רש"י על זכריה· רש״י
פרק ד · פסוק ז
מִי אַתָּה הַר הַגָּדוֹל. שָׂרֵי עֵבֶר הַנָּהָר ״תַּתְּנַי פַּחַת עֵבֶר נַהֲרָה וּשְׁתַר בּוֹזְנַי וּכְנָוָתְהוֹן״ (עזרא ה:ג), שֶׁבִּטַּלְתֶּם הַמְּלָאכָה עַד כֹּה; מֵעַתָּה תִּהְיֶה לִפְנֵי זְרֻבָּבֶל לְמִישׁוֹר, אֵין לָכֶם שְׂרָרָה וּגְדֻלָּה עוֹד עָלָיו:
וְהוֹצִיא אֶת הָאֶבֶן הָרֹאשָׁה. הָאַדְרִיכָל יִקַּח אֶת אֶבֶן הַבְּדִיל בְּיָדוֹ (זכריה ד:י) לִהְיוֹת אַדְרִיכָל בְּרֹאשׁ הַבּוֹנִים, וְהֵם יִבְנוּ הַכֹּל כְּפִי דְּבָרָיו אֲשֶׁר יְצַוֶּה בְּבִנְיָן נָאֶה וּמְפֹאָר:
תְּשׁוּאוֹת חֵן חֵן. יִהְיֶה לָהּ לְאוֹתָהּ הָאֶבֶן שֶׁהַכֹּל יֹאמְרוּ מַה נָּאֶה בִּנְיָן זֶה הֶעָשׂוּי עַל יְדֵי אֶבֶן הַמִּשְׁקֹלֶת הַזֹּאת, תְּשׁוּאוֹת חֵן כְּמוֹ תְּשׁוּאוֹת נוֹי כְּמוֹ ״תְּשׁוּאוֹת מְלֵאָה עִיר הוֹמִיָּה״ (ישעיהו כב:ב), ״קוֹל שָׁאוֹן״ (ישעיהו סו:ו) כֻּלָּם לְשׁוֹן הַשְׁמָעַת קוֹל הֵם: