רש"י על הושע· רש״י
פרק ט
פסוק א
אַל תִּשְׂמַח יִשְׂרָאֵל כְּשָׁאָר עוֹבְדֵי עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים הַקַּדְמוֹנִים, שֶׁהֵם לֹא קִבְּלוּ תּוֹרָה וְלֹא בָּאוּ לְחֶלְקִי, וְאַתָּה זָנִיתָ מֵעָלַי וְאִבַּדְתָּ טוֹבוֹת הַרְבֵּה:
אָהַבְתָּ. לִהְיוֹת כְּזוֹנָה לְקַבֵּל אֶתְנָן:
עַל כָּל גׇּרְנוֹת. כְּדֶרֶךְ זוֹנָה שֶׁנּוֹתְנִין לָהּ דָּגָן בַּגֹּרֶן בְּאֶתְנַנָּהּ (בראשית רבה נז:ד):
פסוק ג
לֹא יֵשְׁבוּ בְּאֶרֶץ ה׳. לֹא יִתְעַכְּבוּ בְּאַרְצָם:
פסוק ד
לֹא יִסְּכוּ. לְשׁוֹן ׳נֶסֶךְ׳:
לֹא יֶעֶרְבוּ לוֹ. לֹא תְּהֵא מִנְחָתָם עֲרֵבָה עָלָיו:
כְּלֶחֶם אוֹנִים. כְּלֶחֶם גְּזֵלָה הַבָּא עַל יְדֵי כֹּחַ וְאוֹנִים (ישעיה מ:כו):
כִּי לַחְמָם לְנַפְשָׁם רָאוּי הוּא זֶה לָהֶם לְמַאֲכָל וְלֹא לָבוֹא לְבֵית ה׳. דָּבָר אַחֵר: כְּלֶחֶם אוֹנִים כְּלֶחֶם אֲבֵלִים שֶׁהוּא טָמֵא (דברים כו:יד), וְסוֹפוֹ מוֹכִיחַ כָּל אוֹכְלָיו יִטַּמָּאוּ:
פסוק ה
לְיוֹם מוֹעֵד. לְיוֹם זְמַן קָבוּעַ לִהְיוֹת הָאוֹיֵב נוֹעָד לָבֹא עֲלֵיכֶם:
חַג ה׳. זֶבַח הֲרִיגָה שֶׁיֵּשׁ לוֹ בָּכֶם:
פסוק ו
כִּי הִנֵּה הָלְכוּ מִמְּקוֹמָם מֵרֹב שׁוֹדְדִים שֶׁיָּבֹאוּ עֲלֵיהֶם עִם נְבוּכַדְנֶצַּר:
מוֹף. מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם הִיא:
מַחְמַד לְכַסְפָּם. בָּתֵּי חֶמְדַּת אוֹצְרוֹת כַּסְפָּם:
קִמּוֹשׂ. חוֹחַ. מִינֵי חַיּוֹת תִּרְגֵּם יוֹנָתָן:
פסוק ז
הַפְּקֻדָּה. שֶׁיִּפָּקְדוּ עֲוֹנוֹתֵיכֶם:
הַשִּׁלּוּם. ״תּוֹשְׁלָמַת חוֹבִין״:
אֱוִיל הַנָּבִיא. אַף מִנְּבִיאֵי אֱמֶת שֶׁלָּהֶם יִהְיוּ אֱוִילִים, כְּגוֹן חֲנַנְיָה בֶּן עַזּוּר (ירמיה כח:א) שֶׁתְּחִלָּתוֹ נְבִיא אֱמֶת הָיָה:
וְרַבָּה מַשְׂטֵמָה. שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שׂוֹנֵא מַעֲשֵׂיכֶם.
פסוק ח
צוֹפֶה אֶפְרַיִם עִם אֱלֹהָי. הֵם מַעֲמִידִין לָהֶם נְבִיאֵיהֶם, הַמַּמְשִׁיכִין אוֹתָן לְצַד עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁלָּהֶם:
נָבִיא פַּח יָקוֹשׁ עַל כָּל דְּרָכָיו. וְלִנְבִיאֵי הָאֱמֶת הֵם טוֹמְנִין פַּחִים לְלָכְדָם:
מַשְׂטֵמָה בְּבֵית אֱלֹהָיו. בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ הָרְגוּ אֶת זְכַרְיָה (דברי הימים ב כד:כא), וַיְבַקְּשׁוּ לַהֲרֹג אֶת יִרְמְיָה, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיהו כו:יא): ״מִשְׁפַּט מָוֶת לָאִישׁ הַזֶּה וְגוֹ׳״:
פסוק ט
כִּימֵי הַגִּבְעָה. יֵשׁ אוֹמְרִים זֶה גִּבְעַת בִּנְיָמִין בְּפִלֶּגֶשׁ (שופטים יט), וְיֵשׁ אוֹמְרִים זֶה גִּבְעַת שָׁאוּל (שמואל א יא:ד), שֶׁשָּׁאֲלוּ לָהֶם מֶלֶךְ וּמָרְדוּ בְּדִבְרֵי הַנָּבִיא:
פסוק י
כַּעֲנָבִים בַּמִּדְבָּר. כַּעֲנָבִים שֶׁהֵם חֲבִיבִים בַּמִּדְבָּר, כָּךְ חִבַּבְתִּי אֶת יִשְׂרָאֵל:
כְּבִכּוּרָה בִתְאֵנָה. כִּתְאֵנָה מְבֻשֶּׁלֶת בְּעֵץ הַתְּאֵנָה:
בְּרֵאשִׁיתָהּ. בִּתְחִלַּת בִּשּׁוּל הַתְּאֵנִים:
רָאִיתִי אֲבוֹתֵיכֶם. כֵּן נִרְאוּ אֲבוֹתֵיכֶם בְּעֵינַי לְחַבְּבָם:
וַיִּנָּזְרוּ. אֵין ׳נְזִירָה׳ בְּכָל מָקוֹם אֶלָּא לְשׁוֹן ׳פְּרִישָׁה׳:
לַבֹּשֶׁת. לַעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁהִיא בָּשְׁתָּם:
וַיִּהְיוּ שִׁקּוּצִים לְפָנַי:
כְּאָהֳבָם. אֶת בְּנוֹת מוֹאָב:
פסוק יא
אֶפְרַיִם כָּעוֹף יִתְעוֹפֵף וְגוֹ׳. אָמַר הַנָּבִיא הַלְוַאי וְיִהְיוּ כָּעוֹף הַזֶּה הַנּוֹדֵד מִקִּנּוֹ וְחָדֵל מִפְּרִיָּה וּרְבִיָּה, כָּךְ יִשְׁכְּלוּ אֶת זַרְעָם אוֹ בִּשְׁעַת לֵדָה, אוֹ יִתְעַכֵּל בַּבֶּטֶן וְיַפִּילוּ, אוֹ בִּשְׁעַת הֵרָיוֹן לֹא יִקְלְטוּ, כִּי מַה בֶּצַע בְּגַדְּלָם אֶת בְּנֵיהֶם שֶׁהֵם יְגַדְּלוּ וְשִׁכַּלְתִּים מֵאָדָם (הושע ט:יב):
פסוק יב
כִּי גַם. לָאָבוֹת.
אוֹי לָהֶם בְּשׂוּרִי מֵהֶם. כְּמוֹ בְּסוּרִי מֵהֶן, וְהוּא מִן מָסוֹרוֹת כָּתְבִין שִׁי״ן וְקָרִיין סָמֶ״ךְ. דָּבָר אַחֵר: כְּעוֹף יִתְעוֹפֵף כְּבוֹדָם וְגוֹ׳, כְּעוֹף זֶה שֶׁפּוֹרֵחַ וְאֵינֶנּוּ, כֵּן יָעוּף וְיִבְרַח כָּל כְּבוֹדָם. כָּל מַה שֶׁנִּצְטַעֲרוּ בִּבְנֵיהֶם בְּלֵידָה וּבְהֵרָיוֹן: מִלֵּידָה – זֶה צַעַר לֵידָה, וּמִבֶּטֶן – אֵלּוּ יְמֵי הָעִבּוּר, וּמֵהֵרָיוֹן – בִּשְׁעַת תַּשְׁמִישׁ. כָּל טָרְחָם זֶה יִכְלֶה. כֵּיצַד? שֶׁהֲרֵי כְּשֶׁיַגְדְּלוּ אֶת בְּנֵיהֶם וְשִׁכַּלְתִּים:
פסוק יג
אֶפְרַיִם כַּאֲשֶׁר רָאִיתִי לְצוֹר. בְּשַׁלְוָתָהּ מַעֲטִירָה (ישעיה כג:ח) וַעֲשִׁירָה עַל כָּל הַמְּדִינוֹת, כֵּן רָאִיתִי לְאֶפְרַיִם שְׁתוּלָה בְּנָוֶה. וְאֶפְרַיִם מַה גְּמוּל שִׁלֵּם לִי? נִתְעַסֵּק לְהוֹצִיא אֶל הוֹרֵג בָּנָיו לְזָבְחָם לַעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁל מֹלֶךְ. כֵּן תִּרְגֵּם יוֹנָתָן:
פסוק יד
תֵּן לָהֶם ה׳ מַה תִּתֵּן. הַנָּבִיא מִתְפַּלֵּל שֶׁיָּמוּתוּ קְטַנִּים, שֶׁאֵינוֹ דוֹמֶה אֶבְלוֹ שֶׁל קָטָן לְאֶבְלוֹ שֶׁל גָּדוֹל (פסיקתא רבתי מד). לְפִיכָךְ אִם אִי אֶפְשָׁר מִלֵּדָה וּמִבֶּטֶן וּמֵהֵרָיוֹן, שֶׁכְּבָר נִגְזַר מִבְּרִיאַת עוֹלָם (בראשית ג:טז) ״וְאֶל אִישֵׁךְ תְּשׁוּקָתֵךְ״, תֵּן לָהֶם מְהֵרָה בְּקַטְנוּתָם מַה שֶׁאַתָּה אוֹמֵר לִתֵּן לָהֶם לְאַחַר זְמַן, שֶׁאָמַרְתָּ ״כִּי אִם יְגַדְּלוּ אֶת בְּנֵיהֶם וְשִׁכַּלְתִּים״:
תֵּן לָהֶם רֶחֶם מַשְׁכִּיל. בְּשָׁעָה שֶׁיּוֹצְאִין לַאֲוִיר עוֹלָם יָמוּתוּ, אוֹ יִצְטַמְּקוּ שְׁדֵי אִמָּן שֶׁלֹּא יְהֵא לָהֶם חָלָב לְהָנִיק:
פסוק טו
כָּל רָעָתָם בַּגִּלְגָּל. שָׁם הִרְבּוּ לַעֲבֹד עֲבוֹדָה זָרָה בַּבָּמוֹת. לְפִי שֶׁהָיָה שָׁם הַמִּשְׁכָּן בַּתְּחִלָּה (יהושע ד:יט), הָיוּ אוֹמְרִים לָהֶם נְבִיאֵי הַבַּעַל שֶׁהוּא מָקוֹם נִבְחָר, וְהוּא הָיָה לְמַלְכֵי יִשְׂרָאֵל:
לֹא אוֹסֵף אַהֲבָתָם. לֶאֱהוֹב אוֹתָם:
פסוק טז
פְּרִי בַל יַעֲשׂוּן. לֹא טוֹב לָהֶם לִפְרוֹת וְלִרְבּוֹת, שֶׁהֲרֵי גַּם כִּי יֵלֵדוּ וְהֵמַתִּי מַחֲמַדֵּי בִטְנָם:
פסוק יז
יִמְאָסֵם אֱלֹהַי. אֵינֶנּוּ קְלָלָה אֶלָּא בְּשׂוֹרָה, עָתִיד הוּא לְמָאֳסָם: