רש"י על יחזקאל· רש״י
פרק טו
פסוק ב
מַה יִּהְיֶה עֵץ הַגֶּפֶן מִכָּל עֵץ. מַה סּוֹפוֹ מִכָּל שְׁאָר עֵצִים?
הַזְּמוֹרָה אֲשֶׁר הָיָה בַּעֲצֵי הַיָּעַר. לֹא עַל גֶּפֶן הַכְּרָמִים שֶׁעוֹשֶׂה פְּרִי אֲנִי אוֹמֵר לְךָ, אֶלָּא עַל זְמוֹרַת הַגֶּפֶן הַגְּדֵלָה בַּיְּעָרִים:
פסוק ג
הֲיֻקַּח מִמֶּנּוּ וְגוֹ׳. אֵינוֹ רָאוּי לְכָךְ:
כָּל כְּלִי. שׁוּם כְּלִי:
פסוק ד
הִנֵּה לָאֵשׁ נִתַּן לְאָכְלָה. אַרְבוֹרִי״ר בְּלַעַ״ז. הִנֵּה שְׁאַלְתִּיךָ עַל הַתָּמִים, וְאֵינוֹ רָאוּי לִכְלוּם, עַתָּה עוֹד אֲנִי מוֹסִיף עַל הַשְּׁאֵלָה: הִנֵּה אִם נִתְּנוּ זְמוֹרָה מִמֶּנּוּ בָּאֵשׁ וְאָכְלָה הָאֵשׁ בִּשְׁנֵי קְצוֹת הֵיקִיפָה עַד כִּי נָחָר תּוֹכוֹ:
נָחָר. נִשְׁאַר מִן הָאֵשׁ, בְּרוּאִיר בְּלַעַ״ז; נָחַר לְשׁוֹן ״וְעַצְמִי חָרָה מִנִּי חֹרֶב״ (איוב ל:ל). וְיֵשׁ לוֹעֲזִין אֶשָׁארְט בְּלַעַ״ז; וְכֵן ״וַיִּחַר עָלַי אַפּוֹ״ (איוב יט:יא) חִבְּרוֹ מְנַחֵם עִם ״עַצְמִי חָרָה״, הֲיִצְלַח עוֹד לִמְלָאכָה?
פסוק ה
אַף כִּי. לְשׁוֹן קַל וָחֹמֶר וְכָל שֶׁכֵּן הוּא, וְכֵן בְּכָל הַמִּקְרָא, כְּגוֹן הִנֵּה אֲנַחְנוּ פֹה בִּיהוּדָה יְרֵאִים וְאַף כִּי נֵלֵךְ קְעִילָה (שמואל א כג:ג):
פסוק ו
כֵּן נָתַתִּי. אֶת יְרוּשָׁלָ͏ִם שְׁתֵּי קְצוֹתֶיהָ אָכְלָה הָאֵשׁ, שְׁתֵּי גָלִיּוֹת: כְּשֶׁגָּלָה יְהוֹיָקִים גָּלוּ עִמּוֹ מִזֶּרַע הַמְּלוּכָה וּמִן הַפַּרְתְּמִים, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בְּדָנִיֵּאל (דניאל א:ג). אַחֲרָיו גָּלָה יְכָנְיָה בְּנוֹ וְהֶחָרָשׁ וְהַמַּסְגֵּר (מלכים ב כד:יד-טו). וְתוֹכוֹ נָחָר: צִדְקִיָּהוּ הַנּוֹתָר בָּהּ, כְּבָר גְּזַרְתִּי עָלָיו ״מְלֹא חָפְנֶיךָ גַּחֲלֵי אֵשׁ וּזְרֹק עַל הָעִיר״ (לעיל י:ב):
פסוק ז
מֵהָאֵשׁ יָצָאוּ. ״עַל פִּתְגָּמֵי אוֹרַיְתָא דִּיהִיבִין מִגּוֹ אֶשְׁתָּא עֲבָרוּ, וְעַמְמַיָּא דְּתַקִּיפִין כְּאִישְׁתָּא יְשֵׁיצִינוּן״ (תרגום יונתן):