רש"י על יחזקאל· רש״י
פרק כה · פסוק ח
הִנֵּה כְּכָל הַגּוֹיִם בֵּית יְהוּדָה. בָּטְלָה אַהֲבַת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵהֶם, וְנִמְאֲסוּ לָתֵת בְּיַד נְבוּכַדְנֶצַּר כִּשְׁאָר הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת. וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה (יומא נד.-נד:), שֶׁנִּכְנְסוּ לַהֵיכָל וְקִפְּלוּ צוּרוֹת הַכְּרוּבִים שֶׁצָּר שְׁלֹמֹה עַל קִיר הַהֵיכָל ״כְּמַעַר אִישׁ וְלֹויוֹת״ (מלכים א ז:לו), וְהוֹצִיאוּם לַחוּץ, אָמְרוּ: רְאוּ אֵלּוּ שֶׁהָיוּ מַרְאִים עַצְמָם כִּצְנוּעִים, בַּמֶּה הָיוּ עוֹסְקִין: