רש"י על הושע· רש״י
פרק ט · פסוק ז
הַפְּקֻדָּה. שֶׁיִּפָּקְדוּ עֲוֹנוֹתֵיכֶם:
הַשִּׁלּוּם. ״תּוֹשְׁלָמַת חוֹבִין״:
אֱוִיל הַנָּבִיא. אַף מִנְּבִיאֵי אֱמֶת שֶׁלָּהֶם יִהְיוּ אֱוִילִים, כְּגוֹן חֲנַנְיָה בֶּן עַזּוּר (ירמיה כח:א) שֶׁתְּחִלָּתוֹ נְבִיא אֱמֶת הָיָה:
וְרַבָּה מַשְׂטֵמָה. שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שׂוֹנֵא מַעֲשֵׂיכֶם.