רש"י על יחזקאל· רש״י
פרק כג · פסוק טו
חֲגוֹרֵי אֵזוֹר. כֵּן דֶּרֶךְ לְבוּשֵׁי כַשְׂדִּים:
סְרוּחֵי טְבוּלִים. יְתֵירֵי כּוֹבָעִים גְּדוֹלִים. וּמְנַחֵם פֵּירֵשׁ כְּמוֹ ״וַיִּטְבְּלוּ הַכֻּתֹּנֶת בְּדָם״ (בראשית לז:לא), וּפִתְרוֹן סְרוּחֵי טְבוּלִים כֵּן הוּא: ״סֶרַח הָעוֹדֵף״ (שמות כו:יב) מִן הַמִּצְנֶפֶת צְבוּעָה. טְבוּלִים אֵין לוֹ דִּמְיוֹן, וּפִתְרוֹנוֹ לְפִי הָעִנְיָן; וְכֵן תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״מְחַתִּין קוֹלְסִין״:
שָׁלִישִׁים. גִּבּוֹרִים: