אור ברסלב

רש"י על יחזקאל· רש״י

פרק כז

פרק כו

פסוק ג

עַל מְבוֹאוֹת יָם. עַל הַנָּמֵל, שֶׁהַסְּפִינוֹת בָּאוֹת עַד הַחוֹמָה וְהַשְּׁעָרִים; וְהַרְבֵּה כְּרַכִּין יוֹשְׁבִין עַל הַיָּם וְאֵינָהּ מְקוֹם נָמֵל, וְאֵין הַסְּפִינוֹת יְכוֹלוֹת לִקְרַב אֲלֵיהֶם:

מְבוֹאוֹת יָם. פּוֹרְ״ט בְּלַעַ״ז:

רוֹכֶלֶת הָעַמִּים. כָּךְ הָיָה מִנְהָגָם: סוֹחֲרִים הַבָּאִים לָהּ, זֶה מִצָּפוֹן וְזֶה מִדָּרוֹם, לֹא הָיוּ רַשָּׁאִין לַעֲשׂוֹת סְחוֹרָה זֶה עִם זֶה, אֶלָּא יוֹשְׁבֵי הָעִיר לוֹקְחִין מִזֶּה וּמוֹכְרִין לָזֶה:

אַתְּ אָמַרְתְּ אֲנִי כְּלִילַת יֹפִי. עַד עַכְשָׁיו הַכֹּל אוֹמְרִים עַל יְרוּשָׁלַיִם ״כְּלִילַת יֹפִי״ (איכה ב:טו), ״מְשׂוֹשׂ כָּל הָאָרֶץ״ (תהלים מח:ג). עַכְשָׁיו אַתְּ מִתְגָּאָה לוֹמַר אֲנִי כְּלִילַת הַיֹּפִי, סוֹף גְּמַר הַיֹּפִי, כָּלוּל בִּי:

פסוק ד

בּוֹנַיִךְ. ״אַרְדִּכְלַיִּיךְ״ (תרגום יונתן), לְשׁוֹן בִּנְיָן:

פסוק ה

בְּרוֹשִׁים מִשְּׂנִיר. לְפִי שֶׁהָיְתָה בְּנוּיָה בַּיָּם וּבַיָּם אָבְדָה, הִמְשִׁילָהּ הַנָּבִיא לִסְפִינָה מְשֻׁבַּחַת שֶׁהִכְבִּידוּ מַשָּׂאָהּ בְּתוֹכָהּ וְטָבְעָה בְּרוּחַ קָדִים:

מִשְּׂנִיר. ״טוּר תַּלְגָּא״ (תרגום אונקלוס לדברים ג:ט):

אֵת כָּל לֻחֹתָיִם. הַלְּוָחִים שֶׁנַּעֲשֵׂית הָאֳנִיָּה מֵהֶם:

אֶרֶז מִלְּבָנוֹן. שֵׁם יַעַר, שֶׁהָאֲרָזִים מְצוּיִין בּוֹ:

תּוֹרֶן. הוּא הָעֵץ הַזָּקוּף וְגָבוֹהַּ הַתָּקוּעַ בַּסְּפִינָה, שֶׁבּוֹ תּוֹלִין הַמִּפְרָשׂ – שֶׁקּוֹרִין ׳בְּוַייל״א׳ בְּלַעַ״ז – וּבוֹ נְקָבִים בְּרֹאשׁוֹ, שֶׁהַחֶבֶל שֶׁמּוֹשְׁכִין בּוֹ הַסְּפִינָה נִכְנָס וְיוֹצֵא בּוֹ; מש״ט בְּלַעַ״ז:

פסוק ו

אַלּוֹנִים. מִין עֵץ סְרָק, שֶׁקּוֹרִין קִישְׁנָ״א בְּלַעַ״ז:

מְשׁוֹטָיִךְ. הֵם שֶׁרְחָבִים בְּרֹאשָׁם, שֶׁמַּנְהִיגִין בָּהֶם הָאֳנִיָּה רִיימ״שׁ בְּלַעַ״ז:

קַרְשֵׁךְ. הוּא הַקֶּרֶשׁ הָרָחָב שֶׁבְּרֹאשׁ הַשֵּׁנִי שֶׁל סְפִינָה, אֶל מוּל הַתֹּרֶן שֶׁבְּרֹאשָׁהּ, אֲשֶׁר בּוֹ מְהַפְּכִין אֶת הַסְּפִינָה לְכָל צְדָדֶיהָ וּמְכַוְּנִין אוֹתָהּ אֶל הַדֶּרֶךְ, וְרַב הַחוֹבֵל אוֹחֵז בּוֹ; וּבִלְשׁוֹן מִשְׁנָה קַבְּרָנִיט (בבא בתרא צא.); וּבִלְשׁוֹן לַעַז גוֹבְרִיינָ״ל:

עָשׂוּ שֵׁן בַּת אֲשֻׁרִים. אִי אֶפְשָׁר לוֹ לִהְיוֹת אֶלָּא שֶׁל עֵץ, וְזֶהוּ בַּת אֲשֻׁרִים, כְּאִלּוּ הוּא תֵּיבָה אַחַת, לְשׁוֹן ״תִּדְהָר וְתַאֲשׁוּר״ (ישעיהו מא:יט) שְׁנֵיהֶם תִּרְגֵּם יוֹנָתָן ״אַשְׁכְּרוּעִין״. וְאֶת קַבְרְנִיטָהּ שֶׁל צוֹר הִמְשִׁיל לְקֶרֶשׁ שֶׁל אַשְׁכְּרוּעַ מְצֻפֶּה בְּשֵׁן עַל יְדֵי מַסְמְרִים לְנוֹי וּלְחֹזֶק, כִּי כֵן תִּרְגֵּם יוֹנָתָן ״דַּפִּין דְּאַשְׁכְּרוּעִין מְכַבְּשִׁין בְּשֵׁן דְּפִיל בֵּית חוּפָאָה לָא תִּיטְרוֹן״ כְּסוּיָה לָא יִפּוֹל, אֲבָל יוֹנָתָן פֵּירֵשׁ הַקַּבְרְנִיט הַזֶּה לְפִי עִנְיַן הָעִיר עַל קַרְשֵׁי שְׁעָרֶיהָ:

פסוק ז

שֵׁשׁ בְּרִקְמָה. בֶּגֶד שֵׁשׁ עָשׂוּי בְּצִיּוּרֵי רִקְמוֹת:

מִפְרָשֵׂךְ. הוּא שֶׁקּוֹרִין בְּלָשׁוֹן אַשְׁכְּנַז ׳סִיגְלָ״א׳, וּבִלְשׁוֹנֵינוּ ׳בְּוִויְילָ״א׳ בְּלַעַ״ז:

לִהְיוֹת לָךְ לְנֵס. לְפָרְשׂוֹ עַל כְּלוֹנַס הָאֶרֶז וּלְהַגְבִּיהוֹ עַל הַתֹּרֶן; נֵס בִּלְשׁוֹן מִשְׁנָה (כלים כ,ג): כְּלוֹנַס, וּבְלַעַ״ז פוֹרְקָא:

הָיָה מְכַסֵּךְ. לְאֹהֶל וּלְגַג עַל פְּנֵי כָּל הָאֳנִיָּה:

פסוק ח

הָיוּ שָׁטִים לָךְ. תּוֹפְסֵי מְשׁוֹטֶיךָ, לְהַנְהִיגֵךְ:

חוֹבְלָיִךְ. אוֹחֲזֵי הַקַּבְּרָנִיט (ראה פרושו לעיל, ו), לְכַוֵּן וּלְיַשֵּׁר הָאֳנִיָּה:

פסוק ט

זִקְנֵי גְבַל. אוּמְנֵי הַבִּנְיָן, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ״וּבֹנֵי חִירוֹם וְהַגִּבְלִים״ (מלכים א ה:לב):

מַחֲזִיקֵי בִדְקֵךְ. מְתַקְּנֵי בִּדְקֵךְ, שֶׁלֹּא יִכָּנְסוּ בָּהֶם הַמַּיִם. אפייטונ״ט טאקראוצ״א בְּלַעַ״ז:

כָּל אֳנִיּוֹת הַיָּם וּמַלָּחֵיהֶם. הַסַּפָּנִים שֶׁלָּהֶם:

הָיוּ בָךְ. הָיוּ סְבִיבֵךְ, לָשׁוּט אֶל הַמְּדִינוֹת הָרְחוֹקוֹת לְהָבִיא הַסְּחוֹרָה לְתוֹכֵךְ:

לַעֲרֹב מַעֲרָבֵךְ. לְשׁוֹן עֲרוּבָה, הֵם כָּל צָרְכֵי הָאָדָם שֶׁהוּא חַי בָּהֶם, וּמָמוֹנוֹ הוּא עֲרוּבָתוֹ וְהַצָּלָתוֹ לְחַיָּיו, גרנטיא״ה בְּלַעַ״ז:

פסוק יא

בְּנֵי אַרְוַד וְחֵילֵךְ. וּשְׁאָר חֵיל בְּנֵי אָדָם הַיּוֹשְׁבִים בְּתוֹכֵךְ:

וְגַמָּדִים. תִּרְגֵּם יוֹנָתָן ״וְאַף קַפּוּטְקָאֵי״, שָׁמַעְתִּי מִשְּׁמוֹ שֶׁל רַבִּי מְנַחֵם: עַל שֵׁם שֶׁיּוֹרְדִין בַּיָּם עַד הַתְּהוֹם מְשַׁעֲרֵי גּוֹמְדֵי אַמּוֹת עוֹמְקָהּ (ראה רשב״א בבא בתרא ק.), נִקְרְאוּ גַמָּדִים אַנְדוֹיִ״שׁ בְּלַעַ״ז. וְיֵשׁ פּוֹתְרִים, שֶׁהֵם נַנָּסִים וְנִכְנָסִין בְּמִדַּת אַמָּה:

שִׁלְטֵיהֶם. הֵם אַשְׁפּוֹת שֶׁנּוֹתְנִין בָּהֶם חִצִּים, כְּמוֹ ״הָבֵרוּ הַחִצִּים מִלְאוּ הַשְּׁלָטִים״ (ירמיה נא:יא); קויכרינ״ה בְּלַעַ״ז:

תִּלּוּ. הַרְבֵּה תִּלֵּי תִּלִּים:

פסוק יב

תַּרְשִׁישׁ. יָם שֶׁשְּׁמָהּ תַּרְשִׁישׁ:

מֵרֹב כָּל הוֹן. שֶׁהָיָה בְּתוֹכֵךְ, וּבְטוּחִים הַסּוֹחֲרִים שֶׁיִּמְצְאוּ בָךְ סְחוֹרָה הָרְאוּיָה לָהֶם:

בְּדִיל. אֶשְׁטִיי״ן בְּלַעַ״ז:

עִזְבוֹנָיִךְ. חוֹזְקֵיךְ וְעוֹזְרָךְ, כְּמוֹ ״וַיַּעַזְבוּ אֶת יְרוּשָׁלַיִם עַד הַחוֹמָה״ (נחמיה ג:ח); וּמָמוֹנוֹ שֶׁל אָדָם הוּא חָזְקוֹ, הַמַּעֲמִידוֹ עַל רַגְלָיו:

פסוק יג

בְּנֶפֶשׁ אָדָם. עֲבָדִים וּשְׁפָחוֹת לִמְכֹּר:

פסוק טו

יָדֵךְ. מְקוֹמֵךְ:

קַרְנוֹת שֵׁן וְהָבְנִים. קַרְנֵי יְעֵלִים וְעַצְמוֹת פִּיל, וְטַוָּסִים – עוֹפוֹת שֶׁשְּׁמָן פאו״ן בְּלַעַ״ז:

הֵשִׁיבוּ אֶשְׁכָּרֵךְ. הֵבִיאוּ לְךָ תְּשׁוּרָה:

פסוק טז

אֲרָם סוֹחַרְתֵּךְ. בָּאֲבָנִים טוֹבוֹת הָאֲמוּרוֹת בַּמִּקְרָא, וְאַרְגָּמָן וְרִקְמָה וּבוּץ:

מֵרֹב מַעֲשָׂיִךְ. מִתּוֹךְ שֶׁהָיוּ יוֹדְעִים בִּנְשִׂיאֶיךָ וְשָׂרֶיךָ, שֶׁמַּרְאִין לָהֶם מַעֲשֵׂה נוֹי וְתִפְאֶרֶת לְתַכְשִׁיט:

בְּנֹפֶךְ. אִיקַרְבּוּנְקְלָ״א בְּלַעַ״ז:

פסוק יז

בְּחִטֵּי מִנִּית. שֵׁם מָקוֹם שֶׁחִטֶּיהָ יָפוֹת, כְּמוֹ ״עַד בּוֹאֲךָ מִנִּית״ (שופטים יא:לג); וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה: חִטִּין יָפִין וְגַסִּין הַנִּמְכָּרִים בְּמִנְיָן; וְיוֹנָתָן תִּרְגֵּם: ״בְּחִטֵּי רִיחוּשׁ״, לְשׁוֹן קְבוּצַת מִנְיָנִים הַרְבֵּה, טְרוֹקָ״ס בְּלַעַ״ז, וְחֲבֵירוֹ בִּפְסִיקְתָּא (פסיקתא דרב כהנא כז:ט): מָה הַדַּס רָחוּשׁ בֶּעָלִין, אַף לֵאָה רְחוּשָׁה בְּבָנִים. וְלֹא יָדַעְתִּי מַהוּ. מִפִּי רַבִּי שִׁמְעוֹן מָצָאתִי שֶׁמָּצָא בְּמִקְרָא תַּרְגּוּם יְרוּשַׁלְמִי בְּחִטֵּי מִנִּית וּפַנַּג ״דְּחוּשְׁלָא וְקַלְמָא״, שַׂעֲרֵי דְּחוּשְׁלָא, שֶׁבַּגְּמָרָא (יומא עט.) אָנוּ שׁוֹנִים: שְׂעוֹרִים קְלוּפִים. וְאוֹמֵר אֲנִי: מִנִּית לְשׁוֹן מָנוֹת, מַאֲכָל מְזֻמָּן. וְאַף לְפִי נִקּוּד דָּגֵשׁ, דַּרְכּוֹ שֶׁל יוֹנָתָן לְתַרְגֵּם הַתֵּיבָה פַּעַם מִשְׁמָעָהּ פַּעַם מִדְרָשָׁהּ, כֵּן תִּרְגֵּם ״וְגַם שֵׁם הָעִיר הֲמוֹנָה״ (יחזקאל לט:טז) – אָנוּ נוֹקְדִים ״שֵׁם״, וְ״הֲמוֹנָה״ לֹא מַפִּיק הֵ״א, וְתִרְגֵּם: ״אַף לְתַמָּן יִתְרְמוּן קְטוּלֵי קַרְתָּא דְּסַגִּיאִין אִיתְרְגוּשְׁתְּהָא״:

וּפַנַּג. רָאִיתִי בְּסֵפֶר יוֹסֵף הַכֹּהֵן (ראה יוסיפון עמוד 155 – 156): עֵץ אֲפַרְסְמוֹן הוּא פַנַּג, וְהָיוּ מְצוּיִין בִּירִיחוֹ; וְעַל שֵׁם רֵיחוֹ הַטּוֹב נִקְרֵאת ׳יְרִיחוֹ׳; ׳בַּאלְצְמָא׳ בְּלַעַ״ז:

פסוק יח

בְּיֵין חֶלְבּוֹן. יַיִן לָבָן מְבֻשָּׁל (תרגום יונתן). וּמְנַחֵם חִבְּרוֹ עִם ״חֵלֶב חִטִּים״ (תהלים קמז:יד), לְשׁוֹן טוּב:

וְצֶמֶר צָחַר. ״וְעַמַּר מִילַת כְּבִינָא״ (תרגום יונתן); בְּיוֹם שֶׁנּוֹלַד הַטָּלֶה וְטִהֲרָתוֹ אִמּוֹ בִּלְחִיכָתָהּ, עוֹשִׂין כְּסוּת וּמְכַבְּנִין אוֹתוֹ סְבִיבָיו בִּקְרָסִים, כְּדֵי שֶׁיְּהֵא צַמְרוֹ נָקִי (שבת נד.):

צָחַר. לָבָן, כְּמוֹ ״אֲתוֹנוֹת צְחוֹרוֹת״ (שופטים ה:י):

פסוק יט

וְדָן וְיָוָן. מְדִינוֹת הֵם:

מְאוּזָּל. מַטְוֶה שֶׁל שִׁירָאִין (שמות לה:כה):

בַּרְזֶל עָשׁוֹת. עָשׂוּי כַּעֲשָׁשִׁיּוֹת; מַשָׁ״שׁ בְּלַעַ״ז, וְהוּא פַּרְזְלָא הִינְדְּוָאָה (עבודה זרה טז.):

פסוק כ

בְּבִגְדֵי חֹפֶשׁ לְרִכְבָּה. ״בִּלְבוּשׁ דִּיקָר לְרְתִיכִין״ (תרגום יונתן):

פסוק כא

בְּכָרִים. כְּבָשִׂים; וְיוֹנָתָן תִּרְגֵּם: ״בְּתּוֹרִין״, וְכֵן תִּרְגֵּם ״מֵאָה אֶלֶף כָּרִים״ דְּמֵישַׁע מֶלֶךְ מוֹאָב (מלכים ב ג:ד):

פסוק כג

אַשּׁוּר כִּלְמַד. יוֹנָתָן תִּרְגֵּם: מְדִינַת אַשּׁוּר וּמָדַי:

פסוק כד

בְּמַכְלוּלִים. בִּדְבָרִים שֶׁהֵם לְמַכְלוּל פרמונ״ט בְּלַעַ״ז, וּמַה הֵם הַמַּכְלוּלִים? גְּלוֹמֵי תְכֵלֶת וְרִקְמָה, טַלִּיתוֹת שֶׁל תְּכֵלֶת מְרֻקָּמוֹת:

וּבְגִנְזֵי בְרוֹמִים. בְּתַכְשִׁיטֵי פְּאֵר, שֶׁגּוֹנְזִין אוֹתָן בְּאַרְגָּזִין שֶׁקּוֹרִין אשקרי״ן בְּלַעַ״ז, וְהֵם מְחוּפִּין עוֹר וּמְצוּיָּרִין לְנוֹי בְּמִינֵי מַסְמְרִין, שׁוּרוֹת שׁוּרוֹת וְצִיּוּרִין; וְהֵם בִּלְשׁוֹן אֲרַמִּי קַמְטְרִין, וּבִלְשׁוֹן עִבְרִי בְּרוֹמִים; וְהֵם חֲבֻשִׁין וַאֲסוּרִין בְּחַבְלֵי בּוּץ, לְנוֹי:

וַאֲרוּזִים. תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״אֲעֵי הֲדַסִּים״ – אוֹתָן אֲרָגָזִים הָיוּ נְתוּנִין בְּמִגְדְּלֵי עֵץ הֲדַס; וּמְבִיאִין אוֹתָן לְתוֹךְ הַמִּגְדָּלִין, וְהַקְּמַטְרָאוֹת שֶׁבְּתוֹכָן וְהַתַּכְשִׁיטִין שֶׁבְּתוֹךְ הַקְּמַטְרָאוֹת, הַכֹּל יַחַד, לִסְחוֹרָה; וְכֹה פִּתְרוֹן הַלָּשׁוֹן בְּלָשׁוֹן קְצָרָה: וּבְגִנְזֵי בְּרוֹמִים הַחֲבוּשִׁים בַּחֲבָלִים וַאֲרוּזִים בְּתוֹךְ עֵץ אֶרֶז; שֶׁהַבְּרוֹמִים, הֵם הַקְּמַטְרָאוֹת, וְהָיוּ אֲסוּרִים בַּחֲבָלִים וּנְתוּנִים בְּמִגְדְּלֵי הֲדַס, שֶׁהִיא מִמִּינֵי אָרֶז; וּמַכְלוּלִים שֶׁבְּתוֹךְ הַבְּרוֹמִים קָרָא יוֹנָתָן: ״שׁוּפִין דְּוַרְדָּא וְאִימְלִין דְּזָהוֹרִיתָא״ – תַּכְשִׁיטִין הַצְּרִיכִין שְׁמִירָה נָאָה הֵן, ״מְחַתִּין בְּקַמְטְרְוָון״ – מוּנָחִים בְּקַמְטְרָאוֹת; וְהַמִּגְדָּלִים שֶׁבַּתַּרְגּוּם – כְּמוֹ שֶׁאָנוּ שׁוֹנִין (שבת טז,ה): ׳תֵּיבָה וּמִגְדָּל׳ שֵׁייפְרֵייטָ״א בְּלַעַ״ז:

פסוק כה

אֳנִיּוֹת תַּרְשִׁישׁ שָׁרוֹתַיִךְ. הֵם הָיוּ לָךְ לַעֲרָבָה וּמִישׁוֹר; כְּשֵׁם שֶׁהַמִּישׁוֹר הוּא דֶּרֶךְ כְּבוּשָׁה לְהָבִיא בּוֹ סְחוֹרָה לָעִיר הַיּוֹשֶׁבֶת בַּיַּבָּשָׁה, הָיוּ לָךְ תַּחְתָּם אֳנִיּוֹת תַּרְשִׁישׁ מְסִלָּה לְהָבִיא מַעֲרָבֵךְ לְתוֹכֵךְ:

שָׁרוֹתַיִךְ. לְשׁוֹן שָׁרוֹן וּמִישׁוֹר, וְדֻגְמָתוֹ ״עֲלוּ בְשָׁרוֹתֶיהָ״ (ירמיה ה:י):

וַתִּמָּלְאִי, וַתִּכְבְּדִי מְאֹד. הֵבִיאוּ לְתוֹכֵךְ מַשָּׂא רַב, וְהִכְבִּידוּ מַשָּׂאֵךְ יוֹתֵר מִדַּאי:

פסוק כו

בְּמַיִם רַבִּים הֱבִיאוּךְ הַשָּׁטִים אוֹתָךְ. כְּדֶרֶךְ הָאֳנִיּוֹת הַגְּדוֹלוֹת, שֶׁמַּפְלִיגִין אוֹתָן לְתוֹךְ פִּלְגֵי הַיָּם; וּמִתּוֹךְ שֶׁנִּתְמַלֵּאת וְכָבַדְתְּ, בָּא רוּחַ הַקָּדִים וּשְׁבָרֵךְ בְּלֵב יַמִּים. וּלְעִנְיַן דּוּגְמַת הָעִיר: מִתּוֹךְ שֶׁנִּתְמַלֵּאת עֹשֶׁר – גָּבַהּ לִבֵּךְ, וּבָא עָלֶיךָ פֻּרְעָנוּת:

פסוק כח

מִגְרֹשׁוֹת. כְּמוֹ ״מִגְרְשֵׁי הֶעָרִים״ (במדבר לה:ב):

פסוק כט

אֶל הָאָרֶץ יַעֲמֹדוּ. מַה לָּנוּ עוֹד בָּאֳנִיּוֹת? לְהֵיכָן נוֹלִיךְ סְחוֹרָה עוֹד?

פסוק ל

יִתְפַּלָּשׁוּ. יִתְגַּלְגְּלוּ:

פסוק לב

וְנָשְׂאוּ אֵלַיִךְ בְּנִיהֶם. בְּנֶהִי שֶׁלָּהֶם:

כְּדֻמָה. כָּךְ הָיָה שֵׁם רָאשֵׁי אֱדוֹם, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר ״מַשָּׂא דּוּמָה״ (ישעיהו כא:יא); וְיוֹנָתָן תִּרְגֵּם: ״לֵית דְּדָמֵי לָהּ״, כְּדֻמָה. כְּדֻגְמָתָהּ:

פסוק לג

בְּצֵאת עִזְבוֹנַיִךְ וְגוֹ׳. כָּל זֶה יְקוֹנְנוּ עָלָיִךְ בְּקִינָתָם:

פסוק לה

רָעֲמוּ פָנִים. זְעוּמֵי פָנִים, וְכֵן ״בַּעֲבוּר הַרְעִימָהּ״ (שמואל א א:ו); וְכֵן כָּל תְּלוּנָה: ״תּוּרְעֲמָא״ (תרגום אונקלוס שמות טז:יב):

פסוק לו

שָׁרְקוּ. שׁוֹבְלִי״ר בְּלַעַ״ז; כָּךְ שׁוֹרְקִין עַל דָּבָר שֶׁחָלַף וְהָלַךְ לוֹ:

תוכן העניינים

רש"י על יחזקאל

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה