רש"י על ירמיהו· רש״י
פרק טו · פסוק יב
הֲיָרֹעַ בַּרְזֶל בַּרְזֶל מִצָּפוֹן. אוֹמֵר אֲנִי: בַּרְזֶל הַבָּא מִצָּפוֹן קָשֶׁה מִשְּׁאָר בַּרְזֶל. וְכֵן פִּתְרוֹנוֹ: הֵם נִמְשְׁלוּ לְבַרְזֶל: ״הוֹלְכֵי רָכִיל נְחֹשֶׁת וּבַרְזֶל״ (ירמיה ו:כח), וּבְיִרְמְיָה נֶאֱמַר: ״נְתַתִּיךָ לְעַמּוּד בַּרְזֶל וּלְחוֹמַת נְחֹשֶׁת״ (ירמיה א:יח) – וְשֶׁלּוֹ חָזָק מִשֶּׁלָּהֶם, כִּי נְבוּכַדְנֶצַּר מִצָּפוֹן יָבֹא כִּדְבָרָיו עֲלֵיהֶם:
הֲיָרֹעַ. הֲיְרוֹצֵץ בַּרְזֶל שֶׁלָּהֶם אֶת שֶׁלְּךָ? דָּבָר אַחֵר: הֲיְרוֹצֵץ פַּרְעֹה הַבָּא בְּעֶזְרַתְכֶם, שֶׁהוּא קָשֶׁה כְּבַרְזֶל, אֶת נְבוּכַדְנֶצַּר, שֶׁהוּא בַּרְזֶל הַבָּא מִצָּפוֹן וּנְחֹשֶׁת? וְתַרְגּוּם יוֹנָתָן נוֹטֶה לְצַד זֶה: