רש"י על ירמיהו· רש״י
פרק טז · פסוק ז
וְלֹא יִפְרְסוּ. לְשׁוֹן שְׁבִירָה, כְּמוֹ ״מְנֵא מְנֵא תְּקֵל וּפַרְסִין״ (דניאל ה:כה); שֶׁמַּבְרִין אֶת הָאֲבֵלִים בָּרְחָבָה וּפוֹרְסִין לָהֶם בִּרְכַּת הַמּוֹצִיא. ״כִּי הוּא יְבָרֵךְ הַזֶּבַח״ (שמואל א ט:יג) – תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״אֲרֵי הוּא פָּרִיס עַל מְזוֹנָא״:
וְלֹא יַשְׁקוּ אוֹתָם וְגוֹ׳. הֲרֵי טַעַם לָמָּה שֶׁאָמַרְתִּי: אַל תֵּלֵךְ לִסְפּוֹד: