אור ברסלב

רש"י על ישעיהו· רש״י

פרק יג

פרק יב

פסוק א

מַשָּׂא בָּבֶל. מַשָּׂא פֻּרְעָנוּת שֶׁעַל בָּבֶל:

פסוק ב

עַל הַר נִשְׁפֶּה שְׂאוּ נֵס. לְהִקָּבֵץ. עַל הַר שָׁקֵט וּבוֹטֵחַ בְּשֹׁפִי, שְׂאוּ נֵס לַגּוֹיִם, וְהָרִימוּ קוֹל לַנִּקְבָּצִים שֶׁיָּבוֹאוּ עָלָיו:

הָנִיפוּ לָהֶם יָד לִרְחוֹקִים, שֶׁאֵין יְכוֹלִים לִשְׁמוֹעַ, וְיִרְאוּ אוֹת הֲנָפַת הַיָּד וְיָבוֹאוּ בְּפִתְחֵי נְדִיבִים שֶׁל שָׂרֵי בָּבֶל:

פִּתְחֵי. כְּמוֹ ׳בְּפִתְחֵי׳; כְּמוֹ ״וְתֵשֵׁב בֵית אָבִיהָ״ (בראשית לח:יא), הַנִּסְתָּר ׳בְּבֵית אָבִיהָ׳. וּמְנַחֵם בֶּן סָרוּק פָּתַר: ׳חֲרָבוֹת׳, כְּמוֹ ״וְהֵמָּה פְתִיחוֹת״ (תהלים נה:כב):

פסוק ג

אֲנִי צִוֵּיתִי לִמְקֻדָּשָׁי. שֶׁיָּבוֹאוּ וְיַתְחִילוּ לְהִתְגָּרוֹת בָּם, וְהֵם פָּרַס וּמָדַי, אַנְשֵׁי כּוֹרֶשׁ וְדָרְיָוֶשׁ, שֶׁזִּמַּנְתִּים לְכָךְ:

קָרָאתִי גִבּוֹרַי לְאַפִּי. לַעֲשׂוֹת חֲרוֹן אַפִּי בָּהֶם, שֶׁהֵם עַלִּיזֵי גַּאֲוָתִי, שֶׁאֲנִי מִתְפָּאֵר בָּהֶם:

פסוק ה

וּכְלֵי זַעְמוֹ. הֵם גִּבּוֹרֵי מָדַי וּפָרָס:

לְחַבֵּל כָּל הָאָרֶץ. שֶׁל בָּבֶל:

פסוק ו

כְּשֹׁד. כְּיוֹם בִּזָּה מֵאֵת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יָבוֹא:

פסוק ז

כָּל יָדַיִם. שֶׁל בָּבֶל:

פסוק ח

צִירִים וַחֲבָלִים. הֵם לְשׁוֹן יִסּוּרֵי אִשָּׁה הַכּוֹרַעַת לֵילֵד, שֶׁצִּירֵי דַּלְתֵי בִּטְנָהּ מִתְפָּרְקִים לְהִפָּתֵחַ:

יְחִילוּן. חִיל וְחַלְחָלָה, לְשׁוֹן רֶתֶת הֵם:

אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ יִתְמָהוּ. בְּנֵי בָבֶל עַל הַצּוֹבְאִים עֲלֵיהֶם, כִּי מְשֻׁנִּים הֵם:

פְּנֵי לְהָבִים פְּנֵיהֶם. אוֹמֵר אֲנִי שֶׁפְּנֵיהֶם צְהוּבִים וּמְאוּיָּמִין מְאֹד, אוֹ יֵשׁ לוֹמַר שֶׁהֵם עַם חוֹשְׁבֵי מַחֲשָׁבוֹת, וְאֶת בְּנֵי בָּבֶל (דִּמָּה לָהֶם עַל שֵׁם הַתִּמָּהוֹן):

פסוק ט

וְחַטָּאֶיהָ. חוֹטְאֶיהָ (ברכות י א):

פסוק י

וּכְסִילֵיהֶם. מַזָּלוֹתֵיהֶם:

יָהֵלּוּ. יָאִירוּ, וְכֵן ״בְּהִלּוֹ נֵרוֹ״ (איוב כט:ג), וְכֵן ״אוֹר כִּי יָהֵל״ (איוב לא:כו):

חָשַׁךְ הַשֶּׁמֶשׁ. מִתּוֹךְ צָרָתָם נִדְמֶה לָהֶם כְּאִלּוּ חָשַׁךְ הַשֶּׁמֶשׁ:

פסוק יא

עַל תֵּבֵל. עַל אַרְצָם:

פסוק יב

אוֹקִיר אֱנוֹשׁ מִפָּז. בּוֹ בַּלַּיְלָה אֲכַבֵּד אֶת דָּנִיֵּאל מִפָּז, כְּשֶׁהֱבִיאוּהוּ לִקְרוֹת מִכְתָּב ״מְנֵא מְנֵא תְּקֵל וּפַרְסִין״ (דניאל ה:כה); ״בֵּאדַיִן אֲמַר בֵּלְשַׁצַּר וְהַלְבִּישׁוּ יָת דָּנִיֵּאל אַרְגְּוָנָא וְגוֹ׳״ (דניאל ה:כט):

כֶּתֶם אוֹפִיר. קְבוּצַת זְהַב אוֹפִיר:

פסוק יג

שָׁמַיִם אַרְגִּיז. כָּל צְבָאָם יִרְגַּז, וְאוֹמֵר ״אֵיךְ נָפַלְתָּ מִשָּׁמַיִם הֵילֵל בֶּן שָׁחַר״ (ישעיהו יד:יב), וְאַחַר כָּךְ ״נִגְדַּעְתָּ לָאָרֶץ חוֹלֵשׁ עַל גּוֹיִם״. אַף כָּאן תְּחִלָּה שָׁמַיִם אַרְגִּיז, וְאַחַר כָּךְ וְתִרְעַשׁ הָאָרֶץ – יִרְעֲשׁוּ יוֹשְׁבֶיהָ לְקוֹל מַפַּלְתָּהּ, שֶׁיִּתְמְהוּ בַּדָּבָר:

פסוק יד

וְהָיָה יוֹשֵׁב בָּבֶל:

כִּצְבִי מֻדָּח. מִמְּקוֹמוֹ:

פסוק טו

כָּל הַנִּמְצָא בַּחוּץ יִדָּקֵר:

וְכָל הַנִּסְפֶּה. עַל בְּנֵי הָעִיר לִהְיוֹת נִקְלָט עִמָּהֶם בַּמָּצוֹר, יִפּוֹל בַּחֶרֶב כְּשֶׁתִּלָּכֵד הָעִיר. נִסְפֶּה לְשׁוֹן ״סְפוֹת הָרָוָה״ (דברים כט:יח), ״סְפוּ שָׁנָה עַל שָׁנָה״ (ישעיהו כט:א), ״סְפוּ עַל זִבְחֵיכֶם״ (ירמיה ז:כא), אקוייליי״ר בלע״ז:

פסוק טז

יְרֻטְּשׁוּ. יִתְבַּקְּעוּ, וְכֵן ״נְעָרִים תְּרַטַּשְׁנָה״ (ישעיהו יג:יח):

פסוק יז

הִנְנִי מֵעִיר עֲלֵיהֶם אֶת מָדָי. דָּרְיָוֶשׁ הַמָּדִי הָרַג אֶת בֵּלְשַׁאצַּר, וְכֵן הוּא אוֹמֵר ״בֵּיהּ בְּלֵילְיָא קְטִיל בֵּלְשַׁאצַּר״ (דניאל ה:ל), ״וְדָרְיָוֶשׁ מָדָאָה קַבִּיל מַלְכוּתָא״ (דניאל ו:א):

וְזָהָב לֹא יַחְפְּצוּ בוֹ. אֵין חוֹשְׁשִׁין כִּי אִם לַהֲרוֹג וּלְהִנָּקֵם עַל כָּל הָרָעָה אֲשֶׁר עָשׂוּ מַלְכֵי בָּבֶל לְכָל הָעַמִּים:

פסוק יח

וּקְשָׁתוֹת. שֶׁל בְּנֵי מָדַי:

נְעָרִים. שֶׁל בָּבֶל:

תְּרַטַּשְׁנָה. תְּבַקַּעְנָה בְּחִצֵּיהֶם אֲשֶׁר יוֹרוּ בְּקַשְׁתוֹתֵיהֶם:

וּפְרִי בֶטֶן. עוֹלָלִים דַּקִּים:

פסוק יט

וְהָיְתָה בָבֶל. שְׁתֵּי פֻּרְעָנִיּוֹת בָּאוּ לָהּ בִּשְׁתֵּי שָׁנִים: דָּרְיָוֶשׁ הָרַג בֵּלְשַׁאצַּר וּמָלַךְ שָׁנָה, וְלַשָּׁנָה הַשְּׁנִיָּה נֶהֶפְכָה כְּמַהְפֵּכַת סְדוֹם מִן הַשָּׁמַיִם. וְכֵן שָׁנִינוּ בְּסֵדֶר עוֹלָם (סדר עולם רבה כח): ״וּבָא בַשָּׁנָה הַשְּׁמוּעָה״ שֶׁל דָּרְיָוֶשׁ, וְאַחֲרָיו בַּשָּׁנָה הַשְּׁמוּעָה (ירמיהו נא:מו), וְהָיְתָה בָבֶל צְבִי מַמְלָכוֹת וְגוֹ׳, שֶׁהָיְתָה מַצָּב וְרֹאשׁ הַמַּמְלָכוֹת, וְשֶׁהָיְתָה תִּפְאֶרֶת גְּאוֹן כַּשְׂדִּים עַתָּה וְהָיְתָה כְּמַהְפֵּכַת סְדוֹם:

פסוק כ

וְלֹא יַהֵל שָׁם עֲרָבִי. כְּמוֹ ׳לֹא יַאֲהֵל׳ – לֹא יִפְרֹשׂ שָׁם אֹהֶל, אֲפִלּוּ עֲרָבִי שֶׁדַּרְכָּם לֵישֵׁב בָּאֳהָלִים וּלְהַסִּיעַ מִקְנֵיהֶם מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, לֹא תִמְצָא חֵן בְּעֵינֵיהֶם לִקְבֹּעַ שָׁם אָהֳלֵיהֶם, כִּי אַף לְמִרְעֶה צֹאן לֹא תִהְיֶה רְאוּיָה. וְלֹא תִּתְמַהּ עַל לֹא יַהֵל הַנִּבְאָר כְּאִלּוּ הָיְתָה בּוֹ אָלֶ״ף, כִּי הַרְבֵּה מְקוֹמוֹת יֵשׁ שֶׁהֲבָרַת קוֹל הָאוֹת בִּמְקוֹם אוֹת, וְכֵן (איוב לה:יא) ״מַלְפֵנוּ מִבַּהֲמוֹת אָרֶץ״ כְּמוֹ ׳מְאַלְפֵנוּ׳, וְכֵן (משלי יז:ד) ״שֶׁקֶר מֵזִין עַל לְשׁוֹן הַוּוֹת״ כְּמוֹ ׳שֶׁקֶר מַאֲזִין׳:

פסוק כא

צִיִּים. תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״תַּמְוָן״, הֵם נְמִיּוֹת, מרטרינ״ש בלע״ז:

אֹחִים. לֹא יָדַעְתִּי מַה מִין חַיָּה הֵם, (אֹחִים – לְשׁוֹן קוֹצִים וְחוֹחִים וְדַרְדָּרִים):

וּשְׂעִירִים. שֵׁדִים:

פסוק כב

וְעָנָה אִיִּים בְּאַלְמְנוֹתָיו. ״וְיָגוּרוּ חֲתוּלִים בְּאַרְמְנוֹתָיו״ (תרגום יונתן):

וְעָנָה. כְּמוֹ ״וְעָנְתָה שָׁמָּה״ (הושע ב:יז), ״וּמְעוֹנוֹתָיו טָרֶף״ (נחום ב:יג). וְיֵשׁ לְפָרֵשׁ עוֹד וְעָנָה: לְשׁוֹן עֲנִיַּת קוֹל:

וְתַנִּים. יַעֲנוּ בְּהֵיכְלֵי עֹנֶג שֶׁלָּהֶם:

וְיָמֶיהָ. יְמֵי טוֹבָתָהּ לֹא יִמָּשֵׁכוּ, כִּי כְּבָר הֻבְטְחוּ יִשְׂרָאֵל (ירמיה כט:י) ״לְפִי מְלֹאת לְבָבֶל שִׁבְעִים שָׁנָה אֶפְקֹד אֶתְכֶם״, וְאוֹתָהּ פְּקִידָה עַל יְדֵי כּוֹרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס, שֶׁיִּטּוֹל הַמְּלוּכָה מִבָּבֶל אַחַר דָּרְיָוֶשׁ הַמָּדִי, כִּי שְׁנֵיהֶם, מָדַי וּפָרַס, נִתְחַבְּרוּ עֲלֵיהֶם וְהִתְנוּ בֵּינֵיהֶם: אִי מִינַּן מַלְכֵי מִנַּיְיכוּ אֲפַרְכֵי (מגילה יב א):

תוכן העניינים

רש"י על ישעיהו

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה