רש"י על דניאל· רש״י
פרק ז · פסוק ח
וַאֲלוּ. כְּמוֹ ״וַאֲרוּ״ (דניאל ב:לא), לְשׁוֹן הִנֵּה:
מְמַלִּל רַבְרְבָן. דִּבְרֵי גַּאֲוָה, הוּא טִיטוּס שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (גיטין נו:) שֶׁחֵרֵף וְגִדֵּף וְנִכְנַס לַהֵיכָל בְּעַזּוּת פָּנִים: