רש"י על הושע· רש״י
פרק ט · פסוק ח
צוֹפֶה אֶפְרַיִם עִם אֱלֹהָי. הֵם מַעֲמִידִין לָהֶם נְבִיאֵיהֶם, הַמַּמְשִׁיכִין אוֹתָן לְצַד עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁלָּהֶם:
נָבִיא פַּח יָקוֹשׁ עַל כָּל דְּרָכָיו. וְלִנְבִיאֵי הָאֱמֶת הֵם טוֹמְנִין פַּחִים לְלָכְדָם:
מַשְׂטֵמָה בְּבֵית אֱלֹהָיו. בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ הָרְגוּ אֶת זְכַרְיָה (דברי הימים ב כד:כא), וַיְבַקְּשׁוּ לַהֲרֹג אֶת יִרְמְיָה, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיהו כו:יא): ״מִשְׁפַּט מָוֶת לָאִישׁ הַזֶּה וְגוֹ׳״: