רש"י על הושע· רש״י
פרק י · פסוק ב
חָלַק לִבָּם. מִמֶּנִּי:
עַתָּה יֶאְשָׁמוּ. הוּא הַדָּבָר אֲשֶׁר יַעֲרֹף מִזְבְּחוֹתָם – יַשְׁחִית. לְשׁוֹן ״וְעָרְפוּ שָׁם״ (דברים כא:ד), ״וַעֲרַפְתּוֹ״ (שמות יג:יג). יִשְׁבֹּר צַוָּארָם. דָּבָר אַחֵר: לְפִי מִדְרַשׁ אַגָּדָה, גָּדוֹל הַשָּׁלוֹם, שֶׁאֲפִלּוּ יִשְׂרָאֵל עָבְדוּ עֲבוֹדָה זָרָה וְשָׁלוֹם בֵּינֵיהֶם, אֵין הַשָּׂטָן מְקַטְרֵג בֵּינֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״חֲבוּר עֲצַבִּים אֶפְרַיִם, הַנַּח לוֹ״ (לעיל ד:יז). וְשָׂנוּי הַמַּחֲלֹקֶת, שֶׁנֶּאֱמַר: חָלַק לִבָּם עַתָּה יֶאְשָׁמוּ – יֵשׁ פִּתְחוֹן פֶּה לַשָּׂטָן לְקַטְרֵג.