אור ברסלב

רש"י על דניאל· רש״י

פרק ט

פרק ח

פסוק א

בִּשְׁנַת אַחַת לְדָרְיָוֶשׁ בֶּן אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ. לֹא זֶהוּ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ שֶׁבִּימֵי הָמָן (אסתר ג:א), כִּי הוּא מֶלֶךְ פָּרַס הָיָה, וְזֶה דָּרְיָוֶשׁ הַמָּדִי אֲשֶׁר הוּמְלַךְ עַל מַלְכוּת כַּשְׂדִּים כְּשֶׁנֶּהֱרַג בֵּלְשַׁצַּר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב לְמַעְלָה ״וְדָרְיָוֶשׁ מָדָאָה קַבֵּל מַלְכוּתָא״ (דניאל ו:א):

פסוק ב

בִּינוֹתִי בַסְּפָרִים. נִסְתַּכַּלְתִּי בַחֶשְׁבּוֹנוֹת:

מִסְפַּר הַשָּׁנִים וְגוֹ׳. הָיִיתִי מְחַשֵּׁב חֶשְׁבּוֹן הַשָּׁנִים שֶׁהָיִיתִי סָבוּר עַל מַה שֶׁנִּבָּא ״כִּי לְפִי מְלֹאת לְבָבֶל שִׁבְעִים שָׁנָה אֶפְקֹד אֶתְכֶם״ (ירמיה כט:י), דִּמִּיתִי שֶׁהַפְּקִידָה הַזֹּאת הִיא בִּנְיַן הַבַּיִת, וְשִׁבְעִים שָׁנָה כָּלִים בִּשְׁנַת אַחַת לְדָרְיָוֶשׁ הַמָּדִי מִשֶּׁפָּשְׁטָה מַלְכוּת בָּבֶל יָד עַל יִשְׂרָאֵל, שֶׁכָּבַשׁ נְבוּכַדְנֶצַּר יְהוֹיָקִים לִהְיוֹת לוֹ עֶבֶד, וְהִיא הָיְתָה שָׁנָה שְׁנִיָּה לְמַלְכוּת נְבוּכַדְנֶצַּר; דְּאָמַר מַר: שָׁנָה רִאשׁוֹנָה כָּבַשׁ נִינְוֵה, שָׁנָה שְׁנִיָּה עָלָה וְכָבַשׁ יְהוֹיָקִים. צֵא וַחֲשׁוֹב מֵאוֹתָהּ שָׁנָה וְעַד כָּאן וְתִמְצָאֵם. וְאַף בְּמִשְׁנַת סֵדֶר עוֹלָם נִמְצָא הַחֶשְׁבּוֹן הַזֶּה, וְשָׁנִינוּ שָׁם: בִּשְׁנַת מוֹת בֵּלְשַׁאצַּר הֲרֵי שִׁבְעִים שָׁנָה מִיּוֹם שֶׁמָּלַךְ נְבוּכַדְנֶצַּר: שִׁבְעִים חָסֵר אַחַת מִיּוֹם שֶׁכָּבַשׁ יְהוֹיָקִים וְעוֹד שָׁנָה אַחַת לְבָבֶל, עָמַד דָּרְיָוֶשׁ וְהִשְׁלִימָהּ. וּבִרְאוֹתִי כִּי עֲדַיִן אֵין הַגְּאֻלָּה מְמַהֶרֶת לָבֹא, הֲבִינוֹתִי וְנָתַתִּי לֵב לִסְפִירַת הַחֶשְׁבּוֹן, וְיָדַעְתִּי שֶׁלֹּא הָיָה לִי לִמְנוֹת לְפִי כִּבּוּשׁ יְהוֹיָקִים, אֶלָּא לְמַלֹּאות לְחָרְבוֹת יְרוּשָׁלִַם כְּשֶׁיִּמְלְאוּ שִׁבְעִים שָׁנָה לְגָלוּת צִדְקִיָּהוּ שֶׁבּוֹ חָרְבָה יְרוּשָׁלַיִם; וְעוֹד יֵשׁ שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה לָבֹא, שֶׁהַגָּלוּת הַזֹּאת הָיְתָה בִּשְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה שָׁנָה לְכִבּוּשׁ יְהוֹיָקִים, כְּמוֹ שֶׁשָּׁנִינוּ בְּסֵדֶר עוֹלָם: גָּלוּ בְּשֶׁבַע, גָּלוּ בִּשְׁמֹנֶה, גָּלוּ בִּשְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה גָּלוּ בְּתִשְׁעָה עֶשְׂרֵה; וּפֵרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּמַסֶּכֶת מְגִלָּה (מגילה יא:): גָּלוּ גָּלוּת יְכָנְיָה בְּשֶׁבַע לְכִבּוּשׁ יְהוֹיָקִים, שֶׁהוּא שְׁמֹנֶה לִנְבוּכַדְנֶצַּר; גָּלוּ בַּשְּׁנִיָּה בִּשְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה לְכִבּוּשׁ יְהוֹיָקִים, שֶׁהִיא תְּשַׁע עֶשְׂרֵה לִנְבוּכַדְנֶצַּר:

פסוק ד

וָאֶתְוַדֶּה. עַל חַטַּאת עַמִּי:

הָאֵל הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא. וְלֹא אָמַר גִּבּוֹר. אָמַר: עוֹבְדֵי כוֹכָבִים מִשְׁתַּעְבְּדִים בְּבָנָיו וְאַיֵּה גְּבוּרוֹתָיו?

פסוק ה

וְסוֹר. וְהָלַכְנוּ הָלוֹךְ וָסוֹר מִמִּצְוֹתֶיךָ, טִילְנ״שׁ בְּלַעַ״ז:

פסוק ז

לְךָ אֲדֹנָי הַצְּדָקָה. כְּלוֹמַר: מִשְׁפָּטֶיךָ וּפוּרְעָנוּת שֶׁהֵבֵאתָ עָלֵינוּ, הַדִּין וְהַצֶּדֶק עִמְּךָ:

וְלָנוּ בֹּשֶׁת הַפָּנִים. כְּדַאי אָנוּ לְהִתְבַּיֵּשׁ עַל הַמְּאוֹרָע לָנוּ, כִּי אֲנַחְנוּ גָּרַמְנוּ לְעַצְמֵנוּ:

כַּיּוֹם הַזֶּה. כַּאֲשֶׁר אֲנַחְנוּ רוֹאִים הַיּוֹם׃

פסוק ט

לַאדֹנָי אֱלֹהֵינוּ הָרַחֲמִים. שֶׁלֹּא כָלִינוּ בַּעֲוֹנוֹתֵינוּ כִּי מָרַדְנוּ בוֹ:

פסוק יא

וַתִּתַּךְ עָלֵינוּ. וַתַּגִּיעַ עָלֵינוּ, כְּמוֹ ״לֹא נִתַּךְ אָרְצָה״ (שמות ט:לג). וְתִרְגֵּם אוּנְקְלוֹס: ״לָא מְטָאת לְאַרְעָא״:

הָאָלָה וְהַשְּׁבוּעָה. אָלוֹת הַבְּרִית אֲשֶׁר הִשְׁבַּעְתָּנוּ בְּחוֹרֵב ״וְהָיָה אִם לֹא תִשְׁמְעוּ וְגוֹמֵר״ (ויקרא כו:יד), כָּל הַקְּלָלוֹת הַכְּתוּבוֹת שָׁם:

פסוק יב

כַּאֲשֶׁר נֶעֶשְׂתָה בִּירוּשָׁלִָם. חֶרֶב, הֶרֶג, וּשְׂרֵפַת הָעִיר, וְנָשִׁים עֻנּוּ, וְשָׁבוּ בְּקוֹלָרִין:

פסוק יג

כַּאֲשֶׁר כָּתוּב בְּתוֹרַת מֹשֶׁה. רֶמֶז שֶׁהֵעִיד בָּנוּ שֶׁאִם נַעֲבֹר עַל הַשְּׁבוּעָה תָּבֹא עָלֵינוּ כָּל הָרָעָה הַזֹּאת:

פסוק יד

וַיִּשְׁקֹד. וַיְמַהֵר:

כִּי צַדִּיק. כִּי הַדִּין עִמּוֹ. וְרַבּוֹתֵינוּ פֵּרְשׁוּ: צַדִּיק הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וּצְדָקָה הִיא עָלֵינוּ, שֶׁמִּהֵר וְהִקְדִּים שְׁתֵּי שָׁנִים לְמִנְיַן ״וְנוֹשַׁנְתֶּם״ (דברים ד:כה), כְּדֵי שֶׁלֹּא תִתְקַיֵּם בָּנוּ ״כִּי אָבֹד תֹּאבֵדוּן״ (דברים ד:כו). ״וְנוֹשַׁנְתֶּם״ בְּגִימַטְרִיָּא: שְׁמוֹנֶה מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים וּשְׁתַּיִם, וְהֵם גָּלוּ לְסוֹף שְׁמוֹנֶה מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים לְבִיאָתָם לָאָרֶץ:

פסוק טו

וְעַתָּה אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ. מִתְוַדִּים אֲנַחְנוּ כִּי חָטָאנוּ וְרָשַׁעְנוּ:

פסוק טז

לְחֶרְפָּה. לְגִדּוּף:

לְכָל סְבִיבוֹתֵינוּ. לְכָל שְׁכֵנֵינוּ, כֻּלָּם מְחָרְפִים אוֹתָנוּ:

פסוק יז

לְמַעַן ה׳. לְמַעַן שֵׁם הַקָּדוֹשׁ הַנִּקְרָא עַל בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״מִקְדָּשׁ ה׳ כּוֹנְנוּ יָדֶיךָ״ (שמות טו:יז):

פסוק יח

וּרְאֵה שֹׁמְמוֹתֵינוּ. וְשִׁמְמוֹת הָעִיר אֲשֶׁר נִקְרָא שִׁמְךָ עָלֶיהָ, כִּי לֹא עַל מִשְׁעֶנֶת צִדְקוֹתֵינוּ אֲנַחְנוּ מַפִּילִים תַּחֲנוּנֵינוּ לְהֵיטִיב לָנוּ, כִּי עַל רַחֲמֶיךָ בָּאנוּ:

פסוק יט

אֲדֹנָי שְׁמָעָה. אֶל תַּחֲנוּנֵינוּ:

אֲדֹנָי סְלָחָה. לַחֲטָאתֵינוּ׃

אֲדֹנָי הַקְשִׁיבָה. אָזְנְךָ לְצַעֲקָתֵינוּ׃

וַעֲשֵׂה. אֶת בַּקָּשָׁתֵינוּ וְאַל תְּאַחַר׃

פסוק כ

עַל הַר קֹדֶשׁ אֱלֹהַי. בְּעַד הַר בֵּית אֱלֹהִים שֶׁיִּבָּנֶה:

פסוק כא

בַּתְּחִלָּה. בִּימֵי בֵּלְשַׁצַּר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב לְמַעְלָה:

מוּעָף בִּיעָף. הָיָה מוּעָף אֵלַי בִּפְרִיחָה וּבְטִיסָה:

פסוק כב

וַיָּבֶן. וַיְבִינֵנִי:

פסוק כג

בִּתְחִלַּת תַּחֲנוּנֶיךָ יָצָא דָבָר. אֱמֶת מֵאֵת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵלַי לְהַגִּיד לְךָ:

כִּי חֲמוּדוֹת אָתָּה. דִּבְרֵי חֶמֶד יֵשׁ לְךָ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא:

וּבִין בַּדָּבָר. וְתֵן לֵב לְהָבִין בַּדָּבָר:

פסוק כד

שָׁבֻעִים שִׁבְעִים נֶחְתַּךְ. עַל יְרוּשָׁלַיִם מִיּוֹם חֻרְבַּן רִאשׁוֹן בִּימֵי צִדְקִיָּהוּ עַד שֶׁיִּהְיֶה בַּשְּׁנִיָּה:

לְכַלֵּא הַפֶּשַׁע וּלְהָתֵם חַטָּאת. שֶׁיְּקַבְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת גְּמַר פּוּרְעָנוּתָם בְּגָלוּת טִיטוּס וְשִׁעְבּוּד, וּכְדֵי שֶׁיִּכְלוּ פִּשְׁעֵיהֶם וְיִתַּמּוּ חַטָּאתָם וְיִתְכַּפֵּר עֲוֹנוֹתָם, כְּדֵי לְהָבִיא עֲלֵיהֶם צֶדֶק עוֹלָמִים וְלִמְשׁוֹחַ (עֲלֵיהֶם) קֹדֶשׁ קָדָשִׁים. הָאָרוֹן וְהַמִּזְבְּחוֹת וּכְלֵי הַקֹּדֶשׁ שֶׁיָּבוֹאוּ לָהֶם עַל יְדֵי מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ. וּמִנְיַן שָׁבוּעִים אַרְבַּע מֵאוֹת וְתִשְׁעִים שָׁנָה, גָּלוּת בָּבֶל שִׁבְעִים, וּבַיִת שֵׁנִי אַרְבַּע מֵאוֹת וְעֶשְׂרִים:

פסוק כה

וְתֵדַע וְתַשְׂכֵּל מִן מוֹצָא דָבָר. מִתּוֹךְ מוֹצָא דָבָר זֶה שֶׁיָּצָא בִּתְחִלַּת תַּחֲנוּנֶיךָ לְהַגִּיד לְךָ תֵּדַע לְהַשְׂכִּיל לְהָשִׁיב וְלִבְנוֹת יְרוּשָׁלִַם:

עַד מָשִׁיחַ נָגִיד. זְמַן תִּנָּתֵן מִיּוֹם הַחֻרְבָּן עַד בֹּא כֹּרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס, שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עָלָיו שֶׁהוּא יָשׁוּב וְיִבְנֶה עִירוֹ, וּקְרָאוֹ מְשִׁיחוֹ וּנְגִידוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כֹּה אָמַר ה׳ לִמְשִׁיחוֹ לְכוֹרֶשׁ וְגוֹ׳ הוּא יִבְנֶה עִירִי וְגָלוּתִי יְשַׁלֵּחַ וְגוֹ׳״ (ישעיה מה:א,יג):

שָׁבֻעִים שִׁבְעָה. שֶׁבַע שְׁמִטּוֹת שְׁלֵמוֹת יִהְיוּ בַגּוֹלָה קֹדֶם שֶׁיָּבֹא כּוֹרֶשׁ, וְעוֹד הָיוּ יוֹתֵר שָׁלֹשׁ שָׁנִים, אֶלָּא מִתּוֹךְ שֶׁלֹּא שָׁלְמָה הַשָּׁבוּעַ לֹא נִמְנָה. בִּשְׁנַת אַחַת לְדָרְיָוֶשׁ הַמָּדִי שֶׁהָיָה דָנִיֵּאל עוֹמֵד בָּהּ כְּשֶׁנֶּאֱמַר לוֹ הֶחָזוֹן הַזֶּה, כָּלוּ שִׁבְעִים לִכְבּוֹשׁ יְהוֹיָקִים. צֵא מֵהֶן שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה שָׁנָה שֶׁקָּדְמָה כְבוּשׁ יְהוֹיָקִים לְחֻרְבַּן יְרוּשָׁלַיִם, נִשְׁאֲרוּ חֲמִשִּׁים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה. הִיא שֶׁשָּׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: חֲמִשִּׁים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה לֹא עָבַר אִישׁ בִּיהוּדָה (יומא נד.), הֵם חֲמִשִּׁים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה אֲשֶׁר מִיּוֹם הַחֻרְבָּן עַד שֶׁחָזְרוּ בִּימֵי כּוֹרֶשׁ. הֲרֵי שֶׁבַע שְׁמִטּוֹת וְשָׁלֹשׁ שָׁנִים:

וְשָׁבֻעִים שִׁשִּׁים וּשְׁנַיִם תָּשׁוּב וְנִבְנְתָה. הָעִיר בִּרְחוֹבוֹתֶיהָ וּבַחֲרִיצוֹתֶיהָ:

וְחָרוּץ. הֵם חֲרִיצִים שֶׁעוֹשִׂין סְבִיב הַחוֹמָה לְחִזּוּק הָעִיר, שֶׁקּוֹרִין קאבה בְּלַעַ״ז:

וּבְצוֹק הָעִתִּים. וְאוֹתָן הָעִתִּים יִהְיוּ בְצוֹק וּבְצָרָה, כִּי בְּשִׁעְבּוּד מַלְכֵי פָרַס וְעוֹבְדֵי כוֹכָבִים יִהְיוּ מַטְרִיחִים עֲלֵיהֶם בְּשִׁעְבּוּד קָשֶׁה, וְאַף עַל פִּי שֶׁהֵם שִׁשִּׁים וּשְׁתַּיִם שָׁבֻעִים וְעוֹד אַרְבַּע שָׁנִים שֶׁנּוֹתְרוּ מִן הַשָּׁבוּעַ הַשְּׁמִינִי, שֶׁהָיְתָה תְּחִלָּתוֹ נִבְלַעַת שָׁלֹשׁ שָׁנִים בְּתוֹךְ חֲמִשִּׁים וּשְׁתַּיִם שֶׁל הֶמְשֵׁךְ הַגּוֹלָה, לֹא נִמְנוּ כָאן אוֹתָן אַרְבַּע שָׁנִים, לְפִי שֶׁלֹּא מָנָה כָאן אֶלָּא שָׁבֻעִים. וַהֲרֵי אַתָּה מוֹצֵא שֶׁמִּתְּחִלָּה הִתְחִיל לִמְנוֹת שָׁבֻעִים שִׁבְעִים, וּבַסּוֹף כְּשֶׁפֵּרַשׁ עִתֵּיהֶם וּמִשְׁפָּטֵיהֶם, לֹא מָנָה אֶלָּא שִׁשִּׁים וָתֵשַׁע, אֶלָּא שָׁבוּעַ אֶחָד נֶחְלַק מִקְצָתוֹ לְכָאן וּמִקְצָתוֹ לְכָאן, וְהוּא לֹא הִזְכִּיר אֶלָּא הַשָּׁבוּעִים הַשְּׁלֵמִים:

וּבְצוֹק הָעִתִּים. בְּצוּקָה יִהְיוּ אוֹתָן הָעִתִּים:

פסוק כו

וְאַחֲרֵי. אוֹתָן שָׁבוּעִים:

יִכָּרֵת מָשִׁיחַ. יֵהָרֵג אַגְרִיפַּס מֶלֶךְ יְהוּדָה שֶׁהָיָה מוֹשֵׁל בִּימֵי הַחֻרְבָּן:

וְאֵין לוֹ. כְּמוֹ וְאֵינֶנּוּ:

מָשִׁיחַ. אֵינוֹ אֶלָּא לְשׁוֹן שַׂר וְגָדוֹל:

וְהָעִיר וְהַקֹּדֶשׁ. וְהָעִיר וְהַמִּקְדָּשׁ:

יַשְׁחִית עַם נָגִיד הַבָּא. עֲלֵיהֶם הוּא טִיטוּס וְאוּכְלוּסָיו:

וְקִצּוֹ בַשֶּׁטֶף. וְסוֹפוֹ לִקְלָלָה וַאֲבַדּוֹן שֶׁיִּשְׁטֹף כֹּחַ מַלְכוּתוֹ עַל יְדֵי מָשִׁיחַ:

וְעַד קֵץ מִלְחָמָה. גּוֹג תְּהֵא הָעִיר:

נֶחֱרֶצֶת שֹׁמֵמוֹת. חָרַץ שֶׁל שׁוֹמֵמוֹת:

פסוק כז

וְהִגְבִּיר בְּרִית לָרַבִּים שָׁבוּעַ אֶחָד. לָרַבִּים לַשָּׂרִים, כְּמוֹ ״וְכָל רַבֵּי הַמֶּלֶךְ״ בְּסֵפֶר יִרְמְיָה (ירמיהו לט:יג):

וְהִגְבִּיר. טִיטוּס בְּרִית לְשָׂרֵי יִשְׂרָאֵל:

שָׁבוּעַ אֶחָד. יַבְטִיחֵם בְּהַגְבָּרַת בְּרִית וְשַׁלְוָה עַד שֶׁבַע שָׁנִים, וּבְתוֹךְ הַשָּׁבוּעַ יָפֵר אֶת בְּרִיתוֹ:

יַשְׁבִּית זֶבַח וּמִנְחָה. וְזֶהוּ שֶׁאָמַר בַּחֲזָיוֹן הָרִאשׁוֹן ״וּבְשַׁלְוָה יַשְׁחִית רַבִּים״ (דניאל ח:כה), מִתּוֹךְ בְּרִית שַׁלְוָה יַשְׁחִיתֵם:

וְעַל כְּנַף שִׁקּוּצִים מְשֹׁמֵם. כִּנּוּי שֶׁל גְּנַאי עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת הוּא, כְּלוֹמַר: וְעַל מוֹשַׁב גֹּבַהּ בֵּין שִׁקּוּצִים וְתִעוּב יַנִּיחַ אֶת הַשּׁוֹמֵם, אֶת הָעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת, שֶׁהִיא נֶאֱלֶמֶת כְּאֶבֶן דּוֹמֵם:

כְּנַף. לְשׁוֹן גּוֹבַהּ, כִּכְנַף עוֹף הַפּוֹרֵחַ:

וְעַד כָּלָה וְנֶחֱרָצָה תִּתַּךְ עַל שׁוֹמֵם. וְתִתְקַיֵּם מֶמְשֶׁלֶת הַשִּׁקּוּץ עַד יוֹם אֲשֶׁר תִּתַּךְ עָלֶיהָ כָּלָה וְנֶחֱרָצָה הַנִּגְזוֹר עָלֶיהָ בִּימֵי מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ:

תִּתַּךְ עַל שׁוֹמֵם. תָּגִיחַ וְתֵרֵד כִּלָּיוֹן חָרוּץ (ישעיה י:כב) עַל הָעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת וְעַל עוֹבְדֶיהָ:

תוכן העניינים

רש"י על דניאל

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה