אור ברסלב

רש"י על דניאל· רש״י

פרק ז

פרק ו

פסוק א

בֵּאדַיִן חֶלְמָא כְּתַב. אָז (הַחֲלוֹם כָּתַב) וְרָאשֵׁי הַדְּבָרִים אָמַר:

פסוק ב

וַאֲרוּ. וְהִנֵּה:

אַרְבַּע רוּחֵי שְׁמַיָּא מְגִיחָן וְגוֹ׳. אַרְבַּע רוּחוֹת נוֹשְׁבוֹת בָּאוֹת מֵאַרְבַּע רוּחוֹת הָעוֹלָם וְנִלְחָמוֹת עִם הַיָּם הַגָּדוֹל וְסוֹעֲרוֹת אוֹתוֹ:

פסוק ג

וְאַרְבַּע חֵיוָן. וְאַרְבַּע חַיּוֹת:

שָׁנְיָן דָּא מִן דָּא. מְשֻׁנּוֹת זוֹ מִזּוֹ:

פסוק ד

קַדְמָיְתָא כְאַרְיֵה וְגַפִּין דִּי נְשַׁר לַהּ. הִיא כְּאַרְיֵה וְלָהּ כַּנְפֵי נֶשֶׁר; זוֹ הִיא מַלְכוּת בָּבֶל שֶׁהָיְתָה מוֹשֶׁלֶת בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, וְכָךְ רָאָה אוֹתָהּ יִרְמְיָה, שֶׁנֶּאֱמַר ״עָלָה אַרְיֵה מִסֻּבְּכוֹ״ (ירמיהו ד:ז), וְאוֹמֵר ״הִנֵּה כַנֶּשֶּׁר יִדְאֶה וְגוֹ׳״ (ירמיהו מח:מ):

עַד דִּי מְרִיטוּ גַפַּהּ. נִמְרְטוּ כְּנָפֶיהָ, זוֹ הִיא רֶמֶז לְמַפַּלְתָּהּ:

וּנְטִילַת מִן אַרְעָא. לְשׁוֹן נִסְתַּלֵּק מִן הָאָרֶץ, רֶמֶז שֶׁתִּבָּטֵל הַמַּלְכוּת מִן הָאָרֶץ:

וּלְבַב אֱנָשׁ. לְשׁוֹן חֲלָשׁוּת, כְּמוֹ ״יֵדְעוּ גוֹיִם אֱנוֹשׁ הֵמָּה סֶּלָה״ (תהלים ט:כא):

פסוק ה

אׇחֳרִי. אַחֶרֶת:

תִּנְיָנָה. שֶׁעָלְתָה שְׁנִיָּה מִן הַיָּם:

דָּמְיָה לְדֹב. זֶה רֶמֶז לְמַלְכוּת פָּרַס שֶׁתִּמְלֹךְ אַחַר בָּבֶל, שֶׁאוֹכְלִים וְשׁוֹתִים כַּדֹּב וּמְסֻרְבָּלִים בְּבָשָׂר כַּדֹּב:

דָּמְיָה לְדֹב. לְדֹב כְּתִיב, כְּמוֹ ״דִּיבָא״ תַּרְגּוּם שֶׁל זְאֵב, שֶׁאַף זְאֵב נִקְרֵאת מַלְכוּת פָּרַס, שֶׁנֶּאֱמַר: ״עַל כֵּן הִכָּם אַרְיֵה מִיַּעַר זְאֵב עֲרָבוֹת יְשָׁדְדֵם״ (ירמיהו ה:ו):

וְלִשְׂטַר חַד הֳקִימַת. וּלְצַד אֶחָד עָמְדָה, רֶמֶז לְשֶׁיִּפְסֹק מַלְכוּת בָּבֶל, תַּמְתִּין פָּרַס שָׁנָה אַחַת שֶׁתִּמְלֹךְ מָדַי:

וּתְלָת עִלְעִין בְּפֻמַּהּ. שָׁלֹשׁ צְלָעוֹת. רַבּוֹתֵינוּ פֵּרְשׁוּ: שָׁלֹשׁ מְדִינוֹת הָיוּ תָּמִיד מוֹרְדוֹת בָּהּ וּמַשְׁלִימוֹת עִמָּהּ, פְּעָמִים בּוֹלַעְתָּן וּפְעָמִים פּוֹלַטְתָּן (קידושין עב.); זֶהוּ בְּפֻמַּהּ בֵּין שִׁנֶּיהָ פְּעָמִים חוּץ לְשִׁנֶּיהָ פְּעָמִים לְתוֹכָן. וַאֲנִי אוֹמֵר: תְּלָת עִלְעִין שְׁלֹשָׁה מְלָכִים שֶׁיַּעַמְדוּ לְפָרַס: כּוֹרֶשׁ וַאֲחַשְׁוֵרוֹשׁ וְדָרְיָוֶשׁ שֶׁבָּנָה הַבַּיִת:

בָּשָׂר שַׂגִּיא. בָּשָׂר הַרְבֵּה:

פסוק ו

גַּפִּין אַרְבַּע וְגוֹ׳ וְאַרְבְּעָה רֵאשִׁין. הֵם אַרְבָּעָה מוֹשְׁלִים שֶׁחִלֵּק לָהֶם אֲלֶכְּסַנְדְּרוֹס מוּקְדּוֹן בְּמוֹתוֹ אֶת מַלְכוּתוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּסֵפֶר יוֹסֵף בֶּן גּוּרְיוֹן; שֶׁהַחַיָּה הַזֹּאת הַשְּׁלִישִׁית הִיא מַלְכוּת אַנְטִיוֹכוֹס, וְנִקְרָא נְמַר עַל שֵׁם שֶׁהָיְתָה גּוֹזֶרֶת גְּזֵרוֹת עַל יִשְׂרָאֵל מְנֻמָּרוֹת וּמְשֻׁנּוֹת זוֹ מִזּוֹ:

וְשָׁלְטָן יְהִב לַהּ. וּמֶמְשָׁלָה נִתְּנָה לָהּ:

פסוק ז

בְּחֶזְוֵי לֵילְיָא. בְּלַיְלָה אַחֶרֶת. הַשָּׁלֹשׁ הָרִאשׁוֹנוֹת רָאָה בְּלַיְלָה אַחַת, וְזוֹ בְּלַיְלָה אַחֶרֶת, עַל שֵׁם שֶׁהִיא שְׁקוּלָה כְּנֶגֶד שְׁלָשְׁתָּן בְּוַיִּקְרָא רַבָּה:

וְשִׁנַּיִן דִּי פַרְזֶל לַהּ. שִׁנֵּי בַרְזֶל לָהּ:

וּמַדֱּקָה. מְדִיקָה וְשׁוֹחֶקֶת הַדֵּק:

וּשְׁאָרָא. מוֹתַר אֲכִילָתָהּ:

וְקַרְנַיִן עֲשַׂר. עֶשֶׂר קַרְנוֹת. זוֹ פֵּרֵשׁ לוֹ הַמַּלְאָךְ (דניאל ז:כד), שֶׁהֵם עֲשָׂרָה מְלָכִים שֶׁיַּעַמְדוּ לְרוֹמִי קֹדֶם לְאַסְפַּסְיָנוּס שֶׁחָרַב אֶת הַבַּיִת:

פסוק ח

וַאֲלוּ. כְּמוֹ ״וַאֲרוּ״ (דניאל ב:לא), לְשׁוֹן הִנֵּה:

מְמַלִּל רַבְרְבָן. דִּבְרֵי גַּאֲוָה, הוּא טִיטוּס שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (גיטין נו:) שֶׁחֵרֵף וְגִדֵּף וְנִכְנַס לַהֵיכָל בְּעַזּוּת פָּנִים:

פסוק ט

דִּי כָרְסָוָן רְמִיו. כִּסְאוֹת הוּטְלוּ וְנִתְקְנוּ לֵישֵׁב בְּמִשְׁפָּט, אֶחָד לְדִין וְאֶחָד לִצְדָקָה לְיִשְׂרָאֵל:

וְעַתִּיק יוֹמִין יְתִב. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יוֹשֵׁב לְמִשְׁפָּט עַל הַמַּלְכוּת הַזּוֹ וְעַל שֶׁלְּפָנֶיהָ, שֶׁהִכְעִיסוּ לְפָנָיו וְהֵצִיקוּ לְבָנָיו:

כִּתְלַג חִוָּר. לְלַבֵּן עֲוֹנוֹת עַמּוֹ:

וּשְׂעַר רֵאשֵׁהּ כַּעֲמַר נְקֵא. מְנַקֶּה עַצְמוֹ מִזְּכֻיּוֹת שֶׁיֵּשׁ לְעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת לְפָנָיו, וּמְשַׁלֵּם לָהֶם כָּל שְׂכָרָם בָּעוֹלָם הַזֶּה (ויקרא רבה):

פסוק י

דִּי נוּר. שֶׁל אֵשׁ:

נוּר דָּלֵק. אֵשׁ בּוֹעֵרָה:

נָגֵד וְנָפֵק. מוֹשֵׁךְ וְיָצָא:

יְשַׁמְּשׁוּנֵּהּ. לְעַתִּיק יוֹמִין:

דִּינָא יְתִב. הַמִּשְׁפָּט נִתְיַשֵּׁב לְפָנָיו:

וְסִפְרִין פְּתִיחוּ. הַסְּפָרִים נִפְתְּחוּ, סִפְרֵי הָעֲבֵירוֹת וְהָרָעוֹת שֶׁעָשׂוּ:

פסוק יא

מִן קָל מַלְיָא. מִקּוֹל הַדְּבָרִים הַגְּבוֹהִים שֶׁהַקֶּרֶן מְדַבֶּרֶת עָלְתָה חֲמָתוֹ שֶׁל עַתִּיק יוֹמִין:

עַד דִּקְטִילַת חֵיוְתָא וְהוּבַד גִּשְׁמַהּ. אֲבַד גּוּפָהּ:

לִיקֵדַת אֶשָּׁא. לְלַבַּת אֵשׁ, הוּא אִשּׁוֹ שֶׁל יַעֲקֹב: ״וְהָיָה בֵית יַעֲקֹב אֵשׁ וְגוֹ׳״ (עובדיה א:יח):

פסוק יב

וּשְׁאָר חֵיוָתָא הֶעְדִּיו שָׁלְטָנְהוֹן. וּלְשְׁאָר הַמַּלְכֻיּוֹת הֵסִירוּ מִן הַשָּׁמַיִם מֶמְשַׁלְתְּהוֹן׃

וְאַרְכָה בְחַיִּין יְהִיבַת לְהוֹן. וּזְמַן נִתַּן לָהֶם בַּחַיִּים עַד יוֹם מוֹעֵד לֶעָתִיד לָבֹא מִלְחֲמוֹת גּוֹג וּמָגוֹג (יחזקאל לח:א-ג):

אַרְכָה. הַמְתָּנָה:

פסוק יג

כְּבַר אֱנָשׁ אָתֵה. הוּא מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ:

וְעַד עַתִּיק יוֹמַיָּא. שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב בַּמִּשְׁפָּט וְדָן אֶת הָאוּמּוֹת:

מַטָּה. הִגִּיעַ׃

פסוק יד

וְלֵהּ יְהִיב שָׁלְטָן. וּלְאוֹתוֹ בֶּן אָדָם נָתַן מֶמְשֶׁלֶת הָאוּמּוֹת. דִּימָּה כַּחַיּוֹת, וְיִשְׂרָאֵל דִּימָּה כְּבֶן אָדָם עַל שֶׁהֵם עֲנְוְתָנִים וּתְמִימִים:

דִּי לָא יֶעְדֵּה. לָא יָסוּר:

פסוק טו

אֶתְכְּרִיַּת רוּחִי. לְשׁוֹן ״כִּי יִכְרֶה״ (שמות כב:לג), וְלָשׁוֹן אֲרַמִּי וְעִבְרִי שָׁוִין בּוֹ. כְּלוֹמַר: נִסְחָה מִתּוֹךְ עֹמֶק כְּרִיָּתָהּ:

בְּגוֹ נִדְנֶה. בְּתוֹךְ תִּיקָה, נַרְתֵּק שֶׁלּוֹ, כְּלוֹמַר: נִבְהֲלָה רוּחִי בְּתוֹךְ הַגּוּף מִן הַחֲלוֹם הַזֶּה:

פסוק טז

קִרְבֵת עַל חַד מִן קָאֲמַיָּא. קָרַבְתִּי אֵצֶל אֶחָד מִן הָעוֹמְדִים שָׁם לִפְנֵי עַתִּיק הַיָּמִים. הַמַּלְאָכִים נִקְרְאוּ עוֹמְדִים, שֶׁנֶּאֱמַר (זכריה ג:ז) ״בֵּין הָעֹמְדִים הָאֵלֶּה״, מִפְּנֵי שֶׁאֵין לָהֶם קְפָצִים:

וְיַצִּיבָא אֶבְעֵא מִנֵּהּ. וְהָאֱמֶת שָׁאַלְתִּי מִמֶּנּוּ:

פסוק יז

אַרְבְּעָה מַלְכִין. אַרְבַּע מַלְכִיּוֹת:

פסוק יח

וִיקַבְּלוּן מַלְכוּתָא קַדִּישֵׁי עֶלְיוֹנִין. אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל שֶׁיִּטְּלוּ הַמַּלְכוּת מֵהָרְבִיעִית:

פסוק יט

אֱדַיִן צְבִית לְיַצָּבָא. אָז חָפַצְתִּי לַעֲמֹד עַל הָאֱמֶת מִן הַחַיָּה הָרְבִיעִית:

דִּי הֲוָת שָׁנְיָה מִן כָּלְּהֵין דְּחִילָה יַתִּירָה. אֲשֶׁר הָיְתָה מְשֻׁנָּה מִכֻּלָּן בְּאֵימָה יְתֵרָה:

פסוק כ

וּנְפַלָה מִן קֳדָמַהּ תְּלָת. וְנָפְלוּ מִפָּנֶיהָ שָׁלֹשׁ מִן הָרִאשׁוֹנוֹת:

וְקַרְנָא דִכֵּן וְעַיְנִין לַהּ. וְהַקֶּרֶן אֲשֶׁר כָּזֹאת וְעֵינַיִם לָהּ, כְּכָתוּב לְמַעְלָה (דניאל ז:ח):

פסוק כא

חָזֵה הֲוֵית. בַּחֲלוֹמִי הָרִאשׁוֹן שֶׁסִּפַּרְתִּי לְמַעְלָה (דניאל ז:א-ח):

עִם קַדִּישִׁין. עַם יִשְׂרָאֵל:

פסוק כב

וְדִינָא יְהִב לְקַדִּישֵׁי עֶלְיוֹנִין. וּנְקָמָה נָתַן לָהֶם מִמֶּנָּה׃

פסוק כג

כֵּן אֲמַר. כֹּה עָנַנִי הַמַּלְאָךְ הַפּוֹתֵר לִי אֶת הַחֲלוֹם:

פסוק כד

וְקַרְנַיָּא עֲשַׂר. וְקַרְנַיִם עֶשֶׂר אֲשֶׁר רָאִיתִי לָהּ, זֶה פִּתְרוֹנוֹ:

מִנַּהּ מַלְכוּתָא. מֵאוֹתָהּ הַמַּלְכוּת:

וְאָחֳרָן יְקוּם אַחֲרֵיהוֹן. וְהָאַחֲרוֹן יָקוּם אַחֲרֵיהֶן, הוּא טִיטוּס:

פסוק כה

לְצַד עִלָּאָה. כְּלַפֵּי מַעְלָה:

וּלְקַדִּישֵׁי עֶלְיוֹנִין יְבַלֵּא. וּלְיִשְׂרָאֵל יַטְרִיחַ וְיָצִיק:

וְיִסְבַּר לְהַשְׁנָיָא זִמְנִין וְדָת. יִדְמֶה בְּלִבּוֹ לְהַעֲבִירָם עַל כָּל מוֹעֲדֵיהֶם וְדָתֵיהֶם׃

עַד עִדָּן וְעִדָּנִין וּפְלַג עִדָּן. קֵץ סָתוּם הוּא זֶה, כַּאֲשֶׁר נֶאֱמַר לְדָנִיֵּאל ״סְתֹם הַדְּבָרִים וַחֲתֹם״ (דניאל יב:ד), וּדְרָשׁוּהוּ הָרִאשׁוֹנִים אִישׁ לְפִי דַעְתּוֹ, וְכָלוּ הַקִּצִּים. וְיֵשׁ לָנוּ לְפוֹתְרוֹ עוֹד כַּאֲשֶׁר רָאִיתִי כָתוּב בְּשֵׁם רַב סְעַדְיָה: הֵם אֶלֶף וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת וּשְׁלֹשִׁים וְחָמֵשׁ שָׁנִים הָאָמוּר בְּסוֹף הַסֵּפֶר ״אַשְׁרֵי הַמְחַכֶּה וְגוֹ׳״ (דניאל יב:יב); וּפֵרֵשׁ הַמּוֹעֵד עַד עֵת שְׁנֵי עִתִּים וַחֲצִי עֵת, וְאָמַר שֶׁהָעִתִּים הֵם אַרְבַּע מֵאוֹת וּשְׁמוֹנִים שֶׁמִּיּוֹם צֵאתָם מִמִּצְרַיִם עַד שֶׁנִּבְנָה הַבַּיִת, וְאַרְבַּע מֵאוֹת וְעֶשֶׂר יְמֵי מִקְדָּשׁ רִאשׁוֹן הֲרֵי שְׁמוֹנֶה מֵאוֹת וְתִשְׁעִים, וְעוֹד חֲצִי הָעֵת הַזֶּה ארבַּע מֵאוֹת אַרְבָּעִים וְחָמֵשׁ הֲרֵי אֶלֶף שְׁלוֹשׁ מֵאוֹת שְׁלוֹשִׁים וְחָמֵשׁ. אֶת אֵלֶּה חֲשׁוֹב מֵעֵת הוּסַר הַתָּמִיד עַד שׁוּב זֶבַח הַתָּמִיד אֶל מְקוֹמוֹ, וְהוּא הוּסַר שֵׁשׁ שָׁנִים לִפְנֵי הַחֻרְבָּן; וְיֵשׁ קְצָת רְאָיָה בְּסֵפֶר זֶה. וְעוֹד יֵשׁ מְבִיאִין רְאָיָה לְחֶשְׁבּוֹן זֶה ״הַסְתֵּר אַסְתִּיר פָּנַי״ (דברים לא:יח) ״הַסְתֵּר אַסְתִּיר״ בְּגִימַטְרִיָּא אֶלֶף וּשְׁלוֹשׁ מֵאוֹת שְׁלוֹשִׁים וְחָמֵשׁ:

פסוק כו

וְדִינָא יִתִּב. וְהַדִּין נִתְיַשֵּׁב לִפְנֵי הַמָּקוֹם׃

וְשָׁלְטָנֵהּ יְהַעְדּוֹן. וְשׁוּלְטָנוּ וּמֶמְשֶׁלֶת שֶׁל אוֹתוֹ הַמַּלְכוּת יָסִירוּ מִן הַשָּׁמַיִם:

פסוק כז

וְיִשְׁתַּמְּעוּן. יִהְיוּ נִשְׁמָעִים לְמִצְוָתוֹ לַעֲשׂוֹתוֹ:

פסוק כח

עַד כֹּה. עַד כָּאן:

שַׂגִּיא רַעְיוֹנַי יְבַהֲלוּנַּנִי. הַרְבֵּה הָיוּ מַחְשְׁבוֹתַי מְבַהֲלוֹת אוֹתִי:

וְזִיוַי יִשְׁתַּנּוֹן. מַרְאִית יוֹפִי וְתֹאֲרִי נִשְׁתַּנּוּ:

בְּלִבִּי נִטְרֵת. בְּלִבִּי צָפַנְתִּי:

תוכן העניינים

רש"י על דניאל

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה