רש"י על יחזקאל· רש״י
פרק יג · פסוק יט
בְּשַׁעֲלֵי שְׂעוֹרִים. כְּמוֹ ״מִי מָדַד בְּשָׁעֳלוֹ מַיִם״ (ישעיהו מ:יב), אוֹנְגְיָאלוֹנִיאָ״שׁ בְּלַעַ״ז, לָשׁוֹן אַחֵר: לְשׁוֹן מִדָּה:
וּבִפְתוֹתֵי לֶחֶם. אִיאַנְפִּיצָ״שׁ בְּלַעַ״ז, שֶׁאַתֶּן נוֹטְלוֹת בִּשְׂכַרְכֶן:
לְהָמִית נְפָשׁוֹת אֲשֶׁר לֹא תְמוּתֶנָה. כְּלוֹמַר, לֵאמֹר עַל נְפָשׁוֹת אֲשֶׁר לֹא תְמוּתֶנָה: אֵלּוּ יָמוּתוּ, וְלֵאמַר עַל אֲשֶׁר לֹא תִחְיֶינָה: יִחְיוּ; כִּי קְסָמֵיכֶם שֶׁקֶר, וְעַמִּי מְקַבְּלִים אֶת קִסְמֵי כָזָב שֶׁלָּכֶם: