רש"י על דניאל· רש״י
פרק ט · פסוק כו
וְאַחֲרֵי. אוֹתָן שָׁבוּעִים:
יִכָּרֵת מָשִׁיחַ. יֵהָרֵג אַגְרִיפַּס מֶלֶךְ יְהוּדָה שֶׁהָיָה מוֹשֵׁל בִּימֵי הַחֻרְבָּן:
וְאֵין לוֹ. כְּמוֹ וְאֵינֶנּוּ:
מָשִׁיחַ. אֵינוֹ אֶלָּא לְשׁוֹן שַׂר וְגָדוֹל:
וְהָעִיר וְהַקֹּדֶשׁ. וְהָעִיר וְהַמִּקְדָּשׁ:
יַשְׁחִית עַם נָגִיד הַבָּא. עֲלֵיהֶם הוּא טִיטוּס וְאוּכְלוּסָיו:
וְקִצּוֹ בַשֶּׁטֶף. וְסוֹפוֹ לִקְלָלָה וַאֲבַדּוֹן שֶׁיִּשְׁטֹף כֹּחַ מַלְכוּתוֹ עַל יְדֵי מָשִׁיחַ:
וְעַד קֵץ מִלְחָמָה. גּוֹג תְּהֵא הָעִיר:
נֶחֱרֶצֶת שֹׁמֵמוֹת. חָרַץ שֶׁל שׁוֹמֵמוֹת: