רש"י על יחזקאל· רש״י
פרק כג · פסוק יד
וַתּוֹסֶף אֶל תַּזְנוּתֶיהָ. לְהִתְאַוּוֹת לַצְּלָמִים שֶׁלֹּא רָאֲתָה אוֹתָם אֶלָּא דְּמוּתָם:
מְחֻקֶּה עַל הַקִּיר וְגוֹ׳ בַּשָּׁשַׁר. כָּזֹאת לֹא עָשְׂתָה אֲחוֹתָהּ:
צַלְמֵי כַשְׂדִּים. דְּמוּת אַנְשֵׁי כַשְׂדִּים, שֶׁמְּשֻׁנִּין בִּלְבוּשֵׁיהוֹן:
בַּשָּׁשַׁר. מִינֵי צִיּוּר: