רש"י על ירמיהו· רש״י
פרק טו · פסוק יא
שֵׁרִיתִיךָ. הִשְׁאַרְתִּיךָ, לְשׁוֹן ״שְׁאֵרִית״ (בראשית מה:ז). וְכֵן פִּתְרוֹ מְנַחֵם. אֲבָל דּוֹנָשׁ פָּתַר אוֹתוֹ לְשׁוֹן הַתָּרָה, וְשֵׁרִיתִיךָ כְּמוֹ ״מְשָׁרֵי קִטְרִין״ (דניאל ה:יב). וּפִתְרוֹן שֵׁרִיתִיךָ כֵּן הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר ״הִנֵּה פְתַחְתִּיךָ הַיּוֹם מִן הָאֲזִקִּים״ (ירמיה מ:ד); כְּלוֹמַר: בַּיּוֹם אֲשֶׁר הֵקִים ה׳ אֶת דְּבָרוֹ נֶאֱמַר לוֹ: ״וְעַתָּה הִנֵּה פְתַחְתִּיךָ הַיּוֹם מִן הָאֲזִקִּים אֲשֶׁר עַל יָדֶיךָ, אִם טוֹב בְּעֵינֶיךָ לָבוֹא אִתִּי בָבֶלָה״ (ירמיה מ:ד). וְגַם יִשְׂרָאֵל בִּקְּשׁוּ מִמֶּנּוּ שֶׁיִּתְפַּלֵּל בִּשְׁבִילָם, כַּאֲשֶׁר נֶאֱמַר לוֹ: ״הִתְפַּלֵּל בַּעֲדֵנוּ אֶל ה׳ אֱלֹהֵינוּ… כִּי נִשְׁאַרְנוּ מְעַט מֵהַרְבֵּה״ (ירמיה מב:ב):
אִם לֹא. לְשׁוֹן שְׁבוּעָה:
הִפְגַּעְתִּי בְךָ בְּעֵת רָעָה. אֶת הָאוֹיֵב, כְּשֶׁתָּבֹא עֲלֵיהֶם הָרָעָה, יִפְגְּעוּ בְךָ שֶׁתְּבַקֵּשׁ רַחֲמִים עֲלֵיהֶם; כְּגוֹן צִדְקִיָּה, אָמַר לוֹ: ״דְּרָשׁ נָא בַּעֲדֵנוּ אֶת ה׳ וְגוֹ׳״ (ירמיה כא:ב). דָּבָר אַחֵר: נְבוּזַרְאֲדָן יְבַקֵּשׁ מֵאִתְּךָ: ״אִם טוֹב בְּעֵינֶיךָ לָבֹא אִתִּי בָּבֶלָה״ (ירמיה מ:ד):