אור ברסלב

רש"י על הושע· רש״י

פרק י

פרק ט

פסוק א

גֶּפֶן בּוֹקֵק יִשְׂרָאֵל פְּרִי יְשַׁוֶּה לוֹ. יִשְׂרָאֵל דּוֹמִין לְגֶפֶן הַמַּשִּׁיר כָּל פִּרְיוֹ הַטּוֹב, כָּךְ עָזְבוּ אוֹתִי שֶׁאֲנִי פְּרִי הַטּוֹב וְהַשָּׁוֶה לוֹ:

פְּרִי יְשַׁוֶּה לוֹ. פְּרִי אֲשֶׁר יְשַׁוֶּה לוֹ וְיִיטַב לוֹ:

כְּרוֹב לְפִרְיוֹ הִרְבָּה לַמִּזְבְּחוֹת. כְּשֶׁהִשְׁפַּעְתִּי לָהֶם הַטּוֹבָה וְהֵם הִרְבּוּ לַעֲשׂוֹת עֲגָלִים לַמִּזְבְּחוֹת. דָּבָר אַחֵר: גֶּפֶן בּוֹקֵק יִשְׂרָאֵל – פְּרִי מַעֲשָׂיו גָּרַם לוֹ, פְּרִי יְשַׁוֶּה לוֹ – יוֹעִיל לוֹ לִהְיוֹת בּוֹקֵק, כִּי עָשׂוּ הַמִּזְבְּחוֹת וְהוֹעִילוּ לִכְנִיסִיָּה שֶׁלָּהֶן לְרָעָה, וְזֶהוּ לְשׁוֹן הַתַּרְגּוּם:

הֵטִיבוּ מַצֵּבוֹת. הִרְבּוּ מַצֵּבוֹת:

פסוק ב

חָלַק לִבָּם. מִמֶּנִּי:

עַתָּה יֶאְשָׁמוּ. הוּא הַדָּבָר אֲשֶׁר יַעֲרֹף מִזְבְּחוֹתָם – יַשְׁחִית. לְשׁוֹן ״וְעָרְפוּ שָׁם״ (דברים כא:ד), ״וַעֲרַפְתּוֹ״ (שמות יג:יג). יִשְׁבֹּר צַוָּארָם. דָּבָר אַחֵר: לְפִי מִדְרַשׁ אַגָּדָה, גָּדוֹל הַשָּׁלוֹם, שֶׁאֲפִלּוּ יִשְׂרָאֵל עָבְדוּ עֲבוֹדָה זָרָה וְשָׁלוֹם בֵּינֵיהֶם, אֵין הַשָּׂטָן מְקַטְרֵג בֵּינֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״חֲבוּר עֲצַבִּים אֶפְרַיִם, הַנַּח לוֹ״ (לעיל ד:יז). וְשָׂנוּי הַמַּחֲלֹקֶת, שֶׁנֶּאֱמַר: חָלַק לִבָּם עַתָּה יֶאְשָׁמוּ – יֵשׁ פִּתְחוֹן פֶּה לַשָּׂטָן לְקַטְרֵג.

פסוק ג

כִּי עַתָּה. בְּבֹא עֲלֵיהֶם הָרָעָה, יֹאמְרוּ אֵין לָנוּ מֶלֶךְ, מְלָכֵינוּ אֲשֶׁר בָּטַחְנוּ בּוֹ לֵאמֹר שֶׁיֵּצֵא בָּרִאשׁוֹנָה וְיִלְחַם אֶת מִלְחֲמוֹתֵינוּ (שמואל א ח:כ) אֵין מוֹעִיל לָנוּ, כְּלוּם:

פסוק ד

אָלוֹת שָׁוְא. הִשָּׁבַע לַשֶּׁקֶר. ׳אָלוֹת׳ כְּמוֹ ׳כָּרוֹת׳, לְשׁוֹן הוֹוֶה. כָּרוֹת בְּרִית לַעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁל מלֶךְ, לְפִיכָךְ יִפְרַח עֲלֵיהֶם מִשְׁפָּט יִסּוּרִין וּפֻרְעָנוּת כָּרֹאשׁ שֶׁהוּא עֵשֶׂב מַר הַפּוֹרֵחַ עַל תַּלְמֵי שָׂדָי. וְיוֹנָתָן תִּרְגִּם עַל תַּלְמֵי שָׂדָי בַּעֲוֹן שֶׁמַּסִּיגִין גְּבוּלֵי שָׂדוֹת:

תַּלְמֵי שָׂדָי – מַעֲנִית הַמַּחֲרֵשָׁה קָרוּי ׳תֶּלֶם׳. דָּבָר אַחֵר: עַל תַּלְמֵי שָׂדָי – שֶׁהֵם עוֹשִׂים שָׁם מִזְבְּחוֹתָם, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: ״גַּם מִזְבְּחוֹתָם כְּגַלִּים עַל תַּלְמֵי שָׂדָי״ (לקמן יב:יב), שָׁם יִפְרַח עֲלֵיהֶם מִשְׁפַּט עֲוֹנָם. דָּבָר אַחֵר: אָלוֹת שָׁוְא – כָּל בְּרִית שֶׁהֵם כּוֹרְתִים זֶה עִם זֶה עוֹבְרִים עָלָיו. וּפָרַח כָּרֹאשׁ מִשְׁפָּט עַל תַּלְמֵי שָׂדָי – כָּרֹאשׁ שֶׁהוּא פּוֹרֵחַ עַל תַּלְמֵי שָׂדַי, שֶׁהוּא עֵשֶׂב מַר, כָּךְ מִשְׁפְּטֵיהֶם פּוֹרְחִים וְגְדֵלִים תַּמְרוּרִים לַעֲנִיִּים וְאֶבְיוֹנִים. וְאַף עָמוֹס אָמַר כֵּן: ״כִּי הֲפַכְתֶּם לְלַעֲנָה מִשְׁפָּט״ (עמוס ו:יב):

פסוק ה

לְעֶגְלוֹת בֵּית אָוֶן וגו׳. לְפֻרְעָנוּת הָעֲתִידָה לָבֹא עַל עֲגָלִים שֶׁבְּבֵית אֵל (מלכים א יב:לב), שֶׁהִיא נִקְרֵאת בֵּית אָוֶן בְּסֵפֶר יְהוֹשֻׁעַ (יהושע ז:ב):

יָגוּרוּ. יִרְאוּ מִמֶּנּוּ שְׁכֵנָיו שֶׁבְּשׁוֹמְרוֹן, לָמָּה? כִּי אָבַל עָלָיו עַמּוֹ, וּכְמָרָיו אֲשֶׁר עָלָיו יָגִילוּ תָּמִיד עַתָּה יְאַבְּלוּ עַל כְּבוֹדוֹ כִּי גָלָה:

פסוק ו

גַּם אוֹתוֹ לְאַשּׁוּר יוּבָל. זֶה הָיָה בִּשְׁנַת שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה לְאָחָז ״וַיָּעַר ה׳ אֶת רוּחַ פּוּל מֶלֶךְ אַשּׁוּר וַיַּגְלֵם לָרְאוּבֵנִי וְלַגָּדִי וגו׳״ (דברי הימים א ה:כו) וְנָטַל עֶגְלֵי הַזָּהָב אֲשֶׁר בְּבֵית אֵל וְהָלַךְ לוֹ, לְקַיֵּם מַה שֶׁנֶּאֱמַר גַּם אוֹתוֹ לְאַשּׁוּר יוּבָל:

מִנְחָה לְמֶלֶךְ יָרֵב. זֶה סַנְחֵרִיב:

בָּשְׁנָה אֶפְרַיִם יִקָּח. בֹּשֶׁת יִקַּח לוֹ יָרָבְעָם, שֶׁהוּא מִשֵּׁבֶט אֶפְרַיִם, שֶׁהֶעֱמִיד לוֹ עֵגֶל זֶה לֶאֱלוֹהַּ (מלכים א יב:כח-כט):

וַיֵּבוֹשׁ יִשְׂרָאֵל מֵאוֹתָהּ עֵצָה שֶׁנּוֹעֲצוּ לַעֲשׂוֹתָם, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים א יב:כח): ״וַיִּוָּעַץ הַמֶּלֶךְ וַיַּעַשׂ שְׁנֵי עֶגְלֵי זָהָב״:

פסוק ז

נִדְמֶה. נִשְׁתַּתֵּק מֶלֶךְ שׁוֹמְרוֹן, וַהֲרֵי הוּא כְּקֶצֶף שֶׁעַל פְּנֵי הַמַּיִם, שֶׁהוּא אושקמ״א בְּלַעַ״ז:

פסוק ח

בָּמוֹת אָוֶן. בָּמוֹת בֵּית אֵל:

קוֹץ וְדַרְדַּר יַעֲלֶה עַל מִזְבְּחוֹתָם. שֶׁגָּלוּ עוֹבְדֵיהֶן וְאֵין עוֹד פּוֹנֶה לָהֶם:

וְאָמְרוּ יִשְׂרָאֵל:

לֶהָרִים כַּסּוּנוּ. שֶׁלֹּא יִרְאוּנוּ אוֹיְבֵינוּ בְּבָשְׁתֵּנוּ:

פסוק ט

מִימֵי הַגִּבְעָה חָטָאתָ יִשְׂרָאֵל. חָטָאת זֶה נָקוּד רָפֵי, שֶׁהוּא לְשׁוֹן נְקֵבָה וּלְשֶׁעָבַר, כְּמוֹ: עָשָׂת, בָּאת, אָזְלַת יָד. מִימֵי גִּבְעַת בִּנְיָמִין חָטָאת יִשְׂרָאֵל, לְפִי שֶׁהָיָה מַעֲשֵׂה פִּלֶגֶשׁ בַּגִּבְעָה בִּימֵי עָתְנִיאֵל בֶּן קְנַז, שֶׁהָיָה רִאשׁוֹן לַשּׁוֹפְטִים בִּימֵי כּוּשַׁן רִשְׁעָתַיִם, וּבְיָמָיו הָיָה פֶּסֶל מִיכָה, וְכָל זֶה מָצִינוּ בְּסֵדֶר עוֹלָם:

שָׁם עָמָדוּ. בְּאוֹתָהּ מִדָּה אָחֲזוּ לָהֶם מֵאָז:

לֹא תַשִּׂיגֵם בַּגִּבְעָה מִלְחָמָה וְגוֹ׳. וּלְפִי שֶׁהָיָה עֲוֹן עֲבוֹדָה זָרָה בִּידֵיהֶם וְלֹא הִקְפִּידוּ עָלָיו, לְכָךְ לֹא הִצְלִיחָה יָדָם בְּמִלְחֶמֶת הַגִּבְעָה עַל בְּנֵי בִּנְיָמִין (שופטים כ). וּקְרָאָם בְּנֵי עַלְוָה – בְּנֵי גַּאֲוָה, שֶׁעָשׂוּ עַצְמָם עֶלְיוֹנִים וְלֹא שָׁמְעוּ בְּקוֹל אֲחֵיהֶם לָתֵת אֶת בְּנֵי הַגִּבְעָה (שופטים כ:יג). וְיוֹנָתָן תִּרְגֵּם עַל שֶׁשָּׁאֲלוּ לָהֶם מֶלֶךְ וְהִמְלִיכוּ אֶת שָׁאוּל, וְאֵינוֹ מִתְיַשֵּׁב לִי אַחַר לְשׁוֹן הָעִבְרִית, וְגַם שְׁאָרֵי חִבּוּר הַפָּרָשָׁה נוֹפֵל עַל לָשׁוֹן הָרִאשׁוֹן:

פסוק י

בְּאַוָּתִי וְאֶסֳּרֵם. לְפִי רְצוֹנִי תָּמִיד יִסַּרְתִּים מִשּׁוֹפֵט לְשׁוֹפֵט, וּמְסַרְתִּים בְּיַד שׁוֹסֵיהֶם (שופטים ב:טז-יט):

וְאֻסְּפוּ עֲלֵיהֶם עַמִּים בְּאָסְרָם לִשְׁתֵּי עוֹנֹתָם. לְפִי שֶׁדִּמָּה אוֹתָם לְעֶגְלָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר אַחֲרָיו: ״אֶפְרַיִם עֶגְלָה מְלֻמָּדָה״ (הושע י:יא), לְכָךְ דִּמָּה יִסּוּרֵיהֶם לְפָרָה שֶׁמְּיַגְּעִין אוֹתָהּ בַּחֲרִישָׁה, וְאָסְרוּהָ בְּעֹל הַמַּחֲרֵשָׁה, וְסִימְלוֹנֵי הָעֹל נוֹקְבִים וְיוֹרְדִים אֶחָד מִכָּאן וְאֶחָד מִכָּאן אֵצֶל שְׁנֵי עֵינֵי הַשּׁוֹר. וְכֵן תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״כְּמֵיסַר פַּדְנָא עַל תַּרְתֵּין עֵינוֹהִי״. פַּדְנָא – צֶמֶד בָּקָר.

פסוק יא

וְאֶפְרַיִם עֶגְלָה מְלֻמָּדָה. פירפויינט״א בְּלַעַ״ז, עֲשׂוּיָה חֲבוּרוֹת חֲבוּרוֹת בְּמַלְמַד הַבָּקָר שֶׁקּוֹרִין דישגוֹלויי״ן בְּלַעַ״ז. כְּלוֹמַר, הַרְבֵּה יִסּוּרִין הֵבֵאתִי עָלֶיהָ וַהֲרֵי הִיא לֹא נִכְנְעָה, וְתָמִיד אוֹהֶבֶת לָדוּשׁ בַּתְּבוּאָה מְקוֹם מַאֲכָל וּמִשְׁמָן, וְלֹא נִכְנְעָה לִהְיוֹת חוֹרֶשֶׁת. כְּלוֹמַר, לֹא נִכְנְעוּ לַתּוֹרָה אֶלָּא אַחַר שְׁרִירוּת לִבָּם (ירמיה ט:יג):

אֹהַבְתִּי. יוֹ״ד יְתֵרָה, כְּמוֹ (בראשית לא:לט) ״גְּנֻבְתִי יוֹם״:

וַאֲנִי עָבַרְתִּי עַל טוּב צַוָּארָהּ. לְפִיכָךְ אֲנִי מֵבִיא עֲלֵיהֶם מְלָכִים שֶׁיָּתִישׁוּ אֶת כֹּחָם:

אַרְכִּיב אֶפְרַיִם יַחֲרוֹשׁ יְהוּדָה וְגוֹ׳. אִם תִּרְצוּ שֶׁאַרְכִּיב אֶפְרַיִם עַל עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת, יַחֲרוֹשׁ יְהוּדָה וִישַׂדֵּד לוֹ (יַעֲקֹב) לְעַצְמוֹ חֲרִישָׁה שֶׁל מַעֲשִׂים טוֹבִים, כְּמוֹ שֶׁהוּא מְפָרֵשׁ וְאוֹמֵר: ״נִירוּ לָכֶם נִיר וְגוֹ׳״ (הושע י:יב):

פסוק יב

זִרְעוּ לָכֶם לִצְדָקָה. אֲבָל אַתֶּם ״חֲרַשְׁתֶּם רֶשַׁע וְגוֹ׳״ (הושע י:יג), לְפִיכָךְ ״וְקָאם שָׁאוֹן בְּעַמֶּךָ״ (הושע י:יד):

נִירוּ לָכֶם נִיר. עִסְקוּ בַּתּוֹרָה, וּמִשָּׁם תִּלְמְדוּ לָלֶכֶת בְּדֶרֶךְ טוֹבָה לְהִתְגַּבֵּר עַל יֵצֶר הָרָע, כְּזֶה שֶׁהוּא נָר אֶת הַשָּׂדֶה לְהַפּוֹךְ שָׁרְשֵׁי הָעֲשָׂבִים הַמַּכְחִישִׁים בַּתְּבוּאָה מִימוֹת הַחַמָּה כַּמָּה יָמִים לִפְנֵי הַזֶּרַע, וְעֵת תִּקְבְּעוּ לִדְרוֹשׁ אֶת ה׳ לְתַלְמוּד תּוֹרָה:

עַד יָבֹא וְיוֹרֶה צֶדֶק לָכֶם. כְּשֶׁתִּהְיוּ יְגֵעִים בָּהּ הוּא יָבִין אֶתְכֶם לְהוֹדִיעֲכֶם צְפוּנוֹתֶיהָ בְּצֶדֶק. דָּבָר אַחֵר: נִירוּ לָכֶם נִיר, עֲשׂוּ מַעֲשִׂים טוֹבִים קֹדֶם שֶׁיָּבֹא עֲלֵיכֶם הַלַּחַץ, וְזֶה יִגְרֹם לָכֶם שֶׁתִּתְקַבֵּל תְּפִלַּתְכֶם בְּעֵת הַצֹּרֶךְ, וְאָז יִהְיֶה עֵת רָאוּי לָכֶם לִדְרוֹשׁ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּכָל צָרְכֵיכֶם, כִּי אָז תִּשָּׁמַע צַעֲקַתְכֶם וְיוֹרֶה צֶדֶק לָכֶם וְיַמְטִיר צְדָקָה לָכֶם, כְּמוֹ ״יָרָה בַיָּם״ (שמות טו:ד):

פסוק יג

אֲכַלְתֶּם פְּרִי כָחַשׁ. ״אִיתְקַבַּלְתּוּן תּוּשְׁלָמַת עוֹבָדֵיכוֹן״ (תרגום יונתן):

פסוק יד

וְקָאם שָׁאוֹן. קוֹל עֲנוֹת נוּסוּ נוּסוּ:

כְּשֹׁד שַׁלְמַן בֵּית אַרְבֵּאל. כְּבוֹזְזִים הַבָּאִים עַל עַם יוֹשֵׁב בְּשָׁלוֹם פִּתְאוֹם עַל יַד מַאֲרָב, שֶׁלֹּא נִזְהֲרוּ בָּם לִבְרֹחַ מִפְּנֵיהֶם, וְשׁוֹדְדִים אֶת הַכֹּל:

בֵּית אַרְבֵאל. יוֹנָתָן תִּרְגְּמוֹ ׳בֵּית מַאֲרָב׳, וְאָלֶ״ף וְלָמֶ״ד יְתֵרָה בּוֹ, כְּמוֹ ׳יִזְרְעֶאל׳ שֶׁאֵינוֹ שֵׁם עִיר, כְּגוֹן (לעיל ב) ״יַעֲנוּ אֶת יִזְרְעֶאל״, וּקְרָאוֹ בִּלְשׁוֹן שֵׁם עִיר. אַף כָּאן קָרָא אוֹתוֹ כְּמִין שֵׁם עִיר, וְכֵן חִבְּרוֹ מְנַחֵם, אֲבָל דּוֹנָשׁ פּוֹתְרוֹ שֵׁם מָקוֹם:

רֻטָּשָׁה. נִבְקְעָה, וְכֵן ״נְעָרִים תְּרַטַּשְׁנָה״ (ישעיהו יג:יח), ״וְעוֹלְלֵיהֶם יְרֻטָּשׁוּ״ (שם). לָשׁוֹן אַחֵר: רֻטָּשָׁה עֲזוּבָה, כְּמוֹ ׳נֻטָּשָׁה׳.

פסוק טו

כָּכָה עָשָׂה לָכֶם בֵּית אֵל. כָּל הַפֻּרְעָנוּת הַזֶּה גָּרַם לָכֶם הָעֵגֶל שֶׁבְּבֵית אֵל (מלכים א יב:כח-כט):

רָעַת רָעַתְכֶם. רָעַת רִשְׁעֲכֶם, עֲבֵירוֹת זְדוֹנְכֶם:

בַּשַּׁחַר נִדְמֹה נִדְמָה. נִרְדַּם כְּאִלּוּ בַּלַּיְלָה, כְּלוֹמַר אֵין בּוֹ כֹּחַ. וְלָמָּה כָּל זֹאת? כִּי בִּהְיוֹת יִשְׂרָאֵל נַעַר וָאֹהֲבֵהוּ (הושע יא:א) מִנּוֹעַר מִכָּל טוֹב:

תוכן העניינים

רש"י על הושע

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה