רש"י על יחזקאל· רש״י
פרק כה
פסוק ג
הֶאָח. לְשׁוֹן שִׂמְחָה:
כִּי נִחָל. כִּי נִנְחַל, וְהָיָה מוֹרָשָׁה לַאֲחֵרִים:
פסוק ד
לִבְנֵי קֶדֶם. כַּשְׂדִּים וַאֲרָם לְצַד מִזְרָח הֵם:
פסוק ו
יַעַן מַחְאֲךָ יָד וְרַקְעֲךָ בְּרָגֶל. לְשֵׁם שִׂמְחָה; וְאַף עַל פִּי שֶׁבְּרֹאשׁ הַסֵּפֶר אָמַר כֵּן לְעִנְיַן אֵבֶל, ״הַכֵּה בְכַפְּךָ וּרְקַע בְּרַגְלֶךָ וֶאֱמֹר אָח״ (יחזקאל ו:יא), יֵשׁ דְּבָרִים שֶׁעוֹשִׂין אוֹתָם לְאֵבֶל וּלְשִׂמְחָה, אֲבָל אֵין עִנְיָנָם שָׁוֶה, וְכֵן חֲלִילִים לְכַלָּה וְלַמֵּת (משנה בבא מציעא ו.):
וְרַקְעֲךָ. לְשׁוֹן ״מִרְפָּס״ (יחזקאל לד:יט):
בְּכָל שָׁאטְךָ. לְשׁוֹן בִּזָּיוֹן פּוֹתְרִין בּוֹ, כְּמוֹ ״וַיִּבֶז עֵשָׂו״ (בראשית כה:לד) שֶׁתַּרְגּוּם אוּנְקְלוֹס ״וְשָׁאט עֵשָׂו״. וַאֲנִי אוֹמֵר שָׁאט לְשׁוֹן שֶׁטֶף, גולוזמנ״ט בְּלַעַ״ז:
פסוק ח
הִנֵּה כְּכָל הַגּוֹיִם בֵּית יְהוּדָה. בָּטְלָה אַהֲבַת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵהֶם, וְנִמְאֲסוּ לָתֵת בְּיַד נְבוּכַדְנֶצַּר כִּשְׁאָר הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת. וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה (יומא נד.-נד:), שֶׁנִּכְנְסוּ לַהֵיכָל וְקִפְּלוּ צוּרוֹת הַכְּרוּבִים שֶׁצָּר שְׁלֹמֹה עַל קִיר הַהֵיכָל ״כְּמַעַר אִישׁ וְלֹויוֹת״ (מלכים א ז:לו), וְהוֹצִיאוּם לַחוּץ, אָמְרוּ: רְאוּ אֵלּוּ שֶׁהָיוּ מַרְאִים עַצְמָם כִּצְנוּעִים, בַּמֶּה הָיוּ עוֹסְקִין:
פסוק ט
הִנְנִי פוֹתֵחַ. אֶת מִבְצְרֵי אֶרֶץ מוֹאָב אֲשֶׁר בִּסְפָר, בְּסוֹף גְּבוּלָם, הוּא הַכָּתֵף, סוֹף גְּבוּל אַרְצָם; כְּמוֹ ״וְלַכָּתֵף הַשֵּׁנִית״, ״אֶל הַכָּתֵף״ (שמות כז:טו), דִּמְתַרְגֵּם: ״לְעִיבְרָא״:
פסוק י
לִבְנֵי קֶדֶם. אֲפַתֶּה אוֹתָם שֶׁיָּבֹאוּ עַל בְּנֵי עַמּוֹן דֶּרֶךְ אֶרֶץ מוֹאָב:
פסוק יג
וּדְדָנֶה. ״וְיָתְבֵי דְדָן״ (תרגום יונתן):
פסוק יד
בְּיַד עַמִּי יִשְׂרָאֵל. הֵם יִהְיוּ שְׁלוּחַי לִנְקוֹם נִקְמָתִי:
פסוק טו
יַעַן עֲשׂוֹת פְּלִשְׁתִּים בִּנְקָמָה. בְּשִׂנְאָה וּבְפֶרֶךְ, כְּאָדָם הַנּוֹקֵם נִקְמָתוֹ בְּאוֹיְבוֹ:
פסוק טז
אֶת כְּרֵתִים. ״עַמָּא דְחַיָּיבִין לְאִישְׁתִּיצָאָה״. וְאוֹמֵר אֲנִי: לְפִי שֶׁרָאִיתִי בְּמָקוֹם אַחֵר קוֹרֵא אֶל פְּלִשְׁתִּים כְּרֵתִים, ״הוֹי יוֹשְׁבֵי חֶבֶל הַיָּם גּוֹי כְּרֵתִים״ (צפניה ב:ה), וְאֵינוֹ קוֹרֵא כֵּן לְאוּמָּה אַחֶרֶת, נִרְאֶה בְּעֵינַי שֶׁיֵּשׁ גְּבוּל בִּפְלִשְׁתִּים שֶׁשְּׁמוֹ כְּרֵתִי, וְכֵן אֲנִי מוֹצֵא בְּסֵפֶר שְׁמוּאֵל (שמואל א ל:יד) בַּגְּדוּד שֶׁשָּׂרַף אֶת צִקְלַג ״אֲנַחְנוּ פָּשַׁטְנוּ עַל נֶגֶב הַכְּרֵתִי״:
חוֹף הַיָּם. מַאַרְקָ״א בְּלַעַ״ז; הֵם פְּלִשְׁתִּים, שֶׁיּוֹשְׁבִים בְּמִקְצוֹעַ דְּרוֹמִית מַעֲרָבִית שֶׁל גְּבוּל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל עַל הַיָּם הָאַחֲרוֹן (דברים יא:כד):