רש"י על ישעיהו· רש״י
פרק לה
פסוק א
יְשֻׂשׂוּם. יָשִׂישׂוּ עֲלֵיהֶם כְּמוֹ ׳יָשׂוּשׂוּ מֵהֶן׳, כְּמוֹ ״בָּנַי יְצָאֻנִי״ (ירמיהו י:כ) שֶׁפִּתְרוֹנוֹ ׳יָצְאוּ מִמֶּנִּי׳, וְכֵן ״בִּשְּׁלָם הַבָּשָׂר״ (מלכים א יט:כא) ׳בִּשֵּׁל לָהֶם הַבָּשָׂר׳:
מִדְבָּר וְצִיָּה. יְרוּשָׁלַיִם הַקְּרוּיָה צִיָּה, וְצִיּוֹן הַקְּרוּיָה מִדְבָּר (ישעיהו סד:ט), הֵן יָשׂוּשׂוּ עַל מַפַּלְתָּם שֶׁל גִּבּוֹרֵי שֵׂעִיר (וּבָצְרָה):
וְתָגֵל עֲרָבָה. שֶׁל יְרוּשָׁלַיִם:
פסוק ב
וְרַנֵּן. כְּמוֹ ׳וּלְרַנֵּן׳:
הַלְּבָנוֹן. בֵּית הַמִּקְדָּשׁ (ספרי דברים כח):
הֲדַר. כְּבוֹדוֹ לְצִיּוֹן:
פסוק ג
חַזְּקוּ יָדַיִם רָפוֹת. כָּל הַנְּבִיאִים, מְבַשְּׂרֵי יְשׁוּעָה, נִחֲמוּ אֶת יִשְׂרָאֵל וְחִזְּקוּ אֶת יְדֵיהֶם הָרָפוֹת. חַזְּקוּ לְשׁוֹן מִשְׁקָל כָּבֵד, וּפִתְרוֹנוֹ: חַזְּקוּ אֶת אֲחֵרִים. וְאִם הָיָה בָּא לוֹמַר חִזְקוּ אַתֶּם שֶׁיֶּדְכֶם רָפוֹת, הָיָה לִנָּקֵד ״חִזְקוּ וְאִמְצוּ״ (דברי הימים ב לב:ז). עַכְשָׁיו שֶׁאוֹמֵר לָהֶם לְחַזֵּק וּלְאַמֵּץ אֲחֵרִים, נָקוּד ׳חַזְּקוּ אַמֵּצוּ. חִזְקוּ אַל תִּירָאוּ זֶה נָקוּד ׳חִזְקוּ׳ לְשׁוֹן ׳קַל׳: חִזְקוּ אַתֶּם מֵאֲלֵיכֶם, כְּמוֹ שֶׁיֹּאמַר לְיָחִיד ״חֲזַק וֶאֱמָץ״ (יהושע א:ו), וְלֹא יֹאמַר ׳חַזֵּק׳:
פסוק ד
לְנִמְהֲרֵי לֵב. שֶׁמְּמַהֲרִים אֶת הַגְּאֻלָּה וּמְצֵרִים עַל אִחוּרָהּ:
נָקָם יָבוֹא. כְּמוֹ ׳בְּנָקָם יָבֹא׳:
גְּמוּל אֱלֹהִים. עַל הָרְשָׁעִים הוּא יָבוֹא וְאֶתְכֶם יוֹשִׁיעַ:
פסוק ה
עֵינֵי עִוְרִים. אוֹתָם שֶׁהָיוּ עַד הֵנָּה, עִוְרִים מְהַכִּיר אֶת מוֹרָא זוֹ עֲלֵיהֶם:
וְאָזְנֵי חֵרְשִׁים. שֶׁלֹּא הָיוּ שׁוֹמְעִים לְקוֹל נְבִיאִים עַד הֵנָּה, תִּפָּקַחְנָה וְתִפָּתַחְנָה, כִּי אֶתֵּן לָהֶם רוּחַ נָכוֹן לְיִרְאָה אוֹתִי; וְעַל יִשְׂרָאֵל הוּא אוֹמֵר, שֶׁקְּרָאָם עִוְּרִים וְחֵרְשִׁים, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר ״הַחֵרְשִׁים שִׁמְעוּ וְגוֹ׳״ (ישעיהו מב:יח):
פסוק ו
אָז יְדַלֵּג כָּאַיָּל פִּסֵּחַ וְגוֹ׳. יִשְׂרָאֵל, שֶׁהֵם עַכְשָׁיו פִּסְחִים וְחַלָּשִׁים. מָצִינוּ שֶׁקּוֹרְאָם פִּסְחִים חַלָּשִׁים, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ״פִּסְחִים בָּזְזוּ בַז״ (ישעיהו לג:כג):
וְתָרֹן. בִּישׁוּעָתִי:
לְשׁוֹן אִלֵּם. לְשׁוֹנָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, שֶׁהָיוּ בֵּין הַכַּשְׂדִּים אִלְּמִים, שׁוֹמְעִים חֶרְפּוֹת וְאֵינָם מְשִׁיבִים (גיטין לו ב):
כִּי נִבְקְעוּ בַמִּדְבָּר מַיִם. כִּי תְּשַׂמְּחֵם יְשׁוּעָתוֹ, וְיִפְרְחוּ כְּמִדְבַּר צִיָּה הַצְּמֵאָה לְמַיִם וּמַעְיָנוֹת נִבְקָעִים בְּתוֹכָהּ, כְּלוֹמַר, כִּי יִצְמַח יֶשַׁע לַנִּדְכָּאִים:
פסוק ז
וְהָיָה הַשָּׁרָב. לָהֶם לַאֲגַם. הַתָּאֵב לִתְשׁוּעָה יְהֵא נוֹשַׁע, וְהַנָּבִיא דִּבֵּר בִּלְשׁוֹן מָשָׁל:
בִּנְוֵה תַנִּים רִבְצָהּ וגו׳. בִּנְוֵה מָקוֹם שֶׁהָיָה מִדְבָּר צִיָּה, שֶׁהוּא נְוֵה מִרְבַּץ תַּנִּין, יִהְיֶה לַח, מְקוֹם חָצִיר הַנַּעֲשֶׂה לְקָנֶה וָגֹמֶא; וְאֵין דֶּרֶךְ קָנֶה וָגֹמֶא גְּדֵלִים אֶלָּא בִּמְקוֹם מַיִם, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: ״הֲיִגְאֶה גֹמֶא בְּלִי בִצָּה״ (איוב ח:יא):
רִבְצָהּ. שֵׁם דָּבָר הוּא, כְּמוֹ ״מַרְבֵּץ״ (צפניה ב:טו), שֶׁהֲרֵי אֵינוֹ מֵפִיק הֵ״א:
פסוק ח
וְהָיָה שָׁם מַסְלוּל. לְעוֹבְרִים וְשָׁבִים:
לֹא יַעַבְרֶנּוּ. לְאוֹתוֹ דֶּרֶךְ שׁוּם טָמֵא, כְּלוֹמַר: לֹא יִהְיֶה עוֹד לָאֻמּוֹת:
וְהוּא לָמוֹ. וְהוּא הַדֶּרֶךְ שֶׁל אוֹתָן עִוְּרִים וְחֵרְשִׁים וּפִסְּחִים וְאִלְּמִים הַנִּזְכָּרִים לְמַעְלָה (ישעיהו לה:ה-ו), וְהָיָה הִלּוּךְ אוֹתוֹ דֶּרֶךְ, וַאֲפִלּוּ הֵם אֱוִילִים לֹא יִתְעוּ, כִּי אֲיַשְּׁרֶנּוּ לִפְנֵיהֶם:
פסוק ט
וּפְרִיץ חַיּוֹת. ״חֲזִיר מִיַּעַר״ (תהילים פ:יד), אֵין לְךָ פָּרִיץ בַּחַיּוֹת כַּחֲזִיר הַבַּר, וְגַם ״אַרְיֵה מִסֻּבְּכוֹ״ (ירמיהו ד:ז), הוּא נְבוּכַדְנֶצַּר, לֹא יִמָּצֵא שָׁם:
בַּל יַעֲלֶנָּה לְאוֹתָהּ הַדֶּרֶךְ. ׳דֶּרֶךְ׳ מְשַׁמֵּשׁ לְשׁוֹן זָכָר וּלְשׁוֹן נְקֵבָה, כְּדִכְתִיב ״אֶת הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר יֵלְכוּ בָהּ״ (שמות יח:כ) הֲרֵי נְקֵבָה, ״בְּדֶרֶךְ אֶחָד יֵצְאוּ אֵלֶיךָ״ (דברים כח:ז) הֲרֵי זָכָר:
לֹא תִמָּצֵא. חַיָּה רָעָה שָׁם:
פסוק י
וְשִׂמְחַת עוֹלָם. שִׂמְחָה אֲשֶׁר מֵעוֹלָם, שֶׁהָיְתָה לָהֶם כְּבָר בְּדֶרֶךְ יְצִיאָתָן מִמִּצְרַיִם, ״וַה׳ הוֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם״ (שמות יג:כא):
וְנָסוּ. הַיָּגוֹן וְהָאֲנָחָה מֵהֶם: