רש"י על יחזקאל· רש״י
פרק כז · פסוק יב
תַּרְשִׁישׁ. יָם שֶׁשְּׁמָהּ תַּרְשִׁישׁ:
מֵרֹב כָּל הוֹן. שֶׁהָיָה בְּתוֹכֵךְ, וּבְטוּחִים הַסּוֹחֲרִים שֶׁיִּמְצְאוּ בָךְ סְחוֹרָה הָרְאוּיָה לָהֶם:
בְּדִיל. אֶשְׁטִיי״ן בְּלַעַ״ז:
עִזְבוֹנָיִךְ. חוֹזְקֵיךְ וְעוֹזְרָךְ, כְּמוֹ ״וַיַּעַזְבוּ אֶת יְרוּשָׁלַיִם עַד הַחוֹמָה״ (נחמיה ג:ח); וּמָמוֹנוֹ שֶׁל אָדָם הוּא חָזְקוֹ, הַמַּעֲמִידוֹ עַל רַגְלָיו: