אור ברסלב

רש"י על יחזקאל· רש״י

פרק כג

פרק כב

פסוק ב

שְׁתַּיִם נָשִׁים. ״תַּרְתֵּי מְדִינָן, דְּאִינוּן כְּתַרְתֵּין נְשִׁין״ (תרגום יונתן):

בְּנוֹת אֵם אַחַת. שְׁתֵּיהֶן מִכְּנֶסִיָּה אַחַת, נֶחְלְקוּ לִשְׁתַּיִם בִּימֵי רְחַבְעָם (מלכים א יב:א-יט):

פסוק ג

שָׁמָּה מֹעֲכוּ. בְּנֵי מִצְרַיִם אֶת שְׁדֵיהֶם, לְשׁוֹן ״וּמָעוּךְ״ (ויקרא כב:כד):

וְשָׁם עִשּׂוּ. הַמִּצְרִיִּים אֶת דַּדֵּי בְּתוּלֵיהֶן; כְּלוֹמַר: לִמְּדוּם אֶת דַּרְכֵי תּוֹעֲבוֹתָם. עִשּׂוּ – אִיטִיינִירִי״שׁ בְּלַעַ״ז:

פסוק ד

וּשְׁמוֹתָן. בְּכִנּוּי: אָהֳלָה וְאָהֳלִיבָה:

וּשְׁמוֹתָן. הָרִאשׁוֹנִים: שֹׁמְרוֹן הִיא שֶׁאֲנִי מְכַנֶּה אָהֳלָה, שֶׁנַּעֲשֵׂית אֹהֶל מִתְּחִלָּה לְעֶגְלֵי יָרָבְעָם (מלכים א יב:כח-כט) וּבֵית הַבַּעַל לְאַחְאָב (מלכים א טז:לב); וְאַף עַל פִּי שֶׁשּׁוֹמְרוֹן לֹא נִבְנְתָה אֶלָּא בִּימֵי עָמְרִי (מלכים א טז:כג-כד), קוֹרֵא אֶת מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל עַל שְׁמָהּ, שֶׁמִּשֶּׁנִּבְנֵית נַעֲשֵׂית רֹאשׁ:

אָהֳלִיבָה. עַל שֵׁם שֶׁאָהֳלִי הָיָה בָהּ וּמִקְדָּשִׁי:

פסוק ה

וַתֶּעְגַּב. וַתִּתְאַוֶּה; אִישְׁוִויי״ר בְּלַעַ״ז; לָשׁוֹן אַחֵר: דִּישְׁשִׁירִי״ר:

אֶל אַשּׁוּר קְרוֹבִים. שֶׁהָיוּ שְׁכֵנִים לָהּ, וְשָׁלְחוּ לָהֶם לִהְיוֹת לָהֶם לְעֵזֶר; זֶה הָיָה מְנַחֵם בֶּן גָּדִי (מלכים ב טו:יט) שֶׁנָּתַן מַס לְפוּל מֶלֶךְ אַשּׁוּר ״לִהְיוֹת יָדוֹ אִתּוֹ לְהַחֲזִיק הַמַּמְלָכָה בְּיָדוֹ״. וְהַנָּבִיא מְדַמֶּה הַדָּבָר לְאִשָּׁה מְנָאֶפֶת, שֶׁאִם הָיוּ עוֹבְדִים לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, לֹא נִצְטָרְכוּ לְמַלְכֵי אַשּׁוּר:

פסוק ז

וַתִּתֵּן תַּזְנוּתֶיהָ עֲלֵיהֶם. לֵב נִיאוּפִים וְרוּחַ זְנוּנִים נָתְנָה עֲלֵיהֶם, שֶׁהָיְתָה מִתְאַוָּה לָהֶם:

וּבְכֹל אֲשֶׁר עָגְבָה וְגוֹ׳. בְּכָל עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת אֲשֶׁר נִשְׁתַּתְּפָה עִמָּהֶם לָמְדָה דְּרָכֵיהֶם וְנִטְמְאָה בְּגִלּוּלֵיהֶם:

פסוק ח

וְאֶת תַּזְנוּתֶיהָ מִמִּצְרַיִם לֹא עָזָבָה. גַּם עַל מַלְכֵי מִצְרַיִם סָמְכוּ, שֶׁמָּצִינוּ בְּהוֹשֵׁעַ בֶּן אֵלָה ״אֲשֶׁר שָׁלַח מַלְאָכִים אֶל סוֹא מֶלֶךְ מִצְרָיִם״ (מלכים ב יז:ד):

כִּי אוֹתָהּ שָׁכְבוּ וגו׳. וּמֵאָז וַיִּשְׁפְּכוּ תַזְנוּתָם עָלֶיהָ – תַּאֲוַת זְנוּנִים נִכְנַס בָּהּ מִימֵי נְעוּרֶיהָ:

פסוק ט

לָכֵן נְתַתִּיהָ וְגוֹ׳. שֶׁבָּא סַנְחֵרִיב וְהִגְלָה אוֹתָם (מלכים ב יז:ה-ו):

פסוק י

וַתְּהִי שֵׁם לַנָּשִׁים. לוּקַח מֵהֶן קְלָלָה לְכָל הַנּוֹאֲפוֹת לְהִוָּסֵר מִמֶּנָּה, רְאוּ מַה עָלְתָה לִפְלוֹנִית עַל זִמָּתָהּ:

וּשְׁפוּטִים. כְּמוֹ ״שְׁפָטִים״ (יחזקאל ה:י), יוּשְׁטִישָׁא״ט בְּלַעַ״ז:

פסוק יא

וַתֵּרֶא אֲחוֹתָהּ אָהֳלִיבָה. אֶת כָּל הָרָעָה אֲשֶׁר בָּא לַאֲחוֹתָהּ עַל זְנוּנֶיהָ, וְלֹא יָרְאָה:

וַתַּשְׁחֵת עַגְבָתָהּ. תַּאֲוָתָהּ; זוֹיְט״ר בְּלַעַ״ז:

פסוק יב

אֶל בְּנֵי אַשּׁוּר עָגָבָה. זֶה אָחָז, שֶׁשָּׁלַח אֶל מֶלֶךְ אַשּׁוּר לְעֶזְרָה (מלכים ב טז:ז):

פסוק יד

וַתּוֹסֶף אֶל תַּזְנוּתֶיהָ. לְהִתְאַוּוֹת לַצְּלָמִים שֶׁלֹּא רָאֲתָה אוֹתָם אֶלָּא דְּמוּתָם:

מְחֻקֶּה עַל הַקִּיר וְגוֹ׳ בַּשָּׁשַׁר. כָּזֹאת לֹא עָשְׂתָה אֲחוֹתָהּ:

צַלְמֵי כַשְׂדִּים. דְּמוּת אַנְשֵׁי כַשְׂדִּים, שֶׁמְּשֻׁנִּין בִּלְבוּשֵׁיהוֹן:

בַּשָּׁשַׁר. מִינֵי צִיּוּר:

פסוק טו

חֲגוֹרֵי אֵזוֹר. כֵּן דֶּרֶךְ לְבוּשֵׁי כַשְׂדִּים:

סְרוּחֵי טְבוּלִים. יְתֵירֵי כּוֹבָעִים גְּדוֹלִים. וּמְנַחֵם פֵּירֵשׁ כְּמוֹ ״וַיִּטְבְּלוּ הַכֻּתֹּנֶת בְּדָם״ (בראשית לז:לא), וּפִתְרוֹן סְרוּחֵי טְבוּלִים כֵּן הוּא: ״סֶרַח הָעוֹדֵף״ (שמות כו:יב) מִן הַמִּצְנֶפֶת צְבוּעָה. טְבוּלִים אֵין לוֹ דִּמְיוֹן, וּפִתְרוֹנוֹ לְפִי הָעִנְיָן; וְכֵן תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״מְחַתִּין קוֹלְסִין״:

שָׁלִישִׁים. גִּבּוֹרִים:

פסוק טז

לְמַרְאֵה עֵינֶיהָ. בִּשְׁבִיל שֶׁרָאֲתָה דְּמוּת צוּרָתָן:

פסוק יז

וַיָּבֹאוּ אֵלֶיהָ בְּנֵי בָבֶל לְמִשְׁכַּב דּוֹדִים. כָּרְתוּ יַחַד בְּרִית. וְאוֹמֵר אֲנִי שֶׁזֶּה נֶאֱמַר עַל חִזְקִיָּה, שֶׁשָּׂמַח עַל מַלְאֲכֵי מְרֹדַךְ בַּלְאֲדָן (ישעיהו לט:א) וְהֶאֱכִילָן עַל שֻׁלְחָנוֹ וְהֶרְאָם אֶת כָּל בֵּית נְכֹתֹה, וְדוּגְמָא שֶׁאָמַר הַנָּבִיא אַנְשֵׁי מְחֻקֶּה עַל הַקִּיר, לְפִי שֶׁמֵאֶרֶץ רְחוֹקָה בָּאוּ וְלֹא הָיוּ בְּנֵי כַשְׂדִּים רְגִילִים אֶצְלָם, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר שָׁם ״מֵאֶרֶץ רְחוֹקָה בָּאוּ אֵלַי״, וּבִשְׁבִיל רְאוּת פְּנֵיהֶם פַּעַם אַחַת נִתְחַבְּבוּ עָלָיו וְהִקְפִּיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל הַדָּבָר, כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר ״הִנֵּה יָמִים בָּאִים וְנִשָּׂא אֶת כָּל אֲשֶׁר בְּבֵיתֶךָ וְגוֹ׳״ (שם), ובדברי הימים (ב לב:כה) ״וְלֹא כִגְמוּל עָלָיו הֵשִׁיב חִזְקִיָּהוּ כִּי גָבַהּ לִבּוֹ וַיְהִי עָלָיו קֶצֶף גָּדוֹל וְגוֹמֵר״:

וַתֵּקַע נַפְשָׁהּ מֵהֶם. שֶׁמָּרַד בָּהֶם יְהוֹיָקִים וְצִדְקִיָּהוּ (מלכים ב כד:א, כ), וַתֵּקַע אשלוקי״ר בְּלַעַ״ז, וַתֵּקַע כְּמוֹ ״וַתֵּקַע כַּף יֶרֶךְ יַעֲקֹב״ (בראשית לב:כו), הוּקְעָה, לְשׁוֹן חִבּוּר וּתְקִיעַת עֵץ בָּאָרֶץ הוּא, וְכֵן בְּהִשְׁתַּלְפוֹ מִן הָאָרֶץ יִפּוֹל בּוֹ לְשׁוֹן קְעִיָּה, כַּאֲשֶׁר תֹּאמַר ״וַתַּשְׁרֵשׁ שָׁרָשֶׁיהָ״ (תהילים פ:י) לְשׁוֹן קְלִיטָה, ״וּבְכָל תְּבוּאָתִי תְשָׁרֵשׁ״ (איוב לא:יב) לְשׁוֹן עִקּוּר, וְכֵן ״בִּסְעִיפֶיהָ פֹּרִיָּה״ (ישעיהו יז:ו) לְשׁוֹן עֲנָפִים, ״וּמְסָעֵף פָּארָה״ (ישעיהו י:לג) לְשׁוֹן קוֹצֵץ עַנְפֵי הָעֵץ וּפְאֵרוֹתָיו:

פסוק יט

לִזְכֹּר אֶת יְמֵי נְעוּרֶיהָ. עָלְתָה עַל לִבָּהּ תַּאֲוַת בְּנֵי מִצְרַיִם, שֶׁשָּׁלַח צִדְקִיָּהוּ אֲלֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר ״וַיִּמְרֹד בּוֹ לִשְׁלֹחַ מַלְאָכָיו מִצְרַיִם״ (יחזקאל יז:טו):

פסוק כ

וַתַּעְגְּבָה עַל פִּלַגְשֵׁיהֶם. עַל פִּלַּגְשׁוּתָם, לִהְיוֹת לָהֶם לְפִילֶּגֶשׁ:

אֲשֶׁר בְּשַׂר חֲמוֹרִים בְּשָׂרָם. אֵבֶר תַּשְׁמִישׁ:

וְזִרְמַת סוּסִים. לְשׁוֹן רִבּוּי תַּשְׁמִישׁ; שֶׁמַּרְבִּים תַּשְׁמִישׁ יוֹתֵר מִשְּׁאָר כָּל הַזְּכָרִים שֶׁבַּבְּהֵמָה:

זִרְמַת. קִלּוּחַ הַזֶּרַע, כְּמוֹ ״זֶרֶם מַיִם עָבָר״ (חבקוק ג:י):

פסוק כא

וַתִּפְקְדִי. וַתִּזְכְּרִי:

בַּעְשׂוֹת. לְשׁוֹן כְּבִישָׁה:

פסוק כב

אֶת מְאַהֲבַיִךְ. אֶת כַּשְׂדִּים, אֲשֶׁר עָרְבוּ עַל חִזְקִיָּהוּ (ישעיה לט:א-ב):

אֶת אֲשֶׁר נָקְעָה נַפְשֵׁךְ מֵהֶם. אֲשֶׁר חָזַר צִדְקִיָּהוּ וּשְׂנָאָם וּמָרַד בָּהֶם (מלכים ב כד:כ):

פסוק כג

פְּקוֹד וְשׁוֹעַ וְקוֹעַ. תִּרְגֵּם יוֹנָתָן שֵׁם מְדִינוֹת, וּמִקְרָא מְסַיְּעוֹ (ירמיהו נ:כא) ״עַל הָאָרֶץ מְרָתַיִם עֲלֵה עָלֶיהָ וְעַל יוֹשְׁבֵי פְּקוֹד״, וְהַפּוֹתְרִים אוֹמְרִים לְשׁוֹן פְּקִידִים וְשָׂרִים וְשַׁלְטוֹנִים:

וּקְרוּאִים. שְׁמוֹנְ״ץ בְּלַעַ״ז:

פסוק כד

הֹצֶן. פֵּרַשׁ דּוּנַשׁ: אֶחָד מִכְּלֵי הַמִּלְחָמָה הוּא; וַאֲנִי אוֹמֵר: לְשׁוֹן הַקָּפוֹת מַחֲנוֹת, כְּמוֹ ״וְלִצְנִינִים בְּצִדֵּיכֶם״ (במדבר לג:נה) – ״וּלְמַשְׁרְיָין מַקְּפַנְכוֹן״. הֹצֶן – (מְנַחֵם פֵּרְשׁוּ כְּמוֹ ״צִנָּה וְסֹחֵרָה אֲמִתּוֹ״ (תהלים צא:ד); וְאֵין דּוּנַשׁ מוֹדֶה לוֹ; וְהַתַּרְגּוּם שֶׁמְּתַרְגֵּם ״וְיֵיתוֹן עֲלָךְ בְּמָאנֵי זַיְנָא״ מְסַיֵּעַ לְדוּנַשׁ): הֹצֶן כְּמוֹ בְּהֹצֶן. וְיֵשׁ מַשְׁמָע הֹצֶן כְּמוֹ ׳חֹצֶן׳, מִן ״וְהֵבִיאוּ בָנַיִךְ בְּחֹצֶן״ (ישעיהו מט:כב), שֶׁפֵּרוּשׁוֹ: זְרוֹעַ, וְכֵן וּבָאוּ עָלַיִךְ הֹצֶן (כאן), וְעִנְיָנוֹ: חַיִל, כְּמוֹ ״וּזְרֹעוֹת הַנֶּגֶב״ (דניאל יא:טו), שֶׁפֵּרוּשׁוֹ: וְחַיָּלוֹת הַנֶּגֶב:

וְנָתַתִּי לִפְנֵיהֶם מִשְׁפָּט. מַה שֶּׁעָלַי לִשְׁפּוֹט, אֶעֱשֶׂה אוֹתָם שְׁלוּחַי לַעֲשׂוֹת הַמִּשְׁפָּט:

בְּמִשְׁפְּטֵיהֶם. מִשְׁפָּט שֶׁלֹּא כָתַבְתִּי בְּתוֹרָתִי, וְהוּא מִמִּשְׁפְּטֵי נִימוּסֵיהֶם; וְאֵיזֶה זֶה? זֶה סִימוּי עֵינַיִם, שֶׁעִוְּרוּ אֶת עֵינֵי צִדְקִיָּהוּ (מלכים ב כה:ז):

פסוק כה

אַפֵּךְ וְאָזְנַיִךְ. הֵם תִּפְאֶרֶת הַפַּרְצוּף, וְלָהֶם הִמְשִׁיל הַכְּהוּנָּה וְהַמַּלְכוּת:

וְאַחֲרִיתֵךְ. שְׁאָר הָעָם:

וְאַחֲרִיתֵךְ תֵּאָכֵל בָּאֵשׁ. ״וּשְׁפַר אַרְעִיךְ״ (תרגום יונתן), שֶׁהֵן ׳אַחֲרִיוּת׳ לִישָּׁעֵן עֲלֵיהֶם לְפַרְנָסָה:

פסוק כו

אֶת בְּגָדָיִךְ. בִּגְדֵי כְהֻנָּה:

פסוק כח

אֲשֶׁר שָׂנֵאת. כַּשְׂדִּים שֶׁמָּרַדְתָּ בָּהֶם (מלכים ב כד:כ):

פסוק ל

עָשֹׂה אֵלֶּה. לְשׁוֹן פָּעוּל, פיישנ״ט בְּלַעַ״ז:

פסוק לב

מִרְבָּה לְהָכִיל. יְתֵרָה מִלְּהָכִיל, כְּמוֹ מִלִּסְבּוֹל:

פסוק לג

וּשְׁמָמָה. תִּמָּהוֹן:

פסוק לד

וּמָצִית. לְשׁוֹן מוֹצֵץ עַד הַתַּמְצִית, אישוצרא״ש בְּלַעַ״ז:

וְאֶת חֲרָשֶׂיהָ. דִּמָּה כּוֹס הַמַּשְׁקֶה פֻּרְעָנוּת לְיִשְׂרָאֵל לִכְלִי חֶרֶשׂ, שֶׁמִּשֶּׁנִּשְׁתַּבֵּר אֵין לוֹ תַּקָּנָה, כָּךְ מִשֶּׁתָּבֹא תְּשׁוּעָתָם וְיִשָּׁבֵר הַכּוֹס, לֹא יָשׁוּב לְהַשְׁקוֹתָם עוֹד; וּכְשֶׁהוּא מְדַבֵּר בְּהַשְׁקָאַת הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת, קוֹרֵא אוֹתוֹ זָהָב, שֶׁנֶּאֱמַר ״כּוֹס זָהָב בָּבֶל בְּיַד ה׳ הַמְשַׁכֶּרֶת כָּל הָאָרֶץ״ (ירמיהו נא:ז):

וְאֶת חֲרָשֶׂיהָ תְּגָרֵמִי. כְּמוֹ ״וְעַצְמֹתֵיהֶם יְגָרֵם״ (במדבר כד:ח), ״לֹא גָרְמוּ לַבֹּקֶר״ (צפניה ג:ג), רוֹנְגִיי״ר בְּלַעַ״ז, גּוֹרֵר בְּשִׁנָּיו אֶת סְבִיבוֹת הָעֶצֶם אוֹ הַחֶרֶשׂ, לִרְדּוֹת מֵעָלָיו בָּשָׂר הַדָּבוּק בּוֹ. וּמְנַחֵם חִבְּרוֹ לְשׁוֹן שְׁבִירָה, וְגַם כֵּן פָּתַר ״וְעַצְמֹתֵיהֶם יְגָרֵם״ (במדבר כד:ח), וְכֵן ״לֹא גָרְמוּ לַבֹּקֶר״ (צפניה ג:ג):

פסוק לה

שְׂאִי זִמָּתֵךְ. ״קַבִּילִי חוֹבֵי עֲצַת חֲטָאָיִךְ״ (תרגום יונתן):

פסוק לו

הֲתִשְׁפּוֹט. לְשׁוֹן וִכּוּחַ:

פסוק לז

וְדָם בִּידֵיהֶן. בְּנִאוּפֵיהֶם שָׁפְכוּ דָּם:

וְאֶת גִּלּוּלֵיהֶן נִאֵפוּ. נִאוּף שֶׁלָּהֶם עִם גִּלּוּלֵיהֶם הָיָה:

וְגַם אֶת בְּנֵיהֶן וְגוֹ׳. וְזֶהוּ שְׁפִיכוּת הַדָּם שֶׁבִּידֵיהֶם (כְּלוֹמַר שֶׁהוֹצִיאוּ זֶרַע לְבַטָּלָה בִּידֵיהֶם וְלֹא עָשׂוּ תְּשׁוּבָה):

פסוק לח

טִמְּאוּ אֶת מִקְדָּשִׁי בַּיּוֹם הַהוּא. בַּיּוֹם שֶׁשָּׁחֲטוּ אֶת בְּנֵיהֶם לַעֲבוֹדָה זָרָה, בָּאוֹת לְפָנַי בְּמִקְדָּשִׁי לַעֲשׂוֹת בּוֹ תּוֹעֵבָה לְהַכְעִיסֵנִי:

וְאֶת שַׁבְּתוֹתַי חִלֵּלוּ. שֶׁהָיוּ שׁוֹחֲטִין אֶת בְּנֵיהֶם בְּשַׁבָּת:

פסוק מ

וְאַף כִּי תִשְׁלַחְנָה. וְכָל שֶׁכֵּן קָשֶׁה מִן הַכֹּל, כִּי תִשְׁלַחְנָה לְהָבִיא אֲלֵיהֶן מִשָּׂרֵי הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת אוֹיְבֵיהֶן, וְרוֹאִין הַחִלּוּל שֶׁמְּחַלְּלוֹת מִקְדָּשִׁי:

שָׁלוּחַ אֲלֵיהֶם וְגוֹ׳. מֵאֵת אָהֳלָה וְאָהֳלִיבָה לָבֹא אֲלֵיהֶם:

וְהִנֵּה בָאוּ לַאֲשֶׁר רָחַצְתְּ כָּחַלְתְּ וְגוֹ׳. לַאֲשֶׁר – תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״לַאֲתַר״; אֵל לוּ״אָ בְּלַעַ״ז, אֶל מָקוֹם אֲשֶׁר יִעַדְתְּ לָהֶם לֵאמֹר: בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי נֵצֵא לִקְרַאתְכֶם, מְקֻשָּׁטוֹת בְּמֶרְחָץ וְכָחוֹל:

כָּחַלְתְּ. מִין צֶבַע וּשְׁמוֹ כָּחוֹל, וְצוֹבְעוֹת בּוֹ עֵינֵיהֶם, אוֹקְלִיר״א בְּלַעַ״ז:

פסוק מא

מִטָּה כְבוּדָּה. מְכֻלֶּלֶת בְּמַצָּעוֹת נָאוֹת, פְּרִידִ״י בְּלַעַ״ז:

פסוק מב

וְקוֹל הָמוֹן. שֶׁל אוּמּוֹת רַבּוֹת הָיוּ בָהּ, וְלֹא הָמוֹן שֶׁל מִלְחָמָה, אֶלָּא קוֹל הָמוֹן שָׁלֵו:

וְאֶל אֲנָשִׁים. בִּשְׁבִיל אֲנָשִׁים וְשֶׁל אֲנָשִׁים הָיוּ אוֹתוֹ הָמוֹן, וְלֹא שֶׁל בְּהֵמָה:

מֵרֹב אָדָם. שֶׁהָיוּ בְתוֹכָהּ, הַמּוּבָאִים לְנִיאוּף מִן הַמִּדְבָּר:

סָבָאִים. שֶׁהָיוּ דָּרִין סָבִיב לָהּ, מִשְּׁכֵנֶיהָ עַמּוֹן וּמוֹאָב; וְכֵן תַּרְגּוּם סָבָאִים: ״מִסְּחוֹר סְחוֹר״:

וַיִּתְּנוּ. אָהֳלָה וְאָהֳלִיבָה צְמִידִים אֶל יְדֵיהֶן. לְהִתְקַשֵּׁט לְנִאוּף, כְּלוֹמַר: עַמּוֹן וּמוֹאָב מִתּוֹךְ שֶׁהֵן רַבִּים, הִיא מִתְקַשֶּׁטֶת וּמִתְפָּאֶרֶת לָהֶם; וּמִתּוֹךְ שֶׁהֵם שְׁכֵינֶיהָ, מִתְפָּאֶרֶת לְעֵינֵיהֶם בְּקִשּׁוּטֶיהָ. לְפִיכָךְ וַיִּתְּנוּ אָהֳלָה וְאָהֳלִיבָה צְמִידִים עַל יְדֵיהֶם, כְּדֵי שֶׁיְּהוּ נָאוֹת בְּעֵינֵי הַנּוֹאֲפִים. וָי״ו שֶׁל וַיִּתְּנוּ יְתֵרָה, כְּמוֹ אוֹתָהּ שֶׁל ״עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה״ (שמות טו:ב), וּכְמוֹ אוֹתָהּ שֶׁל ״וַאֲשֶׁר לֹא שָׂם לִבּוֹ אֶל דְּבַר ה׳ וַיַּעֲזֹב״ (שמות ט:כא):

פסוק מג

וָאֹמַר לַבָּלָה נִאוּפִים עַתָּה יִזְנוּ וְגוֹ׳. אָמַר לִי לִבִּי עַל זוֹ שֶׁבָּלְתָה וְהִזְקִינָה בְּנִאוּפִים, מֵעַתָּה שֶׁהִזְקִינָה, יִזְנוּ תַזְנוּתֶהָ מִמֶּנָּה, וְתֵצֵא תַּאֲוַת זְנוּתָהּ מִלִּבָּהּ וְתַחְזֹר בָּהּ, וַהֲרֵי הִיא עוֹדֶנָּה בִּזְנוּנֶיהָ כַּאֲשֶׁר בַּתְּחִלָּה:

יִזְנוּ. יֵצְאוּ; כָּל ״זוֹנָה״ תִּרְגּוּם ׳נָפְקַת בָּרָא׳ (תרגום אונקלוס בראשית לד:לא; תרגום יונתן יחזקאל טז:ל). כָּךְ שָׁמַעְתִּי, וְכֵן תִּרְגֵּם יוֹנָתָן:

לַבָּלָה נִאוּפִים. כְּמוֹ לַבָּלָה בְּנִאוּפִים; כַּאֲשֶׁר תֹּאמַר ״וַתֵּשֶׁב בֵּית אָבִיהָ״ (בראשית לח:יא) – כְּמוֹ ״בְּבֵית אָבִיהָ״ (במדבר ל:ד); ״יִרְחֲצוּ מַיִם״ (שמות ל:כ) – כְּמוֹ ׳יִרְחֲצוּ בְּמַיִם׳; ״וְיָצְאָה חִנָּם״ (שמות כא:יא); ״וְאִם בֵּית אִישָׁהּ נָדָרָה״ (במדבר ל:יא); וְכֵן פֵּרֵשׁ דּוּנָשׁ. וּמְנַחֵם חִבְּרוֹ עִם ״תֶּבֶל עָשׂוּ״ (ויקרא כ:יב), וְלֹא יִתָּכְנוּ דְּבָרָיו:

פסוק מד

וַיָּבוֹא אֵלֶיהָ. כָּל אֲשֶׁר מִלְּאוֹ לִבּוֹ:

אִשּׁוֹת הַזִּמָּה. נְשֵׁי הַזִּמָּה:

פסוק מה

וַאֲנָשִׁים צַדִּיקִים. אֲנָשִׁים דַּיָּנִים, שָׂרֵי מֶלֶךְ בָּבֶל וּמֶלֶךְ אַשּׁוּר. וְיוֹנָתָן תִּרְגֵּם: ״זַכָּאִין בְּקִבְלֵיהוֹן״ – לְפִי מַעֲשֵׂיהֶן שֶׁל אֵלּוּ הַזּוֹנוֹת, צַדִּיקִים הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת מֵהֵנָּה:

מִשְׁפַּט נֹאֲפוֹת וּמִשְׁפַּט שׁוֹפְכוֹת דָּם. כְּמוֹ שֶׁמְּפֹרָשׁ אַחֲרָיו (יחזקאל כג:מו-מט):

פסוק מו

הַעֲלֵה. וְנָתֹן, וּבְרָא, כֻּלָּן לְשׁוֹן עֲשֵׂה וּפָעוֹל הֵם:

פסוק מז

וְרָגְמוּ עֲלֵיהֶן אֶבֶן. הֲרִיגַת בְּנֵיהֶן וּבְנוֹתֵיהֶן וּשְׂרֵיפַת בָּתֵּיהֶן הוּא מִשְׁפַּט נוֹאֲפוֹת:

וּבָרֵא אוֹתְהֶן בְּחַרְבוֹתָם. הוּא מִשְׁפַּט שׁוֹפְכוֹת דָּם, וּבָרֵא לְשׁוֹן קְצִיצָה, וְכֵן ״וּבֵרֵאתוֹ״ דְּ״יַעַר יִהְיֶה לָךְ״ בְּסֵפֶר יְהוֹשֻׁעַ (יהושע יז:יח):

פסוק מט

וְנָתְנוּ זִמַּתְכֶנָה עֲלֵיכֶן. שׁוֹפְטֵיכֶן יִתְּנוּ אֶת מִשְׁפַּט זִמַּתְכֶן בְּרָאשֵׁיכֶן:

תוכן העניינים

רש"י על יחזקאל

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה