רש"י על הושע· רש״י
פרק י · פסוק א
גֶּפֶן בּוֹקֵק יִשְׂרָאֵל פְּרִי יְשַׁוֶּה לוֹ. יִשְׂרָאֵל דּוֹמִין לְגֶפֶן הַמַּשִּׁיר כָּל פִּרְיוֹ הַטּוֹב, כָּךְ עָזְבוּ אוֹתִי שֶׁאֲנִי פְּרִי הַטּוֹב וְהַשָּׁוֶה לוֹ:
פְּרִי יְשַׁוֶּה לוֹ. פְּרִי אֲשֶׁר יְשַׁוֶּה לוֹ וְיִיטַב לוֹ:
כְּרוֹב לְפִרְיוֹ הִרְבָּה לַמִּזְבְּחוֹת. כְּשֶׁהִשְׁפַּעְתִּי לָהֶם הַטּוֹבָה וְהֵם הִרְבּוּ לַעֲשׂוֹת עֲגָלִים לַמִּזְבְּחוֹת. דָּבָר אַחֵר: גֶּפֶן בּוֹקֵק יִשְׂרָאֵל – פְּרִי מַעֲשָׂיו גָּרַם לוֹ, פְּרִי יְשַׁוֶּה לוֹ – יוֹעִיל לוֹ לִהְיוֹת בּוֹקֵק, כִּי עָשׂוּ הַמִּזְבְּחוֹת וְהוֹעִילוּ לִכְנִיסִיָּה שֶׁלָּהֶן לְרָעָה, וְזֶהוּ לְשׁוֹן הַתַּרְגּוּם:
הֵטִיבוּ מַצֵּבוֹת. הִרְבּוּ מַצֵּבוֹת: