רש"י על דניאל· רש״י
פרק ט · פסוק כז
וְהִגְבִּיר בְּרִית לָרַבִּים שָׁבוּעַ אֶחָד. לָרַבִּים לַשָּׂרִים, כְּמוֹ ״וְכָל רַבֵּי הַמֶּלֶךְ״ בְּסֵפֶר יִרְמְיָה (ירמיהו לט:יג):
וְהִגְבִּיר. טִיטוּס בְּרִית לְשָׂרֵי יִשְׂרָאֵל:
שָׁבוּעַ אֶחָד. יַבְטִיחֵם בְּהַגְבָּרַת בְּרִית וְשַׁלְוָה עַד שֶׁבַע שָׁנִים, וּבְתוֹךְ הַשָּׁבוּעַ יָפֵר אֶת בְּרִיתוֹ:
יַשְׁבִּית זֶבַח וּמִנְחָה. וְזֶהוּ שֶׁאָמַר בַּחֲזָיוֹן הָרִאשׁוֹן ״וּבְשַׁלְוָה יַשְׁחִית רַבִּים״ (דניאל ח:כה), מִתּוֹךְ בְּרִית שַׁלְוָה יַשְׁחִיתֵם:
וְעַל כְּנַף שִׁקּוּצִים מְשֹׁמֵם. כִּנּוּי שֶׁל גְּנַאי עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת הוּא, כְּלוֹמַר: וְעַל מוֹשַׁב גֹּבַהּ בֵּין שִׁקּוּצִים וְתִעוּב יַנִּיחַ אֶת הַשּׁוֹמֵם, אֶת הָעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת, שֶׁהִיא נֶאֱלֶמֶת כְּאֶבֶן דּוֹמֵם:
כְּנַף. לְשׁוֹן גּוֹבַהּ, כִּכְנַף עוֹף הַפּוֹרֵחַ:
וְעַד כָּלָה וְנֶחֱרָצָה תִּתַּךְ עַל שׁוֹמֵם. וְתִתְקַיֵּם מֶמְשֶׁלֶת הַשִּׁקּוּץ עַד יוֹם אֲשֶׁר תִּתַּךְ עָלֶיהָ כָּלָה וְנֶחֱרָצָה הַנִּגְזוֹר עָלֶיהָ בִּימֵי מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ:
תִּתַּךְ עַל שׁוֹמֵם. תָּגִיחַ וְתֵרֵד כִּלָּיוֹן חָרוּץ (ישעיה י:כב) עַל הָעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת וְעַל עוֹבְדֶיהָ: