רש"י על יחזקאל· רש״י
פרק מג
פסוק א
וַיּוֹלִיכֵנִי. חָזַר וְהִכְנִיסַנִי לְשַׁעַר הַקָּדִים, וְרָאִיתִי הַכָּבוֹד יוֹרֵד לָעֲזָרָה:
פסוק ג
וּכְמַרְאֵה הַמַּרְאֶה. תֵּשַׁע מַרְאוֹת כְּתוּבִין בַּמִּקְרָא זֶה, וּמִתּוֹכָן הָיוּ רוֹאִין הַנְּבִיאִים, חוּץ מִמֹּשֶׁה רַבֵּינוּ שֶׁהָיָה רוֹאֶה מִתּוֹךְ מַרְאֶה אַחַת (ויקרא רבה א:יד), לְפִיכָךְ אִיסְפַּקְלַרְיָא שֶׁלּוֹ מְאִירָה (יבמות מט, ב) וְרוֹאֶה מַמָּשׁ; וְזֶהוּ שֶׁיִּסֵּד הַפַּיְּיט (שם בסלוק): ״מַחֲזוֹת הַמְצֻחְצָחוֹת בְּתֵשַׁע מַחֲזוֹת״:
בְּבוֹאִי לְשַׁחֵת אֶת הָעִיר. בְּפָרָשַׁת וְהִתְוִיתָ תָּו, שֶׁנֶּאֱמַר שָׁם ״קִרְבוּ פְּקֻדּוֹת הָעִיר״ (יחזקאל ט:א), וְשָׁם (יחזקאל י) פֵּרַשׁ אֶת דּוּגְמַת מֶרְכָּבָה:
פסוק ו
מְדַבֵּר אֵלַי. ״מִתְמַלֵּל עִמִּי״ (תרגום יונתן), כָּבוֹד הוּא לוֹמַר כְּלַפֵּי מַעְלָה מְדַבֵּר, כְּמוֹ מִתְדַּבֵּר, כְּלוֹמַר: בֵּינוֹ לְבֵין כְּבוֹדוֹ מְדַבֵּר, וְהַקּוֹל בָּא אֵלַי:
פסוק ז
וּבְפִגְרֵי מַלְכֵיהֶם. שֶׁהָיוּ בָתֵּיהֶם סְמוּכִין (לְבֵית הַקְּבָרוֹת), כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ בַּמְּלָכִים בִּשְׁלֹמֹה (מלכים א י:ה) וּבַעֲתַלְיָהוּ (מלכים ב יא:טו-טז), וּפְעָמִים שֶׁהָיוּ קוֹבְרִין אוֹתָם בְּגַן בֵּיתָם, כְּמוֹ שֶׁהוּא מְפָרֵשׁ וְאָמַר בְּתִתָּם סִפָּם אֶת סִפִּי. מָצָאתִי:
פסוק ח
וָאֲכַל. כְּמוֹ ״וָאֲכַלֶה״ (יחזקאל כא:ג) – וְכִלִּיתִי:
פסוק ט
עַתָּה. עַל כָּרְחָם יְרַחֲקוּ אֶת זְנוּתָם, שֶׁהִבְדַּלְתִּי לִי הֶיקֵּף גְּבוּל גָּדוֹל סָבִיב:
פסוק י
אַתָּה בֶן אָדָם הַגֵּד אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל אֶת הַבַּיִת וְיִכָּלְמוּ מֵעֲוֺנוֹתֵיהֶם. בְּהַרְאוֹתִי לָמוֹ חַסְדִּי שֶׁאֵינִי מוֹאֲסָם בַּעֲוֹנָם, מָצָאתִי:
וּמָדְדוּ אֶת תָּכְנִית. וּמָדְדוּ עַל יָדֶיךָ, שֶׁאַתָּה מוֹרֶה אֶת תֹּכֶן חֶשְׁבּוֹן הַבִּנְיָן:
פסוק יא
וְאִם נִכְלְמוּ. שֶׁיִּתְבַּיְּשׁוּ וְיִכְבְּשׁוּ פְנֵיהֶם מִכֹּל אֲשֶׁר עָשׂוּ, אָז הוֹדַע אוֹתָם אֶת מַה שֶּׁאֲנִי עָתִיד לַעֲשׂוֹת לָהֶם:
צוּרַת הַבַּיִת. וּגְבוּל הַבִּנְיָן, הֵיאַךְ הוּא מִלְּפָנָיו וְעַד אַחֲרָיו סְדוּרִים לְאַרְבַּע רוּחוֹתָיו:
וּתְכוּנָתוֹ. חֶשְׁבּוֹן תָּאָיו וְלִשְׁכּוֹתָיו:
וְכׇל צוּרֹתָו. כְּרוּבִים וְתִימוֹרִים וְאֵילִים וְאֵילַמִּים, מָצָאתִי:
כׇּל צוּרָתוֹ. בַּתְרָא. לֹא פֹּרַשׁ:
וְיִשְׁמְרוּ. יִלְמְדוּ עִנְיְנֵי הַמִּדּוֹת מִפִּיךָ, שֶׁיֵּדְעוּ לַעֲשׂוֹתָם לְעֵת קֵץ. מָצָאתִי, רְאוּיָה הָיְתָה בִּיאָה שְׁנִיָּה שֶׁל עֶזְרָא כְּבִיאָה רִאשׁוֹנָה שֶׁל יְהוֹשֻׁעַ לָבֹא בִּזְרוֹעַ וּבְנֵס, כִּדְדַרְשִׁינַן ״עַד יַעֲבֹר״ (שמות טו:טז), וּבִנְיָן זֶה מֵאָז הָיָה רָאוּי לָהֶם כְּשֶׁעָלוּ מִן הַגּוֹלָה לִגְאֻלַּת עוֹלָם, אֶלָּא שֶׁגָּרַם הַחֵטְא שֶׁלֹּא הָיְתָה תְּשׁוּבָתָם הוֹגֶנֶת עַל מְנָת שֶׁלֹּא לַחֲטֹא, וְיָצְאוּ בִּרְשׁוּת כּוֹרֶשׁ וּבָנוּ לְעַצְמָן. וְיֵשׁ אוֹמְרִים בְּבָבֶל נִכְשְׁלוּ בְּנָכְרִיּוֹת (עזרא ט:א-ב):
פסוק יג
וְאֵלֶּה מִדּוֹת הַמִּזְבֵּחַ. שֶׁמְּפָרֵשׁ לְמַטָּה: אַרְבַּע עֶשְׂרֵה אֹרֶךְ בְּאַרְבַּע עֶשְׂרֵה רֹחַב:
בָּאַמּוֹת אַמָּה אַמָּה וָטֹפַח. בְּאַמָּה בַּת שִׁשָּׁה, שֶׁהִיא אַמָּה וָטֹפַח בְּאַמָּה בַּת חֲמִשָּׁה:
וְחֵיק הָאַמָּה. אֲבָל הַיְסוֹד שֶׁלּוֹ נִמְדָּד בָּאַמָּה שֶׁל חוֹל, שֶׁהִיא בַּת חֲמִשָּׁה; חֵיק לְשׁוֹן חִיקּוּי וּקְבִיעוּת, וְהוּא הַיְסוֹד; הָאַמָּה אַמַּת חוֹל, וְלֹא אַמָּה וָטֹפַח, שֶׁהִיא אַמָּה בַּת שִׁשָּׁה; וְכֵן שָׁנִינוּ בִּמְנָחוֹת (מנחות צז.-צז:), שֶׁהַיְסוֹד וְהַסּוֹבֵב וְהַקְּרָנוֹת נִמְדָּדִין בְּאַמָּה בַּת חֲמִשָּׁה:
וְחֵיק הָאַמָּה. זֶה הַיְסוֹד:
וְאַמָּה רֹחַב. זֶה הַסּוֹבֵב:
וּגְבוּלָהּ אֶל שְׂפָתָהּ סָבִיב זֶרֶת הָאֶחָד. אֵלּוּ הַקְּרָנוֹת; זֶרֶת אֶחָד מֵאֶמְצָעִיתוֹ מוֹדְדוֹ זֶרֶת לְכָל רוּחַ, הֲרֵי אַמָּה עַל אַמָּה:
וְזֶה גַּב הַמִּזְבֵּחַ. וּבְאַמָּה זוֹ הָיָה נִמְדָּד גַּב מִזְבַּח הַזָּהָב ״אַמָּה אָרְכּוֹ וְאַמָּה רָחְבּוֹ רָבוּעַ״ (שמות לז:כה), כָּךְ מְפֹרָשׁ בְּעֵירוּבִין, וּבִמְנָחוֹת (דף צז:) מְפֹרָשׁ יוֹתֵר לְפִי הַחֶשְׁבּוֹן: חֵיק הָאַמָּה בְּגוֹבְהָהּ עָלָה אַמָּה וְאַמָּה רֹחַב, כָּנְסָה כְּנִיסַת הַסּוֹבֵב אַמָּה בַּת חֲמִשָּׁה, אֲבָל עֲלִיָּתוֹ שֶׁשָּׁנִינוּ עָלָה חָמֵשׁ וְכָנַס אַמָּה אֵינוֹ בְּאַמָּה בַּת חֲמִשָּׁה:
וּגְבוּלָהּ אֶל שְׂפָתָהּ. הַקְּרָנוֹת, בֵּין לְרָחְבָּן בֵּין לְגָבְהָן, בְּאַמָּה בַּת חֲמִשָּׁה:
פסוק יד
וּמֵחֵיק הָאָרֶץ. מִן הַיְסוֹד, מִקַּרְקַע הָאָרֶץ:
עַד הָעֲזָרָה הַתַּחְתּוֹנָה. עַד גַּב מַלְבֵּן הָרִאשׁוֹן:
שְׁתַּיִם אַמּוֹת. וְלֹא הָיָה כֵן בְּבֵית עוֹלָמִים, שֶׁשָּׁם שָׁנִינוּ (זבחים נד.): מֵבִיא מַלְבֵּן שֶׁל שְׁלֹשִׁים וּשְׁתַּיִם עַל שְׁלֹשִׁים וּשְׁתַּיִם, וְגָבְהוֹ אַמָּה; וְכָאן גָּבְהוֹ שְׁתַּיִם:
וְרֹחַב אַמָּה אֶחָת. כְּשֶׁהִנִּיחַ מַלְבֵּן הַשֵּׁנִי עָלָיו, הָיָה מַלְבֵּן הַשֵּׁנִי שְׁלֹשִׁים עַל שְׁלֹשִׁים (זבחים נד.), נִמְצָאת כְּנִיסָה לוֹ סָבִיב סָבִיב רֹחַב אַמָּה וְהוּא הַיְסוֹד, הֲרֵי עָלָה שְׁתַּיִם וְכָנַס אַמָּה וְהוּא הַיְסוֹד; וְיוֹנָתָן תִּרְגֵּם עֲזָרָה: ״מְסַתְּמְתָא״, לְשׁוֹן רִצְפָּה, שֶׁהָיָה מְמַלֵּא אֶת הַמַּלְבֵּן חֲלוּקֵי אֲבָנִים מִזֶּפֶת וְסִיד וְקוּנְיָא וּמְמַחֶה וְשׁוֹפֵךְ וּמַחְלִיקוֹ לְמַעְלָה (זבחים נד.), וַהֲרֵי הוּא כְּמִין רִצְפָּה:
וּמֵהָעֲזָרָה הַקְּטַנָּה עַד הָעֲזָרָה הַגְּדוֹלָה אַרְבַּע אַמּוֹת. מִגַּג מַלְבֵּן הַתַּחְתּוֹן עַד גַּג מַלְבֵּן שֶׁעָלָיו, אַרְבַּע אַמּוֹת גֹּבַהּ:
וְרֹחַב הָאַמָּה. הוּא כְּנִיסַת הַסּוֹבֵב, עָלָה אַרְבָּעָה וְכָנַס אַמָּה, זֶהוּ סוֹבֵב. וְהַתַּחְתּוֹן קוֹרֵא קְטַנָּה לְפִי שֶׁאֵין גָּבְהוֹ אֶלָּא שְׁתַּיִם, וְהָעֶלְיוֹן גָּבְהוֹ אַרְבַּע:
פסוק טו
וְהַהַרְאֵל. הוּא גֹּבַהּ גַּג הַמִּזְבֵּחַ מִן הַסּוֹבֵב וּלְמַעְלָה; וּבְבַיִת עוֹלָמִים לֹא הָיָה אֶלָּא שָׁלֹשׁ (זבחים ס.); וְיוֹנָתָן אַף הוּא תִּרְגֵּם כָּאן: ״וּמַדְבְּחָא אַרְבַּע אַמִּין״:
פסוק טז
וְהָאֲרִיאֵל שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה אֹרֶךְ. מְקוֹם הַמַּעֲרָכָה הָיָה עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע עַל עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע (מדות ג:א), וְזֶהוּ שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה בִּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה:
אֶל אַרְבַּעַת רְבָעָיו. שֶׁמֵּאֶמְצָעִיתוֹ הוּא מוֹדֵד שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה לְכָל רוּחַ, הֲרֵי עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע עַל עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע. כָּךְ מְפֹרָשׁ בִּזְבָחִים (נט:). וְכֵן שָׁנִינוּ בְּמַסֶּכֶת מִדּוֹת (ג:א): הַמִּזְבֵּחַ הָיָה שְׁלֹשִׁים וּשְׁתַּיִם עַל שְׁלֹשִׁים וּשְׁתַּיִם, עָלָה אַמָּה וְכָנַס אַמָּה, זֶה הַיְסוֹד, נִמְצָא שְׁלֹשִׁים עַל שְׁלֹשִׁים. עָלָה חָמֵשׁ וְכָנַס אַמָּה, זֶה הַסּוֹבֵב, נִמְצָא עֶשְׂרִים וּשְׁמוֹנֶה עַל עֶשְׂרִים וּשְׁמוֹנֶה. מְקוֹם הַקְּרָנוֹת אַמָּה מִזֶּה וְאַמָּה מִזֶּה, נִמְצָא עֶשְׂרִים וְשֵׁשׁ עַל עֶשְׂרִים וְשֵׁשׁ. מְקוֹם הִלּוּךְ רַגְלֵי הַכֹּהֲנִים אַמָּה מִזֶּה וְאַמָּה מִזֶּה, נִמְצָא עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע עַל עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע מְקוֹם הַמַּעֲרָכָה:
פסוק יז
וְהָעֲזָרָה אַרְבַּע עֶשְׂרֵה אֹרֶךְ. גַּג הַמִּזְבֵּחַ עִם מְקוֹם הַקְּרָנוֹת וְעִם מְקוֹם רַגְלֵי הַכֹּהֲנִים עֶשְׂרִים וּשְׁמֹנֶה עַל עֶשְׂרִים וּשְׁמֹנֶה, וְאַרְבַּע עֶשְׂרֵה הָאֲמוּרִים כָּאן – מֵאֶמְצָעִיתוֹ מוֹדֵד, כְּמוֹ שֶׁמְפֹרָשׁ: אֶל אַרְבַּעַת רְבָעֶיהָ:
וְהַגְּבוּל סָבִיב אוֹתָהּ. יוֹנָתָן תִּרְגֵּם: ״וְגַדְנְפָא״, וְרַבּוֹתֵינוּ פֵּרְשׁוּהוּ עַל הַקְּרָנוֹת (זבחים סב:):
חֲצִי הָאַמָּה. מֵאֶמְצָעִיתוֹ מוֹדֵד; נִמְצָא אַמָּה עַל אַמָּה:
וְהַחֵיק לָהּ אַמָּה. זוֹ כְּנִיסַת הַיְסוֹד:
וּמַעֲלֹתֵהוּ פְּנוֹת קָדִים. וְכֶבֶשׁ שֶׁעוֹלִים בּוֹ הָיָה בַּדָּרוֹם, כְּדֵי שֶׁיְּהֵא הָעוֹלֶה בּוֹ פּוֹנֶה לַמִּזְרָח; שֶׁכָּל הַפְּנִיּוֹת הָיוּ דֶּרֶךְ יָמִין; וּכְשֶׁאַתָּה נוֹתֵן הַכֶּבֶשׁ בַּדָּרוֹם, הָעוֹלֶה בּוֹ וּפוֹנֶה דֶּרֶךְ יָמִין פּוֹנֶה לַמִּזְרָח:
פסוק יט
הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם. אֲשֶׁר מִשֵּׁבֶט לֵוִי:
מִזֶּרַע צָדוֹק. לְפִי שֶׁהָיָה כֹּהֵן גָּדוֹל שֶׁשִּׁמֵּשׁ רִאשׁוֹן בַּמִּקְדָּשׁ בִּימֵי שְׁלֹמֹה (מלכים א ב:כז, לה), נִקְרְאוּ עַל שְׁמוֹ:
פסוק כ
עַל אַרְבַּע קַרְנוֹתָיו. שֶׁל מִזְבֵּחַ:
פִּנּוֹת הָעֲזָרָה. גַּג הַמִּזְבֵּחַ:
וְכִפַּרְתָּהוּ. תְּקַנַּח אוֹתוֹ מִדֶּרֶךְ חוֹל שֶׁבּוֹ, לְהַכְנִיסוֹ בִּקְדֻשָּׁה, לִהְיוֹתוֹ רָאוּי לְכַפֵּר עָלָיו מִזֶּה וּלְהַלָּן:
פסוק כא
בְּמִפְקַד הַבַּיִת. תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״בַּאֲתַר דַּחֲזִי לְבֵיתָא״, כְּלוֹמַר: בְּמָקוֹם קָדוֹשׁ; וְלָשׁוֹן בְּמִפְקַד הַבַּיִת – מָקוֹם שֶׁהַבַּיִת כָּלֶה, כְּמוֹ ״לֹא נִפְקַד מִמֶּנּוּ אִישׁ״ (במדבר לא:מט). וְהוּא פַּר הַמִּלּוּאִים, כְּדֶרֶךְ שֶׁעָשׂוּ בַּמִּשְׁכָּן (ויקרא ח:ב), וְנִשְׂרַף אוֹתוֹ פַּר וְלֹא נֶאֱכַל; וְכֵן דָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ בִּמְנָחוֹת (מה.): מִלּוּאִים הִקְרִיבוּ בִּימֵי עֶזְרָא כְּדֶרֶךְ שֶׁהִקְרִיבוּ בִּימֵי מֹשֶׁה:
פסוק כב
תַּקְרִיב שְׂעִיר עִזִּים. זֶה לֹא הָיָה בַּמִּשְׁכָּן; וּבַמִּלּוּאִים שֶׁל לֶעָתִיד לָבֹא – כָּךְ הֵם עַל פִּי הַדִּבּוּר:
פסוק כג
מֵחַטֵּא. מִלְּטַהֵר:
פסוק כה
תְּמִימִים יַעֲשׂוּ. לְעוֹלָה:
פסוק כז
וְרָצִאתִי. לְשׁוֹן רָצוֹן: