רש"י על יחזקאל· רש״י
פרק טז · פסוק יג
וַתַּעְדִּי זָהָב וָכֶסֶף. ״וִיהַבִית מִשְׁכָּנִי בֵּינֵיכוֹן, מְתַקֵּן בִּדְהַב וְכֶסֶף וִירִיעַת בּוּץ וְצִבְעוֹנִין וְצִיּוּרִין, וּמָנָא דְטָב כְּסוֹלְתָּא וְכִדְבַשׁ וְכִמְשַׁח אוֹכִילִית יָתְכוֹן, וַעֲתַרְתּוּן וְתַקִּיפְתּוּן לַחֲדָא, וְאַצְלַחְתּוּן וְשַׁלִּיטְתּוּן בְּכָל מַלְכְווֹתָא״ (תרגום יונתן):
סֹלֶת וּדְבַשׁ וָשֶׁמֶן אָכָלְתְּ. הַמָּן שֶׁהָיָה מִשְׁתַּנֶּה לְכָל הַטְּעָמִים לְסֹלֶת וּדְבַשׁ וָשֶׁמֶן אָכַלְתְּ (השוה תנחומא שמות כה). וּמִדְרָשׁ אַגָּדָה (תנחומא, תרומה ה): שְׁלוֹשָׁה עָשָׂר דְּבָרִים יֵשׁ כָּאן, וּכְנֶגְדָּן אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהָבִיא שְׁלוֹשָׁה עָשָׂר דְּבָרִים הַמְּנוּיִין בִּתְרוּמַת הַמִּשְׁכָּן, וְאַף עַל פִּי כֵן הוּא פּוֹרֵעַ לָהֶם כְּנֶגְדָּם לֶעָתִיד לָבֹא שְׁלוֹשָׁה עָשָׂר דְּבָרִים: ״וּבָרָא ה׳ עַל מְכוֹן הַר צִיּוֹן וְגוֹ׳ וְסֻכָּה תִּהְיֶה לְצֵל יוֹמָם מֵחֹרֶב מִזֶּרֶם וּמִמָּטָר וְגוֹ׳״ (ישעיה ד:ה-ו):
וַתִּיפִי. לְשׁוֹן יֹפִי: