רש"י על יחזקאל· רש״י
פרק כז · פסוק יח
בְּיֵין חֶלְבּוֹן. יַיִן לָבָן מְבֻשָּׁל (תרגום יונתן). וּמְנַחֵם חִבְּרוֹ עִם ״חֵלֶב חִטִּים״ (תהלים קמז:יד), לְשׁוֹן טוּב:
וְצֶמֶר צָחַר. ״וְעַמַּר מִילַת כְּבִינָא״ (תרגום יונתן); בְּיוֹם שֶׁנּוֹלַד הַטָּלֶה וְטִהֲרָתוֹ אִמּוֹ בִּלְחִיכָתָהּ, עוֹשִׂין כְּסוּת וּמְכַבְּנִין אוֹתוֹ סְבִיבָיו בִּקְרָסִים, כְּדֵי שֶׁיְּהֵא צַמְרוֹ נָקִי (שבת נד.):
צָחַר. לָבָן, כְּמוֹ ״אֲתוֹנוֹת צְחוֹרוֹת״ (שופטים ה:י):