רש"י על ישעיהו· רש״י
פרק יד
פסוק א
כִּי יְרַחֵם ה׳ אֶת יַעֲקֹב. לִשְׁמוֹר לָהֶם הַבְטָחַת גְּאֻלָּתָם מִיַּד בָּבֶל:
וּבָחַר עוֹד בְּיִשְׂרָאֵל. לֶעָתִיד יִגְאָלֵם גְּאֻלָּה שְׁלֵימָה:
וְנִסְפְּחוּ. וְנוֹסְפוּ, וְכֵן ״סְפָחֵנִי נָא״ (שמואל א ב:לו), וְכֵן ״מֵהִסְתַּפֵּחַ בְּנַחֲלַת ה׳״ (שמואל א כו:יט):
פסוק ב
וְהִתְנַחֲלוּם. יִהְיוּ נִנְחָלִים מֵהֶם, וְכֵן ״וְהִתְנַחַלְתֶּם אֹתָם״ (ויקרא כה:מו):
וְרָדוּ. לְשׁוֹן רִדּוּי וּנְגִישָׁה, כְּמוֹ ״לֹא תִרְדֶּה בוֹ״ (ויקרא כה:מו):
פסוק ג
בְּיוֹם הָנִיחַ ה׳ לְךָ. לְיִשְׂרָאֵל הַכָּתוּב מְדַבֵּר:
מֵעָצְבְּךָ וּמִרׇגְזֶךָ שֶׁעִצְּבְךָ וְהִרְגִּיזְךָ מֶלֶךְ בָּבֶל, וּבִרְאוֹתְךָ מַפַּלְתּוֹ יָנִיחַ לְךָ, כִּי תֵצֵא חָפְשִׁי:
פסוק ד
מַדְהֵבָה. לְשׁוֹן מַרְבִּית גַּאֲוָה וּמַשָּׂא כָּבֵד; וְרַבּוֹתֵינוּ דָּרְשׁוּ (שבת קמט:-קנ.): הָאוֹמְרִים ״מְדוֹד וְהָבֵא״:
פסוק ה
שָׁבַר ה׳ מַטֵּה רְשָׁעִים. שֶׁהָיָה מַכֶּה עַמִּים בְּעֶבְרָה:
פסוק ו
מֻרְדָּף בְּלִי חָשָׂךְ. מֻרְדָּף כָּל גּוֹי וְגוֹי עַל יָדוֹ בְּלִי חָשָׂךְ עַצְמוֹ מֵרְדּוֹף וּמִדְּלוֹק אַחַר כָּל אֻמָּה וְאֻמָּה:
פסוק ז
פָּצְחוּ רִנָּה. זֹאת הָרִנָּה פָּצְחוּ: נָחָה שָׁקְטָה כָּל הָאָרֶץ:
פסוק ח
גַּם בְּרוֹשִׁים שָׂמְחוּ. ״אַף שַׁלְטוֹנִין חֲדִיאוּ״ (תרגום יונתן) – שָׂמְחוּ עַל מַפַּלְתְּךָ:
פסוק ט
לִקְרַאת בּוֹאֶךָ. כְּשֶׁתֵּרֵד לְגֵיהִנֹּם, וּמַה הִיא הָ׳רָגְזָה׳? לְעוֹרֵר לִקְרָאתְךָ:
רְפָאִים. עֲנָקִים הַשּׁוֹכְבִים שָׁם:
כָּל עַתּוּדֵי אָרֶץ. כָּל מַלְכֵי הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמָזָלוֹת, הַשָּׂרִים וְהַשָּׂרוֹת, הַכָּתוּב מוֹשְׁלָם לְפָרִים וְלִפְרוֹת וְלַעֲתוּדִים, כְּמוֹ (תהלים כב:יג) ״כִּי סְבָבוּנִי פָרִים״, וּכְמוֹ (עמוס ד:א) ״פָּרוֹת הַבָּשָׁן אֲשֶׁר בְּשׁוֹמְרוֹן״, וְכָאן מוֹשְׁלָם לַעֲתוּדִים:
הֵקִים. הִשְׁלִיךְ:
מִכִּסְאוֹתָם. שֶׁבַּגֵּיהִנֹּם כָּל מַלְכֵי גוֹיִם:
פסוק י
גַּם אַתָּה חֻלֵּיתָ כָמוֹנוּ. תְּמֵהִים אָנוּ: אֵיךְ בָּאת עָלֶיךָ רָעָה, שֶׁגַּם אַתָּה נֶחֱלֵיתָ לִהְיוֹת כָּמוֹנוּ לָמוּת:
פסוק יא
הֶמְיַת נְבָלֶיךָ. נְבָלִים וְכִנּוֹרוֹת שֶׁהָיוּ מְזַמְּרִים לְפָנֶיךָ. וְיֵשׁ לִפְתּוֹר הֶמְיַת נְבָלֶיךָ – הֶמְיַת בְּנֵי נָבָל, עוֹשֵׂי נְבָלָה שֶׁבַּחֲיָלוֹתֶיךָ. וּמְדֻמֶּה אֲנִי שֶׁבַּמְּסוֹרָה הַגְּדוֹלָה חִבֵּר אֶת זֶה וְאֶת ״זִמְרַת נְבָלִים״ (עמוס ה:כג) בְּאָלֶף בֵּית שֶׁל שְׁתֵּי לְשׁוֹנוֹת:
פסוק יב
הֵילֵל בֶּן שָׁחַר. כּוֹכַב הַנֹּגַהּ הַמֵּאִיר אוֹר כְּכוֹכַב הַבֹּקֶר. זוֹ הַקִּינָה עַל שָׂרָהּ שֶׁל בָּבֶל נֶאֱמָרָה, שֶׁיִּפּוֹל מִשָּׁמַיִם:
נִגְדַּעְתָּ לָאָרֶץ. אַתָּה, נְבוּכַדְנֶצַּר, שֶׁהָיִיתָ חוֹלֵשׁ עַל גּוֹיִם מֵטִיל גּוֹרָל עֲלֵיהֶם, עַל הַמְּלָכִים, מִי מֵהֶם יְשָׁרֶתְךָ בְּיוֹם פְּלוֹנִי וּמִי בְּיוֹם פְּלוֹנִי. וְרַבּוֹתֵינוּ דְּרָשׁוּהוּ (שבת קמט:-קנ.) שֶׁהָיָה מֵטִיל גּוֹרָל עַל הַמְּלָכִים וְכוּ׳:
פסוק יג
מִמַּעַל לְכוֹכְבֵי אֵל. יִשְׂרָאֵל:
בְּהַר מוֹעֵד. הַר שֶׁהַכֹּל מִתְוַעֲדִים שָׁם, הוּא הַר צִיּוֹן:
בְּיַרְכְּתֵי צָפוֹן. בַּעֲזָרָה, מָקוֹם שֶׁנִּבְחַר בּוֹ יֶרֶךְ הַצְּפוֹנִי; כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא א:יא) ״עַל יֶרֶךְ הַמִּזְבֵּחַ צָפֹנָה״:
פסוק יד
אֶעֱלֶה עַל בָּמֳתֵי עָב. אֵינִי כְּדַאי לָדוּר עִם בְּנֵי אָדָם, אֶעֱשֶׂה לִי עָב קְטַנָּה בָּאֲוִיר וְאֵשֵׁב בָּהּ. וְיוֹנָתָן תִּרְגֵּם: ״אֶסַּק עִלּוֹי כָּל עַמָּא״:
פסוק טז
יַשְׁגִּיחוּ. יַבִּיטוּ דֶּרֶךְ חוֹרִין וַחֲרָכִּין, אבוט״ר בלע״ז:
יִתְבּוֹנָנוּ. פורופנשי״ר בלע״ז:
פסוק יז
לֹא פָתַח בָּיְתָה. לֹא פָּתַח לָהֶם בֵּית אֲסוּרֵיהֶם לְהוֹצִיאָם כָּל יְמֵי חַיֵּיהֶם, לְפוֹטְרָם לָלֶכֶת לְבֵיתָם. כָּל תֵּיבָה שֶׁצְּרִיכָה לָמֶ״ד בִּתְחִלָּתָהּ הִטִּיל לָהּ הֵ״א בְּסוֹפָהּ (יבמות יג ב):
פסוק יח
אִישׁ בְּבֵיתוֹ. בְּקִבְרוֹ, וְכֵן תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״בְּבֵית עָלְמֵיהּ״:
פסוק יט
כְּנֵצֶר נִתְעָב. כְּיוֹנֵק אִילָן הַנִּתְעָב בְּעֵינֵי בְּעָלָיו, שֶׁחוֹפֵר וּמְשָׁרֵשׁ וּמוֹצִיאוֹ, כָּךְ הָשְׁלַכְתָּ מִקִּבְרְךָ. אָמְרוּ חֲכָמִים (ויקרא רבה יח:): כְּשֶׁנַּעֲשָׂה בְּהֵמָה וְחַיָּה שֶׁבַע שָׁנִים, הִמְלִיכוּ עַם הָאָרֶץ אֶת אֱוִיל מְרוֹדַךְ; וּכְשֶׁחָזַר לְמַלְכוּתוֹ, נְטָלוֹ וַחֲבָשׁוֹ בְּבֵית הָאֲסוּרִין עַד יוֹם מוֹתוֹ. וּכְשֶׁמֵּת, הוֹצִיאוּ אֱוִיל מְרוֹדַךְ מִבֵּית הַסֹּהַר לְהַמְלִיכוֹ, וְלֹא קִבֵּל עָלָיו; אָמַר: אִם יָשׁוּב לְמַלְכוּתוֹ יַהַרְגֵנִי. אָמְרוּ לוֹ: מֵת וְנִקְבַּר; וְלֹא הֶאֱמִין, עַד שֶׁהוֹצִיאוּהוּ מִקִּבְרוֹ:
לְבוּשׁ הֲרֻגִים מְטֹעֲנֵי חָרֶב. בִּלְבוּשׁ מְלֻכְלָךְ כְּמוֹ לְבוּשׁ הֲרֻגִים.
מְטֹעֲנֵי חָרֶב. מְדֻקְּרֵי רְמָחִים, ׳מְדֻקָּר׳ בִּלְשׁוֹן עֲרָבִי: מֻטְעָן:
יוֹרְדֵי אֶל אַבְנֵי בוֹר. אֶל עִמְקֵי בוֹר, מָקוֹם שֶׁהָאֲבָנִים צוֹלְלִים שָׁם, יָרַדְתָּ:
כְּפֶגֶר מוּבָס. תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״מְדַשְׁדַּשׁ״, כְּמוֹ ״נָבוּס קָמֵינוּ״ (תהלים מד:ו), ״וְעַל הָרַי אֲבוּסֶנּוּ״ (ישעיהו כה:י), ״מִתְבּוֹסֶסֶת בְּדָמָיִךְ״ (יחזקאל טז:ו), הַנָּדוּשׁ כְּטִיט חוּצוֹת:
פסוק כ
לֹא תֵחַד אִתָּם בִּקְבוּרָה. לֹא תִשְׁוֶה לִשְׁאָר מְלָכִים לָנוּחַ בְּקִבְרְךָ:
כִּי אַרְצְךָ שִׁחַתָּ בְּרֹב עֲבוֹדָה, וְעַמְּךָ הָרַגְתָּ חִנָּם, כְּמוֹ שֶׁמְּפוֹרָשׁ בְּדָנִיֵּאל: ״וְאָמַר לְהוֹבָדָא לְכָל חַכִּימֵי בָבֶל״ (דניאל ב:יב), לְכָךְ שְׂנָאוּךָ וְנָהֲגוּ בְּךָ בִּזָּיוֹן לְהַשְׁלִיכְךָ מִקִּבְרְךָ:
לֹא יִקָּרֵא לְעוֹלָם זֶרַע מְרֵעִים וְאַף בָּנֶיךָ יִלְקוּ בַּעֲווֹנֶיךָ, וְלֹא יִתְקַיְּמוּ אַחֲרֶיךָ יָמִים רַבִּים, כִּי יִתְחַבְּרוּ עֲלֵיהֶם שׂוֹנְאֶיךָ וְיַשְׁחִיתוּם, וְיֹאמְרוּ זֶה לָזֶה:
פסוק כא
הָכִינוּ לְבָנָיו מַטְבֵּחַ. לְבַל יָקוּמוּ וְיִירְשׁוּ אָרֶץ, וְתִתְמַלֵּא הָאָרֶץ שׂוֹנְאִים וּמְצִיקִים. וְכֵן תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״בַּעֲלֵי דְבָבִין״, כְּמוֹ ״וַיְהִי עָרֶךָ״ (שמואל א כח:טז). וְעוֹד יֵשׁ לִפְתּוֹר וּמָלְאוּ פְנֵי תֵבֵל עָרִים כְּלַפֵּי שֶׁאָמַרְנוּ לְמַעְלָה ״שָׂם תֵּבֵל כַּמִּדְבָּר וְעָרָיו הָרָס״ (ישעיהו יד:יז), חָזַר וְאָמַר: וְיִכְלֶה זַרְעוֹ וְיַחְזְרוּ יוֹשְׁבֵי הֶעָרִים לִמְקוֹמָן וּמָלְאוּ פְנֵי תֵבֵל עֲיָרוֹת:
פסוק כב
וּשְׁאָר. שְׁאֵרִית:
נִין. בֵּן מוֹשֵׁל בְּמַלְכוּת אָבִיו:
וָנֶכֶד. בֶּן הַבֵּן. נִין – זֶה בֵּלְשַׁצַּר, וָנֶכֶד – זוֹ וַשְׁתִּי (מגילה י ב):
פסוק כג
קִפֹּד. הריצו״ן בלע״ז:
וְטֵאטֵאתִיהָ. לְשׁוֹן ׳כִּבּוּד׳, אשקובי״ר בלע״ז, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ (מגילה יח א): ״לֹא הֲוֵי יָדְעִי רַבָּנָן מַאי וְטֵאטֵאתִיהָ עַד דְּשַׁמְעוּהָ כּוּ׳״:
פסוק כד
כַּאֲשֶׁר דִּמִּיתִי בְּאַשּׁוּר כֵּן הָיְתָה, אַתָּה נְבוּכַדְנֶצַּר רָאִיתָ שֶׁנִּתְקַיְּמוּ דִּבְרֵי נְבִיאֵי יִשְׂרָאֵל בְּסַנְחֵרִיב:
פסוק כה
לִשְׁבֹּר אַשּׁוּר בְּאַרְצִי. וּבְזֹאת תֵּדַע, כִּי אֶת אֲשֶׁר יָעַצְתִּי אֵלֶיךָ גַּם הִיא תָּקוּם:
לִשְׁבֹּר אַשּׁוּר וְגוֹ׳. מוּסָב עַל כַּאֲשֶׁר דִּמִּיתִי כֵּן הָיְתָה:
אֲבוּסֶנּוּ. אֲשֶׁר אָמַרְתִּי לְרוֹמְסוֹ וּלְבוֹסְסוֹ:
פסוק כו
עַל כָּל הַגּוֹיִם. עַל אַשּׁוּר בִּשְׁעָתוֹ וְעַל בָּבֶל בִּשְׁעָתָהּ:
פסוק כח
בִּשְׁנַת מוֹת הַמֶּלֶךְ אָחָז. וּמָלַךְ חִזְקִיָּהוּ בְּנוֹ, הָיָה הַמַּשָּׂא הַזֶּה עַל פְּלִשְׁתִּים:
פסוק כט
אַל תִּשְׂמְחִי פְלֶשֶׁת כֻּלֵּךְ. שֶׁהֲרִימוֹת רֹאשׁ בִּימֵי אָחָז, שֶׁהָיָה רָשָׁע שֶׁגָּרַם לוֹ רִשְׁעוֹ שֶׁנִּמְסַר בְּיֶדְכֶם, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (דברי הימים ב כח:יח) ״וּפְלִשְׁתִּים פָּשְׁטוּ בְּעָרֵי הַשְּׁפֵלָה וְגוֹ׳״:
כִּי נִשְׁבַּר שֵׁבֶט מַכֵּךְ. כִּי נֶחְלְשָׁה וְנִשְׁפְּלָה מַלְכוּת בֵּית דָּוִד, שֶׁהָיוּ לְמוּדִים לְהַכּוֹת בָּכֶם, כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ בְּדָוִד; וְכֵן עֻזִּיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה שֶׁהִכָּה אֶתְכֶם, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (דברי הימים ב כו:ו): ״וַיֵּצֵא וַיִּלָּחֶם בַּפְּלִשְׁתִּים וַיִּפְרֹץ אֶת חוֹמַת גַּת״:
כִּי מִשֹּׁרֶשׁ נָחָשׁ. מִשּׁוֹרֶשׁ אוֹתוֹ נָחָשׁ יֵצֵא צֶפַע, שֶׁהוּא קָשֶׁה מִנָּחָשׁ. וּמִי הָיָה זֶה? חִזְקִיָּה, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ (מלכים ב יח:ח): ״הוּא הִכָּה אֶת הַפְּלִשְׁתִּים וְאֶת עַזָּה וְאֶת גְּבוּלֶיהָ מִמִּגְדַּל נוֹצְרִים עַד עִיר מִבְצָר״:
וּפִרְיוֹ שָׂרָף מְעוֹפֵף. תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״וִיהוֹן עוֹבְדוֹהִי בְּכוֹן כְּחִיוֵי״:
פסוק ל
וְרָעוּ בְּכוֹרֵי דַלִּים. וְרָעוּ בִּימֵי שָׂרֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁהֵן עַכְשָׁיו דַּלִּים מִפְּנֵיכֶם. בְּכוֹרֵי לְשׁוֹן ׳שָׂרִים׳, כְּמוֹ (תהלים פט:כח) ״גַּם אֲנִי בְּכוֹר אֶתְּנֵהוּ״:
פסוק לא
כִּי מִצָּפוֹן עָשָׁן בָּא. פֻּרְעָנוּת קָשָׁה כְּעָשָׁן תָּבֹא עֲלֵיהֶם מִצָּפוֹן. עַזָּה וּגְבוּלֶיהָ, שֶׁהִכָּה חִזְקִיָּה, הָיוּ בִּדְרוֹמָהּ שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּמִקְצוֹעַ דְּרוֹמִית מַעֲרָבִית, נִמְצֵאת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לָהּ מִצָּפוֹן. וְכֵן מָצִינוּ בְּסִפְרֵי בְּהַאֲזִינוּ (ספרי דברים שכב): בִּקְשׁוּ לִבְרוֹחַ כְּלַפֵּי דָּרוֹם, הָיוּ מַסְגִּירִין אוֹתָן, שֶׁנֶּאֱמַר (עמוס א:ו) ״עַל שְׁלֹשָׁה פִּשְׁעֵי עַזָּה״; לָמַדְנוּ שֶׁעַזָּה בַּדָּרוֹם:
וְאֵין בּוֹדֵד בְּמוֹעָדָיו. תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״וְלֵית דְּמְאַחֵר בְּזִמְנוֹהִי״, בַּגְּדוּדִים שֶׁיִּעֵד לָבֹא עֲלֵיכֶם, וְאֵין מְאַחֵר פְּעָמָיו לִהְיוֹת בּוֹדֵד וּבָא בָּדָד לְבַדּוֹ, אֶלָּא כֻּלָּם כְּאֶחָד יָבוֹאוּ בְּחָזְקָה:
פסוק לב
וּמַה יַּעֲנֶה מַלְאֲכֵי גוֹי. וּמַה יַגִּידוּ בִּימֵי חִזְקִיָּהוּ מַלְאֲכֵי יִשְׂרָאֵל הַהוֹלְכִים לְבַשֵּׂר בְּשׂוֹרוֹת? כֵּן יַגִּידוּ: ה׳ יִסַּד בְּצִיּוֹן, הֵקִים בָּהּ מֶלֶךְ הָגוּן וְחָזָק, וַה׳ עִמּוֹ:
וּבָהּ יֶחֱסוּ עֲנִיֵּי עַמּוֹ. אַף מֵעֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים בָּאִים שָׁם, כְּמוֹ שֶׁמְּפוֹרָשׁ (דברי הימים ב ל:א-ו) שֶׁשָּׁלַח חִזְקִיָּהוּ מַלְאָכִים בְּכָל גְּבוּל יִשְׂרָאֵל לָשׁוּב לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: