רש"י על יהושע· רש״י
פרק ג · פסוק ד
אַךְ רָחוֹק יִהְיֶה כְּבוֹדוֹ שֶׁל מָקוֹם הוּא.
וּבֵינָיו כְּמוֹ וּבֵינוֹ, וְדוֹמֶה לוֹ (תהלים קמט ב): יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל בְּעוֹשָׂיו. דָּבָר אַחֵר: ב' אֲרוֹנוֹת הָיוּ, שֶׁל שְׁכִינָה וְשֶׁל יוֹסֵף מְהַלְּכִין יַחַד.
כְּאַלְפַּיִם אַמָּה כְּדֵי שֶׁתִּהְיוּ יְכוֹלִין לֵילֵךְ וּלְהִתְפַּלֵּל לְפָנָיו בְּשַׁבָּת, כָּךְ מְפוֹרָשׁ בְּמִדְרַשׁ תַּנְחוּמָא, לְפִי שֶׁיָּדַע שֶׁעֲתִידִין לִהְיוֹת צָרִים לִפְנֵי יְרִיחוֹ בַּשַּׁבָּת.
לְמַעַן אֲשֶׁר תֵּדְעוּ מוּסָב עַל: וַהֲלַכְתֶּם אַחֲרָיו.
כִּי לֹא עֲבַרְתֶּם בַּדֶּרֶךְ לֹא הֲלַכְתֶּם בְּעִנְיָן זֶה עַד הֵנָּה.