רש"י על יחזקאל· רש״י
פרק מג · פסוק יג
וְאֵלֶּה מִדּוֹת הַמִּזְבֵּחַ. שֶׁמְּפָרֵשׁ לְמַטָּה: אַרְבַּע עֶשְׂרֵה אֹרֶךְ בְּאַרְבַּע עֶשְׂרֵה רֹחַב:
בָּאַמּוֹת אַמָּה אַמָּה וָטֹפַח. בְּאַמָּה בַּת שִׁשָּׁה, שֶׁהִיא אַמָּה וָטֹפַח בְּאַמָּה בַּת חֲמִשָּׁה:
וְחֵיק הָאַמָּה. אֲבָל הַיְסוֹד שֶׁלּוֹ נִמְדָּד בָּאַמָּה שֶׁל חוֹל, שֶׁהִיא בַּת חֲמִשָּׁה; חֵיק לְשׁוֹן חִיקּוּי וּקְבִיעוּת, וְהוּא הַיְסוֹד; הָאַמָּה אַמַּת חוֹל, וְלֹא אַמָּה וָטֹפַח, שֶׁהִיא אַמָּה בַּת שִׁשָּׁה; וְכֵן שָׁנִינוּ בִּמְנָחוֹת (מנחות צז.-צז:), שֶׁהַיְסוֹד וְהַסּוֹבֵב וְהַקְּרָנוֹת נִמְדָּדִין בְּאַמָּה בַּת חֲמִשָּׁה:
וְחֵיק הָאַמָּה. זֶה הַיְסוֹד:
וְאַמָּה רֹחַב. זֶה הַסּוֹבֵב:
וּגְבוּלָהּ אֶל שְׂפָתָהּ סָבִיב זֶרֶת הָאֶחָד. אֵלּוּ הַקְּרָנוֹת; זֶרֶת אֶחָד מֵאֶמְצָעִיתוֹ מוֹדְדוֹ זֶרֶת לְכָל רוּחַ, הֲרֵי אַמָּה עַל אַמָּה:
וְזֶה גַּב הַמִּזְבֵּחַ. וּבְאַמָּה זוֹ הָיָה נִמְדָּד גַּב מִזְבַּח הַזָּהָב ״אַמָּה אָרְכּוֹ וְאַמָּה רָחְבּוֹ רָבוּעַ״ (שמות לז:כה), כָּךְ מְפֹרָשׁ בְּעֵירוּבִין, וּבִמְנָחוֹת (דף צז:) מְפֹרָשׁ יוֹתֵר לְפִי הַחֶשְׁבּוֹן: חֵיק הָאַמָּה בְּגוֹבְהָהּ עָלָה אַמָּה וְאַמָּה רֹחַב, כָּנְסָה כְּנִיסַת הַסּוֹבֵב אַמָּה בַּת חֲמִשָּׁה, אֲבָל עֲלִיָּתוֹ שֶׁשָּׁנִינוּ עָלָה חָמֵשׁ וְכָנַס אַמָּה אֵינוֹ בְּאַמָּה בַּת חֲמִשָּׁה:
וּגְבוּלָהּ אֶל שְׂפָתָהּ. הַקְּרָנוֹת, בֵּין לְרָחְבָּן בֵּין לְגָבְהָן, בְּאַמָּה בַּת חֲמִשָּׁה: