רש"י על זכריה· רש״י
פרק יד · פסוק ח
וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא. כְּשֶׁיִּבָּקַע הַר הַזֵּיתִים מִן הַמִּזְרָח לַמַּעֲרָב (זכריה יד:ד):
יֵצְאוּ מַיִם חַיִּים מִירוּשָׁלַ͏ִם. וְיֵלְכוּ לַמִּזְרָח דֶּרֶךְ אוֹתָהּ בְּקִיעָה עַד הַיָּם הַקַּדְמוֹנִי שֶׁהוּא לְמִזְרָחוֹ שֶׁל עוֹלָם קֵדְמָה. וְחֶצְיוֹ יִפְנֶה לַמַּעֲרָב אֶל יָם הַמַּעֲרָבִי. הוּא הַמַּעְיָן שֶׁנִּבָּא יוֹאֵל (יואל ד:יח) ״וּמַעְיָן מִבֵּית ה׳ יֵצֵא״, הוּא הַנַּחַל שֶׁנִּבָּא (יחזקאל מז:ד) ״וַיָּמָד אֶלֶף וַיַּעֲבִרֵנִי בַמַּיִם וְגוֹ׳״: