רש"י על יהושע· רש״י
פרק ג
פסוק ג
וַהֲלַכְתֶּם אַחֲרָיו. נִשְׁתַּנָּה הַמַּסָּע הַזֶּה מִשְּׁאָר מַסָּעוֹת, שֶׁכָּל זְמָן שֶׁמֹּשֶׁה הָיָה קַיָּים הָיָה עַמּוּד הֶעָנָן נוֹסֵעַ תְּחִלָּה, וּמַרְאֶה לָהֶם הַדֶּרֶךְ וְהָאָרוֹן נוֹסֵעַ אַחַר ב' דְּגָלִים, עַכְשָׁיו הָאָרוֹן נוֹסֵעַ תְּחִלָּה.
וְהַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם לְפִי שֶׁיָּצְאוּ כּוּלָּם מִלֵּוִי (אֲבִי) אֲבִי עַמְרָם נִקְרְאוּ לְוִיּם, כְּמוֹ שֶׁפֵּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה: בְּמ"ח מְקוֹמוֹת נִקְרְאוּ הַכֹּהֲנִים לְוִיּם. וְזֶה טַעְמוֹ שֶׁל דָּבָר (מפּי רבּי).
פסוק ד
אַךְ רָחוֹק יִהְיֶה כְּבוֹדוֹ שֶׁל מָקוֹם הוּא.
וּבֵינָיו כְּמוֹ וּבֵינוֹ, וְדוֹמֶה לוֹ (תהלים קמט ב): יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל בְּעוֹשָׂיו. דָּבָר אַחֵר: ב' אֲרוֹנוֹת הָיוּ, שֶׁל שְׁכִינָה וְשֶׁל יוֹסֵף מְהַלְּכִין יַחַד.
כְּאַלְפַּיִם אַמָּה כְּדֵי שֶׁתִּהְיוּ יְכוֹלִין לֵילֵךְ וּלְהִתְפַּלֵּל לְפָנָיו בְּשַׁבָּת, כָּךְ מְפוֹרָשׁ בְּמִדְרַשׁ תַּנְחוּמָא, לְפִי שֶׁיָּדַע שֶׁעֲתִידִין לִהְיוֹת צָרִים לִפְנֵי יְרִיחוֹ בַּשַּׁבָּת.
לְמַעַן אֲשֶׁר תֵּדְעוּ מוּסָב עַל: וַהֲלַכְתֶּם אַחֲרָיו.
כִּי לֹא עֲבַרְתֶּם בַּדֶּרֶךְ לֹא הֲלַכְתֶּם בְּעִנְיָן זֶה עַד הֵנָּה.
פסוק ה
וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי, וְיוֹם ל' שֶׁל אֵבֶל הָיָה רִאשׁוֹן לְג' הַיָּמִים.
הִתְקַדָּשׁוּ הִזְדַּמְּנוּ.
כִּי מָחָר בְּעָבְרְכֶם אֶת הַיַּרְדֵּן.
נִפְלָאוֹת תִּירְגֵּם יוֹנָתָן: פְּרִישָׁן.
פסוק ו
וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ אֶל הַכֹּהֲנִים בְּיוֹם הַמָּחֳרָת.
שְׂאוּ אֶת אֲרוֹן הַבְּרִית עַד עַכְשָׁיו נָשְׂאוּ הַלְוִיִּם, וְהַיּוֹם הַכֹּהֲנִים.
פסוק ח
כְּבֹאֲכֶם עַד קְצֵה מֵי הַיַּרְדֵּן כְּשֶׁתִּכַּנְסוּ לִפְנִים מִשְּׂפָתוֹ.
בַּיַּרְדֵּן תַּעֲמֹדוּ עַד אֲשֶׁר יַעַבְרוּ כָּל הָעָם אֶל הָעֵבֶר הַשֵּׁנִי.
פסוק ט
גְּשׁוּ הֵנָּה צִמְצֵם אֶת כּוּלָּם בֵּין שְׁנֵי בַּדֵּי אָרוֹן, זֶה אֶחָד מִן הַמְּקוֹמוֹת שֶׁהֶחֱזִיק מוּעָט אֶת הַמְרוּבֶּה.
פסוק י
בְּזֹאת תֵּדְעוּן בְּמַה שֶּׁאַתֶּם רוֹאִים שֶׁכֻּלְּכֶם מְצוּמְצָמִין כָּאן.
פסוק יא
הַבְּרִית אֲדוֹן כָּל הָאָרֶץ בְּרִית שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהוּא אֲדוֹן כָּל הָאָרֶץ. וְאַל תִּתְמַהּ עַל הַהֵ"א שֶׁל הַבְּרִית, שֶׁהַרְבֵּה מִקְרָאוֹת מְדַבְּרִים כָּךְ, כְּמוֹ: (מלכים ב טז יז) הַמִּסְגְּרוֹת הַמְּכוֹנֹת: (ירמיהו לא לט) הָעֵמֶק הַפְּגָרִים.
עֹבֵר לִפְנֵיכֶם מַקְדִּים לִפְנֵיכֶם לִיכָּנֵס לְתוֹךְ הַיַּרְדֵּן.
פסוק יב
קְחוּ לָכֶם שְׁנֵי עָשָׂר אִישׁ הָכִינוּ אוֹתָם לִהְיוֹת נְכוֹנִים לְמַה שֶּׁאֲצַוֶּה אוֹתָם כְּשֶׁתַּעַבְרוּ אֶת הַיַּרְדֵּן.
פסוק יג
הַמַּיִם הַיֹּרְדִים מִלְמָעְלָה לְמַטָּה, כְּדֶרֶךְ כָּל הַנְּהָרוֹת הַמּוֹשְׁכִים.
וְיַעַמְדוּ נֵד אֶחָד כְּשֶׁיֵּרְדוּ הַמַּיִם עַד מָקוֹם שֶׁנִּכְרְתוּ שָׁם וְאֵינָם יוֹרְדִים מִשָּׁם וּלְמַטָּה, אֶלָּא הֵם מִתְקַבְּצִים וְנִגְדָּשִׁין וְעוֹלִין לְמַעְלָה, כִּיפִּין עַל גַּבֵּי כִּיפִּין.
נֵד כְּמוֹ (תהלים לג ז): כּוֹנֵס כַּנֵּד: (ישעיהו יז יא), נֵד קָצִיר, לְשׁוֹן גּוֹבַהּ, וְכֵן חִבְּרָם מְנַחֵם.*
פסוק טו
גְּדוֹתָיו לְשׁוֹן שָׂפָה גְּבֹהָה.
כָּל יְמֵי קָצִיר שֶׁיְּמֵי נִיסָן יְמֵי קָצִיר הֵם.
פסוק טז
הַרְחֵק מְאֹד מִמָּקוֹם שֶׁעָמְדוּ שָׁם נִפְסְקוּ.
מֵאָדָם הָעִיר כָּךְ שְׁמָהּ.
וְהַיֹּרְדִים אוֹתָם שֶׁהָיוּ יוֹרְדִים מִשָּׁם וּלְמַטָּה תְּחִלָּה.
תַּמּוּ נִכְרָתוּ עָבְרוּ כְּדֶרֶךְ הֲלִיכָתָן כְּכָל הַנְּחָלִים הַהוֹלְכִים אֶל הַיָּם עַד אֲשֶׁר תַּמּוּ.
פסוק יז
וַיַּעַמְדוּ הַכֹּהֲנִים אֵצֶל שְׂפַת הַיַּרְדֵּן.
בְּתוֹךְ הַיַּרְדֵּן וְכָל זְמָן שֶׁעָמְדוּ לֹא יָרְדוּ הַמַּיִם הָעֶלְיוֹנִים לְמַטָּה, וּבְתוֹךְ כָּךְ כָּל הָעָם עוֹבְרִים בְּחָרָבָה.
הָכֵן מְכוּוָּנִים וְנִצָּבִים זֶה כְּנֶגֶד זֶה.