רש"י על ישעיהו· רש״י
פרק לה · פסוק ט
וּפְרִיץ חַיּוֹת. ״חֲזִיר מִיַּעַר״ (תהילים פ:יד), אֵין לְךָ פָּרִיץ בַּחַיּוֹת כַּחֲזִיר הַבַּר, וְגַם ״אַרְיֵה מִסֻּבְּכוֹ״ (ירמיהו ד:ז), הוּא נְבוּכַדְנֶצַּר, לֹא יִמָּצֵא שָׁם:
בַּל יַעֲלֶנָּה לְאוֹתָהּ הַדֶּרֶךְ. ׳דֶּרֶךְ׳ מְשַׁמֵּשׁ לְשׁוֹן זָכָר וּלְשׁוֹן נְקֵבָה, כְּדִכְתִיב ״אֶת הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר יֵלְכוּ בָהּ״ (שמות יח:כ) הֲרֵי נְקֵבָה, ״בְּדֶרֶךְ אֶחָד יֵצְאוּ אֵלֶיךָ״ (דברים כח:ז) הֲרֵי זָכָר:
לֹא תִמָּצֵא. חַיָּה רָעָה שָׁם: