אור ברסלב

רש"י על יחזקאל· רש״י

פרק טז

פרק טו

פסוק ב

הוֹדַע. פֵּיישְׁבוֹיְי״ר בְּלַעַ״ז:

פסוק ג

מְכוֹרוֹתַיִךְ. כְּמוֹ מְגוּרוֹתַיִךְ. וּמְנַחֵם חִבְּרוֹ לְשׁוֹן ׳תּוֹלָדָה׳, וְכֵן פֵּירֵשׁ ״כְּלֵי חָמָס מְכֵרֹתֵיהֶם״ (בראשית מט:ה); ״אִישׁ מֵאֵת מַכָּרוֹ״ (מלכים ב יב:ו); ״לְבַד מִמְכָּרָיו״ (דברים יח:ח) – כֻּלָּם לְשׁוֹן ׳תּוֹלָדוֹת׳:

אָבִיךְ וְאִמֵּךְ. אַבְרָהָם וְשָׂרָה (סנהדרין מד:), מִשָּׁם נָטְלוּ גְדֻלָּתָם, וּבְנֵי חֵת נָתְנוּ לָהּ קֶבֶר (בראשית כג:כ):

פסוק ד

בְּיוֹם הוּלֶּדֶת אֹתָךְ. פושניא״ה בְּלַעַ״ז; כְּשֶׁבָּחַרְתִּי בָּךְ בְּמִצְרַיִם, הָיִית בְּלִי שׁוּם תִּקּוּן; וּלְפִי שֶׁדִּמָּה הַדָּבָר לְלֵידָה, הִזְכִּיר כָּאן תִּקּוּנֵי הַוָּלָד:

שָׁרֵךְ. כְּמוֹ ״שָׁרְרֵךְ״ (שיר השירים ז:ג):

לְמִשְׁעִי. לְצִחְצוּחַ, ״צְחִיחַ הַסֶּלַע״ (יחזקאל כו:ד) תַּרְגּוּמוֹ ״שְׁעִיעוּת כֵּיפָא״, אפלצמנ״ט בְּלַעַ״ז. וּמְנַחֵם חִבֵּר לְמִשְׁעִי לְשׁוֹן שַׁעֲשׁוּעִים:

לֹא הֻמְלַחַתְּ. מִכָּאן שֶׁמּוֹלְחִין אֶת הַוָּלָד כְּדֵי שֶׁיִּתְקַשֶּׁה בְּשָׂרוֹ:

וְהַחְתֵּל. לְשׁוֹן כְּרִיכָה בִּבְגָדִים, וְכֵן ״וַעֲרָפֶל חֲתֻלָּתוֹ״ (איוב לח:ט), הוּא שֶׁמְּלַפְּפִין אֶת הַוָּלָד:

פסוק ה

לְחֻמְלָה. לָחוּס:

בְּגֹעַל. אַנְבוֹרִישְׁמַנְ״ט בְּלַעַ״ז:

פסוק ו

מִתְבּוֹסֶסֶת. נִרְפֶּסֶת, כְּמוֹ ״יָבוּס קָמֵינוּ״ (תהלים מד:ו):

בְּדָמַיִךְ חֲיִי. אַף בְּנִוּוּלֵיךְ זֶה לֹא תָמוּתִי; וְשֶׁשָּׁנָה לוֹמַר שְׁנֵי פְּעָמִים, לְפִי שֶׁבְּדַם פֶּסַח וְדַם מִילָה נִגְאֲלוּ (פרקי דרבי אליעזר כט). לָשׁוֹן אַחֵר: מִתְבּוֹסֶסֶת – שוייליא״ה בְּלַעַ״ז:

פסוק ז

רְבָבָה כְּצֶמַח. כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ״וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל פָּרוּ וַיִּשְׁרְצוּ וַיִּרְבּוּ״ (שמות א:ז):

בַּעֲדִי. לְשׁוֹן ״מִכְלוֹל״ (יחזקאל כג:יב); וּמְנַחֵם פֵּירֵשׁ בַּעֲדִי עֲדָיִים לְשׁוֹן ׳עַד׳, כְּמוֹ ״בִּטְחוּ בַה׳ עֲדֵי עַד״ (ישעיה כו:ד); אַנְגוּק״א אַשִׁיגְל״א בְּלַעַ״ז; אֲבָל דּוֹנָשׁ פָּתַר אוֹתוֹ לְשׁוֹן ״עֲדִי״ (יחזקאל טז:יא), וּמִשְׁקַל עֲדִי עֲדָיִים הוּא מִן עֵשֶׂר שֵׁמוֹת: אֲרִי – ״אֲרָיִים״ (מלכים א י:כ), צְבִי – ״צְבָיִים״ (שמואל ב ב:יח), גְּדִי – ״גְּדָיִים״ (שמואל א י:ג):

נָכוֹנוּ. פוֹרִינְ״ט אַפִייטִיאַ״שׁ בְּלַעַ״ז:

וּשְׂעָרֵךְ צִמֵּחַ. סִימָנֵי נַעֲרוּת:

פסוק ח

דּוֹדִים. אַמִיטִיאָ״שׁ בְּלַעַ״ז:

פסוק ט

וָאֲסוּכֵךְ. לְשׁוֹן מְשִׁיחָה. וְכָל הָעִנְיָן אֵינוֹ אֶלָּא לְשׁוֹן מָשָׁל, וְיוֹנָתָן פֵּירֵשׁ אֶת כֻּלָּהּ, וְאֵין לְהוֹסִיף עַל הַתַּרְגּוּם; וְכֵן פֵּירְשָׁהּ:

מְכוּרֹתַיִךְ וּמוֹלַדְתַּיִךְ וְגוֹמֵר. ״תּוֹתְבוּתְכוֹן וִילְדוּתְכוֹן מֵאַרְעָא כְּנַעֲנָאֵי, תַּמָּן אִתְגְּלִיתִי אֶל אַבְרָהָם אֲבוּכוֹן בֵּין בְּתָרַיָּא (בראשית טו:יז-יח), וְאוֹדַעְתֵּיהּ דְּאַתּוּן נָחֲתִין לְמִצְרַיִם (בראשית טו:יג), וּבִדְרַע מְרוֹמָם אֲנָא פָּרִיק יָתְכוֹן, וּבִזְכוּת אֲבָהַתְכוֹן אֲנָא מְתָרִיךְ יָת אֱמוֹרָאֵי וּמְשֵׁיצִי יָת חִתָּאֵי״:

וּמוֹלְדוֹתַיִךְ בְּיוֹם הוּלֶּדֶת אוֹתָךְ וגו׳. ״וְאַף כַּד נְחָתוּ אֲבָהָתְכוֹן לְמִצְרַיִם, תּוֹתְבִין בְּאַרְעָא דְּלָא דִילְהוֹן, מְשַׁעְבְּדִין וּמְעַנָּן לְהוֹן, הֲוַת כְּנִישְׁתָּא דְיִשְׂרָאֵל דְּמִיָא לְוַלְדָּא דְּרְטִישׁ עַל אַפֵּי בָּרָא, דְּלָא אִיתְפְּסִיק שׁוּרֵיהּ, וּבְמַיָּא לָא אִישְׁתְּטִיף לְאִיתְנַקָּהָא, וּבְמֶלַח לָא אִיתְמְלַח, וּבְאִיסּוּרִין לָא אִיתְאַסָּא״:

לֹא חָסָה עָלֶיךְ עַיִן וגו׳. ״לָא חָסַת עֲלֵיכוֹן עֵינָא דְּפַרְעֹה רְשִׁיעָא לְמֶעְבַּד לְכוֹן טָבָא חֲדָא, לַאֲנָחָא לְכוֹן מִשִּׁעְבּוּדְכוֹן, לְרַחֲמָא עֲלֵיכוֹן, וּגְזַר עֲלֵיכוֹן גְּזֵירַת גְּמִירָא, לְמִרְמֵי יָת דְּכוּרֵיכוֹן בְּנַהֲרָא (שמות א:כב), לְאוֹבְדָא יָתְכוֹן, בְּעִידָּן דַּהֲוֵיתוֹן בְּמִצְרַיִם״:

וָאֶעֱבֹר עָלַיִךְ וגו׳. ״וְעַל דּוּכְרָן קְיָם אֲבָהָתְכוֹן קֳדָמִי אִיתְגְּלִיתִי לְמִפְרְקְכוֹן, אֲרֵי גְּלֵי קֳדָמִי אֲרֵי אַתּוּן מְעַנָּן בְּשִׁיעְבּוּדִיכוֹן, וַאֲמָרִית לְכוֹן: בְּדָמָא דִּמְהוּלְתָא אָחוּס עֲלֵיכוֹן, וַאֲמָרִית לְכוֹן: בְּדַם פִּסְחָא אֶפְרוֹק יָתְכוֹן״:

רִבְבָה כְּצֶמַח הַשָּׂדֶה נְתַתִּיךְ. ״רִיבְּבַת כְּצִמְחֵי חַקְלָא יְהַבְתִּיכוֹן, וּסְגִיתוֹן וְתַקִּיפְתּוֹן וַהֲוִיתוֹן לְזַרְעִין וּלְשִׁבְטִין, וּבְעוֹבְדֵי אֲבָהָתְכוֹן תַּקְנִיָּא, עִידָן פּוּרְקָן כְּנִישַׁתְכוֹן מְטָא, אֲרֵי אַתּוֹן מְשַׁעְבְּדִין וּמְעַנָּן״ (תרגום יונתן):

רְבָבָה כְּצֶמַח. כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ״וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל פָּרוּ וַיִּשְׁרְצוּ וַיִּרְבּוּ״ (שמות א:ז):

וְאַתְּ עֵרֹם וְעֶרְיָה. מִן הַמִּצְוֹת (מכילתא בא ה):

וָאֶעֱבֹר עָלַיִךְ וָאֶרְאֵךְ. ״וְאִתְגַּלֵּיתִי עַל מֹשֶׁה בְּאַסְנָא, וַאֲרֵי גְּלֵי קֳדָמַי אֲרֵי מְטָא זְמַן פּוּרְקַנְכוֹן, וַאֲגֵנִית בְּמֵימְרִי עֲלֵיכוֹן, וְאַעְדִיתִי חוֹבֵיכוֹן, וְקַיָּימִית בְּמֵימְרִי לְמִפְרַק יָתְכוֹן כְּמָה דְּקַיָּימִית לַאֲבָהָתְכוֹן, אָמַר ה׳ אֱלֹהִים לְמֶהֱוֵיכוֹן עַם מְשַׁמֵּשׁ קֳדָמַי״:

וָאֶפְרֹשׂ כְּנָפִי. כְּנַף בִּגְדִּי:

וָאֶשָּׁבַע לָךְ. ״לָכֵן אֱמֹר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲנִי ה׳ וְהוֹצֵאתִי אֶתְכֶם״ (שמות ו:ו), וְאֵין ׳לָכֵן׳ אֶלָּא שְׁבוּעָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ״לָכֵן נִשְׁבַּעְתִּי לְבֵית עֵלִי״ (שמואל א ג:יד):

וָאָבוֹא בִבְרִית אוֹתָךְ. ״הִנֵּה דַם הַבְּרִית אֲשֶׁר כָּרַת ה׳ עִמָּכֶם״ (שמות כד:ח):

וָאֶרְחָצֵךְ בַּמַּיִם. ״וּפְרִיקִית יָתְכוֹן מִשִּׁעְבּוּד מִצְרָאֵי, וְאַעֲדִיתִי תְּקוֹף מָרְוָותָא מִנְּכוֹן, וּדְבָרִית יָתְכוֹן בְּחֵירוּתָא״ (תרגום יונתן):

פסוק י

וָאַלְבִּישֵׁךְ רִקְמָה. ״וְאַלְבִּישִׁית יָתְכוֹן לְבוּשֵׁי צִיּוּרִין, מֵחֲמַדַּת סָנְאֵיכוֹן״ (תרגום יונתן):

וָאֶנְעֲלֵךְ תָּחַשׁ. אִיקַאלְצֵייטוֹיִ״י טִיישׁוֹ״ן בְּלַעַ״ז, ״וִיהִיבִית מְסָן דִּיקָר בְּרַגְלִיכוֹן״ (תרגום יונתן):

וָאֶחְבְּשֵׁךְ בַּשֵּׁשׁ. אִיפּוֹצִיֵּינִישְׁטוֹ״י בְּלַעַ״ז, ״וְקַדִּישִׁית מִנְּכוֹן כָּהֲנַיָּא לְמֶהֱוֵי מְשַׁמְּשִׁין קֳדָמַי בְּמִצְנְפָן דְּבוּץ״ (תרגום יונתן):

וָאֲכַסֵּךְ מֶשִׁי. שווייא״ה בְּלַעַ״ז, ״וְיָת כַּהֲנָא רַבָּא בִּלְבוּשֵׁי צִבְעוֹנִים״ (תרגום יונתן). וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה (תנחומא, תצוה א): וָאֲכַסֵּךְ מֶשִׁי אֵלּוּ שִׁבְעַת עַנְנֵי כָבוֹד, דִּכְתִיב ״לֹא יָמִישׁ עַמּוּד הֶעָנָן יוֹמָם״ (שמות יג:כב):

פסוק יא

וָאֶעְדֵּךְ עֶדִי. איפאריטו״י בְּלַעַ״ז; ״וְתַקִּינִית יָתְכוֹן תִּיקוּן פִּתְגָמֵי אוֹרַיְיתָא, כְּתִיבִין עַל תְּרֵין לוּחֵי אַבְנַיָּא״ (תרגום יונתן):

וָאֶתְּנָה. עַל יְדֵי מֹשֶׁה:

צְמִידִים. חִבַּרְתִּים דִּבּוּר כְּנֶגֶד חֲבֵרוֹ, חֲמִשָּׁה כְּנֶגֶד חֲמִשָּׁה (מכילתא יתרו בחדש ח):

פסוק יב

וָאֶתֵּן נֶזֶם עַל אַפֵּךְ. ״וִיהָבִית אֲרוֹן קַיָּמִי בֵּינֵיכוֹן״ (תרגום יונתן):

וַעֲגִילִים עַל אָזְנָיִךְ. לְשׁוֹן נֶזֶם, ״וְעָנָן יְקָרִי מְטַל עֲלוֹיכוֹן״ (תרגום יונתן); עַל שֵׁם שֶׁהָיוּ מֻקָּפִין בְּעִגּוּל:

וַעֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת בְּרֹאשֵׁךְ. ״וּמַלְאָךְ שָׁלִיחַ מִן קֳדָמַי, מְדַבֵּר בְּרֵישֵׁיכוֹן״, שֶׁנֶּאֱמַר ״וְיַעֲבֹר מַלְכָּם לִפְנֵיהֶם וַה׳ בְּרֹאשָׁם״ (מיכה ב:יג):

פסוק יג

וַתַּעְדִּי זָהָב וָכֶסֶף. ״וִיהַבִית מִשְׁכָּנִי בֵּינֵיכוֹן, מְתַקֵּן בִּדְהַב וְכֶסֶף וִירִיעַת בּוּץ וְצִבְעוֹנִין וְצִיּוּרִין, וּמָנָא דְטָב כְּסוֹלְתָּא וְכִדְבַשׁ וְכִמְשַׁח אוֹכִילִית יָתְכוֹן, וַעֲתַרְתּוּן וְתַקִּיפְתּוּן לַחֲדָא, וְאַצְלַחְתּוּן וְשַׁלִּיטְתּוּן בְּכָל מַלְכְווֹתָא״ (תרגום יונתן):

סֹלֶת וּדְבַשׁ וָשֶׁמֶן אָכָלְתְּ. הַמָּן שֶׁהָיָה מִשְׁתַּנֶּה לְכָל הַטְּעָמִים לְסֹלֶת וּדְבַשׁ וָשֶׁמֶן אָכַלְתְּ (השוה תנחומא שמות כה). וּמִדְרָשׁ אַגָּדָה (תנחומא, תרומה ה): שְׁלוֹשָׁה עָשָׂר דְּבָרִים יֵשׁ כָּאן, וּכְנֶגְדָּן אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהָבִיא שְׁלוֹשָׁה עָשָׂר דְּבָרִים הַמְּנוּיִין בִּתְרוּמַת הַמִּשְׁכָּן, וְאַף עַל פִּי כֵן הוּא פּוֹרֵעַ לָהֶם כְּנֶגְדָּם לֶעָתִיד לָבֹא שְׁלוֹשָׁה עָשָׂר דְּבָרִים: ״וּבָרָא ה׳ עַל מְכוֹן הַר צִיּוֹן וְגוֹ׳ וְסֻכָּה תִּהְיֶה לְצֵל יוֹמָם מֵחֹרֶב מִזֶּרֶם וּמִמָּטָר וְגוֹ׳״ (ישעיה ד:ה-ו):

וַתִּיפִי. לְשׁוֹן יֹפִי:

פסוק יד

כִּי כָּלִיל הוּא. לְשׁוֹן מִכְלוֹל. דָּבָר אַחֵר: כִּי כָּלִיל הוּא כִּי שָׁלֵם הָיָה. דָּבָר אַחֵר: כִּי כָּלִיל קְרוֹנָ״א בְּלַעַ״ז, כְּמוֹ ״נֵזֶר״ דִּמְתַרְגְּמִינָן ״כְּלִילָא״:

פסוק טו

וַתִּזְנִי עַל שְׁמֵךְ. בָּטַחְתְּ עַל שֵׁם הַיֹּפִי שֶׁיָּצָא לָךְ:

וַתִּשְׁפְּכִי אֶת תַּזְנוּתַיִךְ. הֶרְאֵית יָפְיֵךְ לְכָל עוֹבֵר, עַד נִשְׁפְּכָה עֲלֵיהֶם תַּאֲוַת זְנוּתֵךְ, לְפַתּוֹת אוֹתָךְ לִזְנוֹת עִמָּם:

לוֹ יֶהִי. וּמִשֶּׁנִּתְאַוּוּ לְךָ אַתָּה הִפְקַרְתָּ לָהֶם עַצְמְךָ וּלְכָל אֲשֶׁר שָׁאַל זְנוּתֵךְ לוֹ הָיָה, וְיוֹנָתָן תִּרְגֵּם ״וְלָא כָּשֵׁר לִיךְ לְמֶעְבַּד כֵּן״, כְּאִלּוּ הָיָה כְּתִיב לֹא יְהִי, וְכָל מָשָׁל הַזֶּה עַל עֵגֶל הַמִּדְבָּר וְעַל שְׁאָר עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת שֶׁעָבְדוּ שִׁבְטוֹ שֶׁל דָּן בַּמִּדְבָּר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב ״כָּל הַנֶּחֱשָׁלִים אַחֲרֶיךָ״ (דברים כה:יח), וּמָצִינוּ בַּפְּסִיקְתָּא זֶה שִׁבְטוֹ שֶׁל דָּן שֶׁהֶעָנָן פּוֹלְטוֹ, שֶׁהָיוּ כֻּלָּם עוֹבְדֵי עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת:

פסוק טז

בָּמוֹת טְלֻאוֹת. מְכֻסּוֹת בִּבְגָדִים מְנֻמָּרִין שֶׁל מִינֵי צִבְעוֹנִין פלטריא״ש בְּלַעַ״ז:

לֹא בָאוֹת. לֹא הָיְתָה רְאוּיָה זֹאת לָבֹא, נוֹ״ן אַבְנִי״ר אִינוֹ״ן אֵייטְרָ״א בְּלַעַ״ז:

פסוק יז

צַלְמֵי זָכָר. לְפִי שֶׁדִּמָּה אוֹתָהּ לִנְקֵבָה זוֹנָה, דִּמָּה אֶת הַגְּלוּלִים לְזָכָר הַנּוֹאֵף עִמָּהּ:

פסוק יט

וְלַחְמִי אֲשֶׁר נָתַתִּי לָךְ וְגוֹ׳. יוֹם שֶׁעָשׂוּ אֶת הָעֵגֶל, יָרַד לָהֶם הַמָּן, וְנָתְנוּ מִמֶּנּוּ לִפְנֵי הָעֵגֶל, וְאַף עַל פִּי כֵן וַיֶּהִי – בְּיוֹם מָחָר, וְלֹא פָּסַק; וְאַף כֵּן מְפֹרָשׁ בְּסֵפֶר עֶזְרָא (נחמיה ט:יח-כ): ״אַף כִּי עָשׂוּ לָהֶם עֵגֶל מַסֵּכָה וְגוֹ׳ וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים לֹא עֲזַבְתָּם וְגוֹ׳ וּמָנְךָ לֹא מָנַעְתָּ מִפִּיהֶם״ – כְּדַאי הוּא לִמְנוֹעַ מֵהֶם וְלֹא מָנַעְתָּ; אַף כָּאן וַיֶּהִי נְאֻם ה׳ אֱלֹהִים – הָיָה הַלֶּחֶם, וְלֹא פָּסַק מִלֵּירֵד לְיוֹם מָחָר; כָּךְ דָּרַשׁ רַבִּי תַּנְחוּמָא (תנחומא, כי תשא יד):

פסוק כ

אֲשֶׁר יָלַדְתְּ לִי. הָיוּ לוֹ חֲמִשָּׁה בָּנִים, אַרְבָּעָה מֵהֶם לַעֲבוֹד עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת וְאֶחָד מוּקְצֶה לְבֵית הַסֵּפֶר, וּבָא לְהַקְרִיב אֶחָד מִבָּנָיו לַמּוֹלֶךְ – מַקְרִיב לוֹ אֶת זֶה שֶׁהִקְצָה לִלְמוֹד תּוֹרָה, בְּמִדְרַשׁ רַבִּי תַּנְחוּמָא; וַאֲנִי אוֹמֵר: אֲשֶׁר יָלַדְתְּ לִי אֵלּוּ הַבְּכוֹרוֹת, וְכֵן הוּא אוֹמֵר בַּסֵּפֶר הַזֶּה (לקמן כ:כו) ״וָאֲטַמֵּא אוֹתָם בְּמַתְּנוֹתָם בְּהַעֲבִיר כָּל פֶּטֶר רָחֶם״:

פסוק כב

אֶת יְמֵי נְעוּרָיִךְ. אֶת חֲסָדַי אֲשֶׁר עָשִׂיתִי עִמָּךְ בְּמִצְרַיִם (שמות יב:כט-לו):

פסוק כג

אוֹי אוֹי לָךְ. ״וַי לִיךְ עַל דְּחָבַת, וַוי לִיךְ עַל דְּלָא תָבַת״ (תרגום יונתן):

פסוק כד

וַתִּבְנִי לָךְ גָּב. גּוֹבַהּ; כְּעֵין בִּימוֹס וּמִזְבֵּחַ. וַתִּבְנִי – לְשׁוֹן בִּנְיָן:

פסוק כה

וַתְּפַשְּׂקִי אֶת רַגְלַיִךְ. לְפִי שֶׁדִּמָּה אוֹתָהּ לְזוֹנָה, דִּבֵּר בִּלְשׁוֹן תַּשְׁמִישׁ, שֶׁיֵּשׁ פִּסּוּק הָרַגְלַיִם, אִיאַקִיישְׁמַ״שׁ בְּלַעַ״ז:

פסוק כו

גִּדְלֵי בָשָׂר. בַּעֲלֵי אֵבֶר תַּשְׁמִישׁ:

פסוק כז

חֻקֵּךְ. מְזוֹנוֹתַיִךְ, בִּימֵי שְׁפֹט הַשּׁוֹפְטִים (רות א:א):

וָאֶתְּנֵךְ בְּנֶפֶשׁ שֹׂנְאוֹתַיִךְ. בִּימֵי שִׁמְשׁוֹן (שופטים יג-טז):

הַנִּכְלָמוֹת מִדַּרְכֵּךְ זִמָּה. תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״דְּאִלּוּ לְוָתְהוֹן שְׁלָחִית נְבִיַּי, אִתְכְּנָעוּ״, וְלֹא הָיוּ הוֹלְכִין בְּדֶרֶךְ זִמָּתֵךְ:

פסוק כח

מִבִּלְתִּי שָׂבְעָתֵךְ. מִתּוֹךְ שֶׁלֹּא שָׂבַעַתְּ בְּתוֹעֲבוֹת מִצְרַיִם:

וַתִּזְנִים. לְשׁוֹן זְנוּת, אהאנשאר״ה אאל״ש בְּלַעַ״ז:

פסוק כט

אֶל אֶרֶץ כְּנַעַן כַּשְׂדִּימָה. כַּשְׂדִּים לֹא מֵאֶרֶץ כְּנַעַן הֵם, וְכָךְ פֵּרוּשׁוֹ: הוֹסַפְתְּ צַלְמֵי כַשְׂדִּים עַל שֶׁל כְּנַעֲנִים, שֶׁהָיוּ סְמוּכִים לִיךְ וְזָנִית לָהֶם כְּבָר; וְיוֹנָתָן תִּרְגֵּם וַתַּרְבִּי תַּזְנוּתֵךְ כַּשְׂדִּימָה – וְנִדְמֵית לַכְּנַעֲנִים הַשְּׁטוּפִים בַּעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת: ״וְאַסְגֵית יָת טָעֲוָותִיךְ לְאִתְחַבְּרָא לְעַמָּא דְכְנַעַן, לְמֵהַךְ בְּנִימוּסֵי כַשְׂדָּאֵי״. וְלִי נִרְאֶה: כְּנַעַן – כְּמוֹ סוֹחֵר, כְּמוֹ ״כְּנַעַן בְּיָדוֹ מֹאזְנֵי מִרְמָה״ (הושע יב:ח), שֶׁכֵּן קוֹרֵא אֶרֶץ כַּשְׂדִּים אֶרֶץ סוֹחֲרִים, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ״וַיְבִיאֵהוּ אֶל אֶרֶץ כְּנַעַן בְּעִיר רֹכְלִים שָׂמוֹ״ (יחזקאל יז:ד):

פסוק ל

מָה אֲמֻלָּה. מְקֻלְקֶלֶת, וְכֵן ״הַיְּהוּדִים הָאֲמֵלָלִים״ (נחמיה ג:לד), וְכֵן ״כִּי אֻמְלַל אָנִי״ (תהלים ו:ג):

לִבָּתֵךְ. כְּמוֹ לִבֵּךְ:

שַׁלָּטֶת. שֶׁיִּצְרָהּ שַׁלִּיט עָלֶיהָ:

פסוק לא

בִּבְנוֹתַיִךְ גַּבֵּךְ. כְּמוֹ בִּבְנוֹתֵךְ, לְשׁוֹן בִּנְיָן:

לְקַלֵּס אֶתְנָן. לְדַבֵּר וּלְהִתְהַלֵּל בְּאֶתְנָן יָפֶה שֶׁנּוֹתְנִין לָהּ, וְכֵן כָּל לְשׁוֹן קִלּוּס לְשׁוֹן דִּבּוּר, פארלי״ץ בְּלַעַ״ז:

אֶתְנָן. הוּא לְשׁוֹן שְׂכִירוּת, לויאי״ץ בְּלַעַ״ז:

פסוק לב

הָאִשָּׁה הַמְּנָאָפֶת. אַתְּ הָאִשָּׁה הַמְּנָאָפֶת:

תַּחַת אִישָׁהּ וְגוֹ׳. בִּהְיוֹתָהּ תַּחַת בַּעְלָהּ, נוֹתֶנֶת עֵינֶיהָ בַּאֲחֵרִים:

פסוק לג

נֵדֶה. מֹהַר:

בְּתַזְנוּתָיִךְ. מֵרוֹב זְנוּת שֶׁהָיָה בָּךְ עָשִׂית כֵּן:

פסוק לד

לֹא זוּנָּה. לֹא נִזְנָה לְכָל זוֹנָה כִּזְנוּתֵךְ:

פסוק לו

הִשָּׁפֵךְ נְחֻשְׁתֵּךְ. הוּא לְשׁוֹן שׁוּלַיִם, שֶׁקּוֹרִין פונ״ץ בְּלַעַ״ז; וְכֵן הַרְבֵּה בְּסֵדֶר טָהֳרוֹת (משנה כלים ח, ג; ט, א, ג): נְחוּשְׁתּוֹ שֶׁל תַּנּוּר. הִשָּׁפֵךְ נְחֻשְׁתֵּךְ מֵרֹב תַּאֲוַת זְנוּת הָיָה מְקוֹרֵךְ זָב:

וְעַל כָּל גִּלּוּלֵי תוֹעֲבוֹתַיִךְ. וְיַעַן כָּל גִּלּוּלֵי תוֹעֲבוֹתָיִךְ:

וְכִדְמֵי בָנַיִךְ. וּבַעֲוֹן דְּמֵי בָנַיִךְ אֶעֱשֶׂה לְךָ הָרָעָה הַזֹּאת הַמְפֹרֶשֶׁת בָּעִנְיָן: הִנְנִי מְקַבֵּץ וְגוֹ׳:

פסוק לז

עָרַבְתְּ. מאלא״ש בְּלַעַ״ז:

פסוק לח

וּנְתַתִּיךְ דַּם חֵמָה וְקִנְאָה. וְאַסְגִּירֵךְ לְהוֹרְגֵי בְּחֵמָה וְקִנְאָה וְכַעַס:

פסוק לט

וְהָרְסוּ גַבֵּךְ. בִּנְיָנֵי גוֹבְהִי; בִּימוֹסֵיךְ (ראה רש״י יחזקאל כד:כא):

רָמוֹתַיִךְ. לְשׁוֹן בָּמוֹת:

פסוק מ

וּבִתְּקוּךְ. אֵין לוֹ דִּמְיוֹן; וְיוֹנָתָן תִּרְגֵּם ״וִיבַזְּעוּנִיךְ״, איטרופ״ר נרונטו״י בְּלַעַ״ז:

פסוק מא

וְהִשְׁבַּתִּיךְ מִזּוֹנָה. מֵהֱיוֹת עוֹד זוֹנָה:

פסוק מג

הֵא. כְּמוֹ הִנֵּה:

וְלֹא עָשִׂית אֶת הַזִּמָּה. אַף עַל פִּי שֶׁאֲנִי נָתַתִּי דַּרְכֵּךְ בְּרֹאשֵׁךְ לֹא עָשִׂית עֵצָה לָתֵת לֵב עַל תּוֹעֲבֹתָיִךְ לָשׁוּב מֵהֶם, כָּל זִמָּה שֶׁבַּמִּקְרָא לְשׁוֹן עֵצָה הוּא, יֵשׁ לְטוֹבָה וְיֵשׁ לְרָעָה:

פסוק מד

כָּל הַמּוֹשֵׁל. לְשׁוֹן מָשָׁל וְחִידָה הוּא:

כְּאִמָּה בִּתָּהּ. הֵ״א שֶׁל כְּאִמָּהּ אֵינָהּ מֵפִיק הֵ״א, לְפִי שֶׁאֵינָהּ מְשַׁמֶּשֶׁת כְּלוּם; אֶלָּא: כְּאֵם, כֵּן בַּת:

פסוק מה

בַּת אִמֵּךְ. אֻמָּה שֶׁל כְּנַעַן, אֲשֶׁר יְרַשְׁתֶּם אֶת אַרְצָם:

גֹּעֶלֶת אִישָׁהּ וּבָנֶיהָ. אֲשֶׁר הִרְבּוּ תּוֹעֲבוֹתָם עַד כִּי גָּעֲלָה וְהֵקִיאָה הָאָרֶץ אֶת יוֹשְׁבֶיהָ (ויקרא יח:כה), הָאָבוֹת וְהַבָּנִים יַחַד:

וַאֲחוֹת אֲחוֹתֵךְ. סְדוֹם, הַסְּמוּכָה לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל:

אִמְּכֶן חִתִּית וְגוֹ׳. תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״הֲלָא אִמְּכוֹן שָׂרָה בֵּינֵי חִתָּאֵי הֲוַת וְלָא עַבְדַת כְּעוֹבְדֵיהוֹן, וַאֲבוּכוֹן אַבְרָהָם בֵּינֵי אֱמוֹרָאֵי, וְלָא הֲלִיךְ בְּעֵיצַתְהוֹן״:

פסוק מו

עַל שְׂמֹאולֵךְ. לְפִי שֶׁנַּחֲלַת יְהוּדָה בִּגְבוּל דְּרוֹמִי שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הָיָה, נִמְצְאוּ כָּל שְׁאָר הַשְּׁבָטִים עַל שְׂמֹאלָם:

פסוק מז

וְלֹא בְדַרְכֵיהֶן הָלַכְתְּ. וְהַלְוַאי בְּדַרְכֵיהֶן הָלַכְתְּ, וְלֹא הִתְעַבְתְּ יוֹתֵר מֵהֶם; וְכֵן ״וְלֹא יֻתַּן נָא לְעַבְדֶּיךָ״ (מלכים ב ה:יז), וְכֵן ״וְלֹא אִם עוֹדֶנִּי חַי״ דִּיהוֹנָתָן (שמואל א כ:יד) אַפְּלִיָּ״אוֹט בְּלַעַ״ז:

כִּמְעַט קָט. הָיוּ תוֹעֲבוֹתַיִךְ לְפָנַי אִילּוּ לֹא הִתְעַבְתְּ מֵהֶן, אֲבָל אַתְּ וַתַּשְׁחִיתִי מֵהֶן; וְכֵן תִּרְגֵּם יוֹנָתָן. וְיֵשׁ פּוֹתְרִין וְלֹא בְדַרְכֵיהֶן הָלַכְתְּ כְּמַשְׁמָעוֹ: כִּמְעַט קָט הָיוּ תוֹעֲבוֹתֵיהֶן בְּעֵינַיִךְ, וַתַּשְׁחִיתִי מֵהֶן. קָט – פִּיקוֹ״ט בְּלַעַ״ז:

פסוק נ

וַתִּגְבְּהֶינָה. הִיא וּבְנוֹתֶיהָ, כְּמוֹ שֶׁמְפֹרָשׁ בְּאִיּוֹב ״אֶרֶץ מִמֶּנָּה יֵצֵא לָחֶם״ (איוב כח:ה), וְכָל הָעִנְיָן, עַד שֶׁאָמְרוּ: נִשְׁכַּח תּוֹרַת רֶגֶל מֵאַרְצֵנוּ, שֶׁאֵין בָּאִים אֶלָּא לְחַסֵּר (תנחומא, אחרי מות א; במדבר רבה ט:כד):

וָאָסִיר אֶתְהֶן כַּאֲשֶׁר רָאִיתִי. דַּרְכָּן, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר בִּסְדוֹם ״אֵרְדָה נָּא וְאֶרְאֶה וְגוֹ׳״ (בראשית יח:כא):

פסוק נא

וַתְּצַדְּקִי אֶת אֲחוֹתַיִךְ. קוֹדֶם שֶׁהִתְעַבְתְּ יוֹתֵר מֵהֶן, הָיוּ נִדּוֹנִים לְחוֹבָה; וְכֵיוָן שֶׁהִרְשַׁעְתְּ יוֹתֵר מֵהֶן, עָשִׂית אוֹתָן כְּצַדְקָנִיּוֹת, וְנָתַתְּ לָהֶן פִּתְחוֹן פֶּה לוֹמַר: יֵשׁ שֶׁהִכְעִיסוּךְ יוֹתֵר מִמֶּנִּי:

פסוק נב

אֲשֶׁר פִּלַּלְתְּ. אֲשֶׁר שָׁפַטְתְּ לָהֶם; קוֹדֶם שֶׁהִרְשַׁעְתְּ מֵהֶן הָיִית אוֹמֶרֶת עֲלֵיהֶן: רְאוּיוֹת הֵן לְפֻרְעָנוּת:

פסוק נג

אֶת שְׁבוּת סְדֹם. אֶרְפָּא אֶת הָאָרֶץ מִגָּפְרִית וָמֶלַח, וְאוֹשִׁיב בָּהּ יוֹשְׁבִים:

בְּתוֹכָהְנָה. כְּמוֹ בְּתוֹכָן:

פסוק נד

בְּנַחֲמֵךְ אוֹתָן. כְּשֶׁהִרְשַׁעְתְּ מֵהֶן, וְנָתַתְּ לָהֶן פִּתְחוֹן פֶּה; דָּבָר אַחֵר: בְּנַחֲמֵךְ אוֹתָן. כְּשֶׁתָּבֹא עָלַיִךְ הָרָעָה, יִנּוֹחֲמוּ הֵנָּה, לוֹמַר: לֹא לְבַדֵּנוּ לָקִינוּ:

פסוק נו

וְלֹא הָיְתָה סְדֹם אֲחוֹתֵךְ וְגוֹ׳. בִּתְמִיהָּ:

לִשְׁמוּעָה בְּפִיךְ. לְהוֹכִיחַ רַבִּים וְלוֹמַר: הִזָּהֲרוּ שֶׁלֹּא תֵהָפְכוּ כִּסְדוֹם, כְּאִלּוּ הָיְתָה לָךְ שְׁמוּעָה חֲדָשָׁה:

בְּיוֹם גְּאוֹנָיִךְ. כְּשֶׁהָיִית בִּגְדֻלָּתֵךְ:

פסוק נז

כְּמוֹ עֵת חֶרְפַּת בְּנוֹת אֲרָם. כְּמוֹ שֶׁנִּגְלֵית בְּעֵת מָסַרְתִּי אֶתְכֶם בְּיַד מַלְכֵי אֲרָם, שֶׁבָּאוּ עַל אָחָז: ״בָּעֵת הַהִיא הֵחֵל ה׳ לְהַשְׁלִיחַ בִּיהוּדָה אֶת גְּדוּדֵי אֲרָם וְגוֹ׳״ (מלכים ב טו:לז), וּבְדִבְרֵי הַיָּמִים: ״וַיִּתְּנֵהוּ ה׳… בְּיַד מַלְכֵי אֲרָם וְגוֹ׳״ (דברי הימים ב כח:ה), ״וּפְלִשְׁתִּים פָּשְׁטוּ בְּעָרֵי הַנֶּגֶב וְהַשְּׁפֵלָה וְגוֹ׳״ (דברי הימים ב כח:יח):

הַשָּׁאטוֹת. לְשׁוֹן בִּזָּיוֹן, וְלֹא קְרִי אָלֶ״ף. ״וַיִּבֶז״ (בראשית כה:לד), מְתַרְגְּמִינָן: ״וְשָׁט״ (תרגום אונקלוס):

פסוק נח

נְשָׂאתִים. נָשָׂאת אוֹתָם, וְלָשׁוֹן נְקֵבָה הִיא בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת בְּסֵפֶר זֶה:

פסוק נט

וְעָשִׂיתִי אוֹתָךְ וְגוֹ׳. עָשִׂיתִי לְךָ רָעָה כִּגְמוּלְךָ אֲשֶׁר עָשִׂיתָ:

תוכן העניינים

רש"י על יחזקאל

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה