רש"י על ישעיהו· רש״י
פרק יד · פסוק כ
לֹא תֵחַד אִתָּם בִּקְבוּרָה. לֹא תִשְׁוֶה לִשְׁאָר מְלָכִים לָנוּחַ בְּקִבְרְךָ:
כִּי אַרְצְךָ שִׁחַתָּ בְּרֹב עֲבוֹדָה, וְעַמְּךָ הָרַגְתָּ חִנָּם, כְּמוֹ שֶׁמְּפוֹרָשׁ בְּדָנִיֵּאל: ״וְאָמַר לְהוֹבָדָא לְכָל חַכִּימֵי בָבֶל״ (דניאל ב:יב), לְכָךְ שְׂנָאוּךָ וְנָהֲגוּ בְּךָ בִּזָּיוֹן לְהַשְׁלִיכְךָ מִקִּבְרְךָ:
לֹא יִקָּרֵא לְעוֹלָם זֶרַע מְרֵעִים וְאַף בָּנֶיךָ יִלְקוּ בַּעֲווֹנֶיךָ, וְלֹא יִתְקַיְּמוּ אַחֲרֶיךָ יָמִים רַבִּים, כִּי יִתְחַבְּרוּ עֲלֵיהֶם שׂוֹנְאֶיךָ וְיַשְׁחִיתוּם, וְיֹאמְרוּ זֶה לָזֶה: