רש"י על דניאל· רש״י
פרק ט · פסוק כה
וְתֵדַע וְתַשְׂכֵּל מִן מוֹצָא דָבָר. מִתּוֹךְ מוֹצָא דָבָר זֶה שֶׁיָּצָא בִּתְחִלַּת תַּחֲנוּנֶיךָ לְהַגִּיד לְךָ תֵּדַע לְהַשְׂכִּיל לְהָשִׁיב וְלִבְנוֹת יְרוּשָׁלִַם:
עַד מָשִׁיחַ נָגִיד. זְמַן תִּנָּתֵן מִיּוֹם הַחֻרְבָּן עַד בֹּא כֹּרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס, שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עָלָיו שֶׁהוּא יָשׁוּב וְיִבְנֶה עִירוֹ, וּקְרָאוֹ מְשִׁיחוֹ וּנְגִידוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כֹּה אָמַר ה׳ לִמְשִׁיחוֹ לְכוֹרֶשׁ וְגוֹ׳ הוּא יִבְנֶה עִירִי וְגָלוּתִי יְשַׁלֵּחַ וְגוֹ׳״ (ישעיה מה:א,יג):
שָׁבֻעִים שִׁבְעָה. שֶׁבַע שְׁמִטּוֹת שְׁלֵמוֹת יִהְיוּ בַגּוֹלָה קֹדֶם שֶׁיָּבֹא כּוֹרֶשׁ, וְעוֹד הָיוּ יוֹתֵר שָׁלֹשׁ שָׁנִים, אֶלָּא מִתּוֹךְ שֶׁלֹּא שָׁלְמָה הַשָּׁבוּעַ לֹא נִמְנָה. בִּשְׁנַת אַחַת לְדָרְיָוֶשׁ הַמָּדִי שֶׁהָיָה דָנִיֵּאל עוֹמֵד בָּהּ כְּשֶׁנֶּאֱמַר לוֹ הֶחָזוֹן הַזֶּה, כָּלוּ שִׁבְעִים לִכְבּוֹשׁ יְהוֹיָקִים. צֵא מֵהֶן שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה שָׁנָה שֶׁקָּדְמָה כְבוּשׁ יְהוֹיָקִים לְחֻרְבַּן יְרוּשָׁלַיִם, נִשְׁאֲרוּ חֲמִשִּׁים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה. הִיא שֶׁשָּׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: חֲמִשִּׁים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה לֹא עָבַר אִישׁ בִּיהוּדָה (יומא נד.), הֵם חֲמִשִּׁים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה אֲשֶׁר מִיּוֹם הַחֻרְבָּן עַד שֶׁחָזְרוּ בִּימֵי כּוֹרֶשׁ. הֲרֵי שֶׁבַע שְׁמִטּוֹת וְשָׁלֹשׁ שָׁנִים:
וְשָׁבֻעִים שִׁשִּׁים וּשְׁנַיִם תָּשׁוּב וְנִבְנְתָה. הָעִיר בִּרְחוֹבוֹתֶיהָ וּבַחֲרִיצוֹתֶיהָ:
וְחָרוּץ. הֵם חֲרִיצִים שֶׁעוֹשִׂין סְבִיב הַחוֹמָה לְחִזּוּק הָעִיר, שֶׁקּוֹרִין קאבה בְּלַעַ״ז:
וּבְצוֹק הָעִתִּים. וְאוֹתָן הָעִתִּים יִהְיוּ בְצוֹק וּבְצָרָה, כִּי בְּשִׁעְבּוּד מַלְכֵי פָרַס וְעוֹבְדֵי כוֹכָבִים יִהְיוּ מַטְרִיחִים עֲלֵיהֶם בְּשִׁעְבּוּד קָשֶׁה, וְאַף עַל פִּי שֶׁהֵם שִׁשִּׁים וּשְׁתַּיִם שָׁבֻעִים וְעוֹד אַרְבַּע שָׁנִים שֶׁנּוֹתְרוּ מִן הַשָּׁבוּעַ הַשְּׁמִינִי, שֶׁהָיְתָה תְּחִלָּתוֹ נִבְלַעַת שָׁלֹשׁ שָׁנִים בְּתוֹךְ חֲמִשִּׁים וּשְׁתַּיִם שֶׁל הֶמְשֵׁךְ הַגּוֹלָה, לֹא נִמְנוּ כָאן אוֹתָן אַרְבַּע שָׁנִים, לְפִי שֶׁלֹּא מָנָה כָאן אֶלָּא שָׁבֻעִים. וַהֲרֵי אַתָּה מוֹצֵא שֶׁמִּתְּחִלָּה הִתְחִיל לִמְנוֹת שָׁבֻעִים שִׁבְעִים, וּבַסּוֹף כְּשֶׁפֵּרַשׁ עִתֵּיהֶם וּמִשְׁפָּטֵיהֶם, לֹא מָנָה אֶלָּא שִׁשִּׁים וָתֵשַׁע, אֶלָּא שָׁבוּעַ אֶחָד נֶחְלַק מִקְצָתוֹ לְכָאן וּמִקְצָתוֹ לְכָאן, וְהוּא לֹא הִזְכִּיר אֶלָּא הַשָּׁבוּעִים הַשְּׁלֵמִים:
וּבְצוֹק הָעִתִּים. בְּצוּקָה יִהְיוּ אוֹתָן הָעִתִּים: