רש"י על יחזקאל· רש״י
פרק טז · פסוק יב
וָאֶתֵּן נֶזֶם עַל אַפֵּךְ. ״וִיהָבִית אֲרוֹן קַיָּמִי בֵּינֵיכוֹן״ (תרגום יונתן):
וַעֲגִילִים עַל אָזְנָיִךְ. לְשׁוֹן נֶזֶם, ״וְעָנָן יְקָרִי מְטַל עֲלוֹיכוֹן״ (תרגום יונתן); עַל שֵׁם שֶׁהָיוּ מֻקָּפִין בְּעִגּוּל:
וַעֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת בְּרֹאשֵׁךְ. ״וּמַלְאָךְ שָׁלִיחַ מִן קֳדָמַי, מְדַבֵּר בְּרֵישֵׁיכוֹן״, שֶׁנֶּאֱמַר ״וְיַעֲבֹר מַלְכָּם לִפְנֵיהֶם וַה׳ בְּרֹאשָׁם״ (מיכה ב:יג):