רש"י על ישעיהו· רש״י
פרק יד · פסוק כא
הָכִינוּ לְבָנָיו מַטְבֵּחַ. לְבַל יָקוּמוּ וְיִירְשׁוּ אָרֶץ, וְתִתְמַלֵּא הָאָרֶץ שׂוֹנְאִים וּמְצִיקִים. וְכֵן תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״בַּעֲלֵי דְבָבִין״, כְּמוֹ ״וַיְהִי עָרֶךָ״ (שמואל א כח:טז). וְעוֹד יֵשׁ לִפְתּוֹר וּמָלְאוּ פְנֵי תֵבֵל עָרִים כְּלַפֵּי שֶׁאָמַרְנוּ לְמַעְלָה ״שָׂם תֵּבֵל כַּמִּדְבָּר וְעָרָיו הָרָס״ (ישעיהו יד:יז), חָזַר וְאָמַר: וְיִכְלֶה זַרְעוֹ וְיַחְזְרוּ יוֹשְׁבֵי הֶעָרִים לִמְקוֹמָן וּמָלְאוּ פְנֵי תֵבֵל עֲיָרוֹת: