רש"י על יחזקאל· רש״י
פרק יג · פסוק יח
הוֹי לִמְתַפְּרוֹת כְּסָתוֹת. קוֹטְרָ״שׁ בְּלַעַ״ז. כְּמִין כְּסָתוֹת קְטַנּוֹת הָיוּ תּוֹפְרוֹת וְתוֹלוֹת לַנִּשְׁאָלִים אֲלֵיהֶם עַל אַצִּילֵי יְדֵיהֶם, וְקוֹסְמוֹת לָהֶם בְּאוֹתָן כְּסָתוֹת קֶסֶם שְׁקָרִים, וּלְמִי שֶׁהֵם חֲפֵצוֹת אוֹמְרוֹת קֶסֶם טוֹב, וּלְמִי שֶׁרוֹצוֹת אוֹמְרוֹת קֶסֶם רָע:
אַצִּילֵי. אֵיישִׁיל״שׁ בְּלַעַ״ז:
אַצִּילֵי יָדַי. כְּמוֹ ׳אַצִּילֵי יָדַיִם׳, כְּמוֹ ״תַּלְמֵי שָׂדָי״ (הושע י:ד):
וְעוֹשׂוֹת הַמִּסְפָּחוֹת. עַל רָאשֵׁי הָאֲנָשִׁים, אַף הֵם לִקְסֹם בָּהֶם; וְלֹא יָדַעְתִּי מַה הֵם, וּמִתּוֹךְ שֶׁנֶּאֱמַר ״וְקָרַעְתִּי אֹתָם״ אוֹמֵר אֲנִי שֶׁהֵן שֶׁל בֶּגֶד; וְיוֹנָתָן תִּרְגְּמוֹ: ״פַּת כּוּמְרִים״, וְכֵן תִּרְגֵּם ״בָּמוֹת טְלֻאוֹת״ (יחזקאל טז:טז): ״מְחַפְיָין פַּת כּוּמְרִים״:
הַמִּסְפָּחוֹת. כְּמוֹ ״סְפָחֵנִי נָא״ (שמואל א ב:לו), לִישָׁאגְמַנְ״ץ בְּלַעַ״ז, וְיֵשׁ לוֹעֲזִים פְּלַטְרַאיִי״שׁ בְּלַעַ״ז:
לְצוֹדֵד נְפָשׁוֹת. בָּהֶן הֵן צָדוֹת הַנְּפָשׁוֹת לְגֵיהִנֹּם, שֶׁמַּחֲזִיקוֹת יְדֵי הָרְשָׁעִים (יחזקאל יג:כב) לִקְסֹם לָהֶם שָׁלוֹם, וּמְרַפּוֹת יְדֵי צַדִּיקִים לִקְסֹם לָהֶם רָעָה:
הַנְּפָשׁוֹת תְּצוֹדֵדְנָה וגו׳. תְּמִיהָּ הִיא:
וּנְפָשׁוֹת לָכֶנָה תְחַיֶּינָה. לָכֶנָה – כְּמוֹ ׳לָכֶן׳, שֶׁאַתֶּנָה נוֹטְלוֹת שָׂכָר עַל כָּךְ וּמִתְפַּרְנְסוֹת בְּכָךְ: