רש"י על יחזקאל· רש״י
פרק כג · פסוק מג
וָאֹמַר לַבָּלָה נִאוּפִים עַתָּה יִזְנוּ וְגוֹ׳. אָמַר לִי לִבִּי עַל זוֹ שֶׁבָּלְתָה וְהִזְקִינָה בְּנִאוּפִים, מֵעַתָּה שֶׁהִזְקִינָה, יִזְנוּ תַזְנוּתֶהָ מִמֶּנָּה, וְתֵצֵא תַּאֲוַת זְנוּתָהּ מִלִּבָּהּ וְתַחְזֹר בָּהּ, וַהֲרֵי הִיא עוֹדֶנָּה בִּזְנוּנֶיהָ כַּאֲשֶׁר בַּתְּחִלָּה:
יִזְנוּ. יֵצְאוּ; כָּל ״זוֹנָה״ תִּרְגּוּם ׳נָפְקַת בָּרָא׳ (תרגום אונקלוס בראשית לד:לא; תרגום יונתן יחזקאל טז:ל). כָּךְ שָׁמַעְתִּי, וְכֵן תִּרְגֵּם יוֹנָתָן:
לַבָּלָה נִאוּפִים. כְּמוֹ לַבָּלָה בְּנִאוּפִים; כַּאֲשֶׁר תֹּאמַר ״וַתֵּשֶׁב בֵּית אָבִיהָ״ (בראשית לח:יא) – כְּמוֹ ״בְּבֵית אָבִיהָ״ (במדבר ל:ד); ״יִרְחֲצוּ מַיִם״ (שמות ל:כ) – כְּמוֹ ׳יִרְחֲצוּ בְּמַיִם׳; ״וְיָצְאָה חִנָּם״ (שמות כא:יא); ״וְאִם בֵּית אִישָׁהּ נָדָרָה״ (במדבר ל:יא); וְכֵן פֵּרֵשׁ דּוּנָשׁ. וּמְנַחֵם חִבְּרוֹ עִם ״תֶּבֶל עָשׂוּ״ (ויקרא כ:יב), וְלֹא יִתָּכְנוּ דְּבָרָיו: