רש"י על יהושע· רש״י
פרק ב
פסוק א
וַיִּשְׁלַח יְהוֹשֻׁעַ וְגוֹ' עַל כָּרְחִי אֲנִי צָרִיךְ לוֹמַר שֶׁבְּתוֹךְ יְמֵי אֵבֶל משֶׁה שְׁלָחָם, שֶׁהֲרֵי לְסוֹף ג' יָמִים שֶׁתַּמּוּ יְמֵי אֵבֶל משֶׁה עָבְרוּ אֶת הַיַּרְדֵּן, שֶׁמִּשָּׁם אָנוּ לְמֵדִים שֶׁמֵּת משֶׁה בְּז' אֲדָר כְּשֶׁאַתָּה מוֹנֶה ל"ג לְמַפְרֵעַ מִיּוֹם שֶׁעָלוּ מִן הַיַּרְדֵּן בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן, וְעַל כָּרְחָךְ מִשֶּׁנִּשְׁתַּלְּחוּ הַמְרַגְּלִים לֹא עָבְרוּ אֶת הַיַּרְדֵּן עַד יוֹם הַחֲמִישִׁי, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיֵּשְׁבוּ שָׁם שְׁלשֶׁת יָמִים עַד־שָׁבוּ הָרוֹדְפִים בּוֹ בַּלַּיְלָה, וַיַּעַבְרוּ וַיָּבֹאוּ אֶל יְהוֹשֻׁעַ בִּן־נוּן... וַיַּשְׁכֵּם יְהוֹשֻׁעַ בַּבֹּקֶר וַיִּסְעוּ מֵהַשִּׁטִּים הֲרֵי יוֹם ד', וַיָּלִינוּ שָׁם טֶרֶם יַעֲבֹרוּ נִמְצָא שֶׁלֹּא עָבְרוּ עַד יוֹם ה'.
חֶרֶשׁ בְּרָז, כָּךְ תִּירְגֵּם יוֹנָתָן, אָמַר לָהֶם: עֲשׂוּ עַצְמְכֶם כְּחֵרְשִׁים, כְּדֵי שֶׁלֹּא יַסְתִּירוּ דִּבְרֵיהֶם מִפְּנֵיכֶם. דָּבָר אַחֵר: חֶרֶשׁ חֶרֶס, הַטְעִינוּ עַצְמְכֶם קְדֵרוֹת כְּדֵי שֶׁתִּהְיוּ נִרְאִין כְּקַדָּרִין.
רְאוּ אֶת הָאָרֶץ וְאֶת יְרִיחוֹ וַהֲלֹא יְרִיחוֹ בִּכְלָל הָיְתָה וְלָמָּה יָצָאת, אֶלָּא שֶׁהָיְתָה קָשָׁה כְּנֶגֶד כּוּלָּם, לְפִי שֶׁהָיְתָה יוֹשֶׁבֶת עַל הַסְּפָר. וְכַיּוֹצֵא בּוֹ (שמואל ב ב ל): וַיִּפָּקְדוּ מֵעַבְדֵי דָּוִד תִּשְׁעָה־עָשָׂר אִישׁ וַעֲשָׂהאֵל, וַהֲלֹא עֲשָׂהאֵל בִּכְלָל הָיָה וְלָמָּה יָצָא, אֶלָּא שֶׁהָיָה קָשֶׁה כְּנֶגֶד כּוּלָּם, כַּיּוֹצֵא בּוֹ (מלכים א יא א): וְהַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה אָהַב נָשִׁים נָכְרִיּוֹת רַבּוֹת וְאֶת בַּת פַּרְעֹה, וַהֲלֹא בַּת פַּרְעֹה בִּכְלָל הָיְתָה וְלָמָּה יָצָאת, אֶלָּא שֶׁהָיָה מְחַבְּבָהּ כְּנֶגֶד כּוּלָּם, וּכְלַפֵּי חֵטְא שֶׁהֶחֱטִיאָה אוֹתוֹ יוֹתֵר מִכּוּלָּן, כָּךְ שְׁנוּיָיה בְּסִפְרֵי (עקב נב).
אִשָּׁה זוֹנָה תִּירְגֵּם יְהוֹנָתָן: פּוּנְדְּקִיתָא, מוֹכֶרֶת מִינֵי מְזוֹנוֹת.
פסוק ב
לַחְפֹּר לְרַגֵּל, כְּמוֹ (איוב לט כט): מִשָּׁם חָפַר אֹכֶל.
פסוק ד
וַתִּצְפְּנוֹ יֵשׁ מִקְרָאוֹת מְדַבְּרִים עַל הָרַבִּים כְּיָחִיד, לְפִי שֶׁמִּיהֲרָה בְּהַטְמָנָתָם וּבְמָקוֹם צַר, כְּאִילּוּ הָיָה יְחִידִי, וּמִדְרַשׁ אַגָּדַת תַּנְחוּמָא יֵשׁ (שלח א): פִּנְחָס וְכָלֵב הָיוּ, וּפִנְחָס עָמַד לִפְנֵיהֶם וְלֹא רָאוּהוּ לְפִי שֶׁהָיָה כְּמַלְאָךְ. דָּבָר אַחֵר: וַתִּצְפְּנוֹ כָּל אֶחָד וְאֶחָד בִּפְנֵי עַצְמוֹ, וְדוּגְמָתוֹ מָצִינוּ (משלי כז ט): שֶׁמֶן וּקְטֹרֶת יְשַׂמַּח לֵב, וְלֹא אָמַר יְשַׂמְּחוּ לֵב.
פסוק ו
בְּפִשְׁתֵּי הָעֵץ פִּשְׁתִּים בְּגִבְעוֹלֵיהֶן.
פסוק ז
עַל הַמַּעְבְּרוֹת מְקוֹם מַעֲבַר הַמַּיִם, שֶׁהָיוּ סְבוּרִים שֶׁחָזְרוּ לַאֲחוֹרֵיהֶם אֶל עַרְבוֹת מוֹאָב, וְהַיַּרְדֵּן מַפְסִיק בֵּינְתַיִם.
וְהַשַּׁעַר סָגָרוּ הַשּׁוֹעֲרִים.
פסוק יא
וְלֹא קָמָה עוֹד רוּחַ בְּאִישׁ אֲפִילּוּ לִּשְׁכַּב עִם אִשָּׁה, אָמְרוּ: אֵין לְךָ כָּל שַׂר וְנָגִיד שֶׁלֹּא בָּא אֶל רָחָב הַזּוֹנָה, וּבַת עֶשֶׂר שָׁנִים הָיְתָה כְּשֶׁיָּצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם, וְזִנְּתָה כָּל אַרְבָּעִים שָׁנָה (זבחים קטז ב).
פסוק יב
אוֹת אֱמֶת שֶׁתַּעֲשׂוּ כְּשֶׁתָּבֹאוּ וַתִּכְבְּשׁוּ אֶת הָעִיר, שֶׁתַּכִּירוּ הָאוֹת וְתַחְיוּנִי.
פסוק טו
וַתּוֹרִדֵם בַּחֶבֶל בְּעַד הַחַלּוֹן בְּאוֹתוֹ חֶבֶל וְחַלּוֹן הָיוּ הַנּוֹאֲפִים עוֹלִין אֵלֶיהָ. אָמְרָה: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, בְּאֵלּוּ חָטָאתִי בְּאֵלּוּ תִּמְחוֹל לִי.
פסוק טז
עַד שׁוֹב הָרֹדְפִים רָאֲתָה בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ שֶׁיָּשׁוּבוּ לְסוֹף שְׁלשֶׁת יָמִים.
פסוק יז
נְקִיִּים אֲנַחְנוּ הֲרֵי אָנוּ תּוֹלִין הַדָּבָר בָּךְ לַעֲשׂוֹת הָאוֹת הַזֶּה.
פסוק יח
אֶת תִּקְוַת לְשׁוֹן קַו וְחֶבֶל.
פסוק יט
דָּמוֹ בְרֹאשׁוֹ עֲוֹן הֲרִיגָתוֹ עַל רֹאשׁוֹ תְּהֵא, כִּי הוּא יִגְרוֹם מִיתָתוֹ.*
דָּמוֹ בְרֹאשֵׁנוּ עֲוֹן הֲרִיגָתוֹ תְּהֵא עָלֵינוּ.
פסוק כג
וַיַּעַבְרוּ אֶת הַיַּרְדֵּן.