אור ברסלב

רש"י על דניאל· רש״י

פרק ו

פרק ה

פסוק א

וְדָרְיָוֶשׁ מָדָאָה קַבֵּל מַלְכוּתָא כְּבַר שְׁנִין שִׁתִּין וְתַרְתֵּין. לָמָּה מָנָה שְׁנוֹתָיו? לוֹמַר לְךָ: בְּיוֹם שֶׁנִּכְנַס נְבוּכַדְנֶצַּר לַהֵיכָל בִּימֵי יְהוֹיָקִים (צריך לומר: יְהוֹיָכִין), נוֹלַד שִׂטְנוֹ דָּרְיָוֶשׁ (סדר עולם כח). מִגָּלוּת יְכָנְיָה וְעַד כָּאן שִׁשִּׁים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה, וְאָמַר מַר: גָּלוּ בִּימֵי יְהוֹיָכִין בְּשֶׁבַע לְכִבּוּשׁ יְהוֹיָקִים, שֶׁהוּא שְׁמוֹנֶה לִנְבוּכַדְנֶצַּר, נִשְׁתַּיְּרוּ לִנְבוּכַדְנֶצַּר שְׁלֹשִׁים וָשֶׁבַע, שֶׁהֲרֵי אַרְבָּעִים וְחָמֵשׁ מָלַךְ, וְשָׁלֹשׁ וְעֶשְׂרִים דְּאֱוִיל מְרֹדַךְ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּמַסֶּכֶת מְגִלָּה (מגילה יא:), שְׁתַּיִם שֶׁעָבְדוּ לְבֵלְשַׁצַּר, הֲרֵי שִׁשִּׁים וּשְׁתַּיִם:

פסוק ג

וְעֵלָּא מִנְּהוֹן. וּלְמַעְלָה מֵהֶן:

דִּי לֶהֱוֺן אֲחַשְׁדַּרְפְּנַיָּא. שֶׁיִּתְּנוּ הָאֲחַשְׁדַּרְפְּנַיָּא הַלָּלוּ עֵצָה לִשְׁלֹשָׁה הָאֲפַרְכִּים:

וּמַלְכָּא לָא לֶהֱוֵא נָזִיק. וְהַמֶּלֶךְ לֹא יְהֵא נִפְסָד בְּשׁוּם דָּבָר מַלְכוּת הַמּוּטָּל עֲלֵיהֶם לַעֲשׂוֹת:

פסוק ד

דָּנִיֵּאל דְּנָה. דָּנִיֵּאל זֶה:

מִתְנַצַּח. מִתְגַּבֵּר:

וּמַלְכָּא עֲשִׁית. הַמֶּלֶךְ הָיָה חוֹשֵׁב בְּלִבּוֹ לַהֲקִימוֹ עַל כֻּלָּם:

פסוק ה

הֲווֹ בָעַיִן עִלָּה. הָיוּ מְבַקְּשִׁים עֲלִילָה לִמְצוֹא לְדָנִיֵּאל בִּדְבַר הַמַּלְכוּת, שֶׁיּוּכְלוּ לְהַלְשִׁין עָלָיו:

פסוק ו

דִּי לָא נְהַשְׁכַּח. אָמְרוּ בֵּינֵיהֶם: לֹא נִמְצָא לְדָנִיֵּאל זֶה שׁוּם עֲלִילָה:

לָהֵן הַשְׁכַּחְנָא עֲלוֹהִי. אֲבָל נִמְצָא עָלָיו עֲלִילָה עַל יְדֵי תּוֹרַת אֱלֹהָיו, אִם נוּכַל לְבַקֵּשׁ מֵאֵת פְּנֵי הַמֶּלֶךְ שׁוּם גְּזֵרָה שֶׁיִּגְזֹר לְהַעֲבִירוֹ עַל תּוֹרָתוֹ, וְהוּא לֹא יְקַיֵּם אֶת מִצְוַת הַמֶּלֶךְ, וַהֲרֵי הָעֲלִילָה:

פסוק ז

הִרְגִּישׁוּ. מְשַׁמְּשׁוּ עַל הַמֶּלֶךְ:

פסוק ח

אִתְיָעַטוּ. נוֹעֲצוּ:

לְקַיָּמָה קְיָם מַלְכָּא. לְהַחֲזִיק בְּדַת הַמֶּלֶךְ בְּכֹחַ, לְפִי שֶׁמֵחָדָשׁ בָּאתָ לִמְלוֹךְ וּמִמְּדִינָה אַחֶרֶת אַתָּה, וְצָרִיךְ חִזּוּק:

דִּי יִבְעֵא בָעוּ. אֲשֶׁר יְבַקֵּשׁ שׁוּם בַּקָּשָׁה:

לָהֵן מִנָּךְ מַלְכָּא. זוּלָתִי מִמְּךָ הַמֶּלֶךְ:

לְגוֹב אַרְיָוָתָא. לְבוֹר שֶׁאֲרָיוֹת הַמֶּלֶךְ שָׁם:

פסוק ט

תְּקִים אֱסָרָא. תַּעֲמִיד חֹק זֶה:

דִּי לָא לְהַשְׁנָיָה. שֶׁלֹּא לְשַׁנּוֹת כְּדָת מָדַי וּפָרָס:

דִּי לָא תֶעְדֵּא. שֶׁלֹּא תַעֲבוֹר:

פסוק יא

כְּדִי יְדַע. וְכַאֲשֶׁר יָדַע:

וְכַוִּין פְּתִיחָן לֵהּ בְּעִלִּיתֵהּ. בַּעֲלִיָּתוֹ:

נֶגֶד יְרוּשְׁלֶם. לְצַד בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, וְאַף עַל פִּי שֶׁחָרַב, עָשָׂה כְּמוֹ שֶׁאָמַר שְׁלֹמֹה ״וְהִתְפַּלְלוּ אֵלֶיךָ דֶּרֶךְ אַרְצָם״ (מלכים א ח:מח):

וְזִמְנִין תְּלָתָה. עַרְבִית וְשַׁחֲרִית וּמִנְחָה:

בָּרֵךְ עַל בִּרְכוֹהִי. כּוֹרֵעַ עַל בִּרְכָּיו:

כָּל קֳבֵל דִּי הוּא עָבֵד וְגוֹ׳. כְּכָל אֲשֶׁר הָיָה עוֹשֶׂה לִפְנֵי זֹאת:

פסוק יב

הִרְגִּישׁוּ. מִשְׁמְשׁוּ וְתָפְשׁוּ:

פסוק יג

עַל אֱסָר מַלְכָּא. עַל בִּטּוּל אִסּוּר הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר בָּאוּ לְהַלְשִׁין:

יַצִּיבָא מִלְּתָא. אֱמֶת הַדָּבָר:

פסוק יד

לֹא שָׂם עֲלָךְ מַלְכָּא טְעֵם. לֹא נָתַן לֵב וְעֵצָה לָחוּשׁ עַל גְּזֵרוֹתֶיךָ:

בָּעֵא בָּעוּתֵהּ. מִתְפַּלֵּל תְּפִלָּתוֹ:

פסוק טו

כְּדִי מִלְּתָא שְׁמַע. כַּאֲשֶׁר שָׁמַע הַדָּבָר:

שַׂגִּיא בְאֵשׁ עֲלוֹהִי. הַרְבֵּה הֵרַע בְּעֵינָיו, שֶׁהָיָה אוֹהֵב אֶת דָּנִיֵּאל וְקָשֶׁה עָלָיו מִיתָתוֹ:

וְעַל דָּנִיֵּאל שָׂם בָּל לְשֵׁיזָבוּתֵהּ. עַל דָּנִיֵּאל שָׂם דְּחוּי לִדְחוֹת הַדָּבָר לְהַצִּילוֹ וְאָמַר לָהֶם: אֵינִי מַאֲמִין לָכֶם:

בָּל. אֵינִי יוֹדֵעַ דֻּגְמָתוֹ, אַךְ עִנְיָנוֹ יוֹרֶה פִּתְרוֹנוֹ:

וְעַד מְעָלֵי שִׁמְשָׁא. וְעַד בֹּא הַשֶּׁמֶשׁ הָיָה מִשְׁתַּדֵּל לְהַצִּילוֹ, אֲבָל כְּשֶׁהִגִּיעַ זְמַן תְּפִלָּתוֹ כָּרַע לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל בִּרְכָּיו וְהִתְפַּלֵּל תְּפִלָּתוֹ, וְשׁוּב לֹא הָיָה לוֹ פִּתְחוֹן פֶּה לְהַצִּילוֹ:

פסוק טז

דִּי מַלְכָּא יְהָקֵם. אֲשֶׁר הַמֶּלֶךְ יִגְזֹר וְיַעֲמֹד, לֹא לְאָדָם לְשַׁנּוֹתוֹ:

פסוק יח

וְהֵיתָיִת אֶבֶן חֲדָה. וְהוּבְאַת אֶבֶן אַחַת. בְּכָל אֶרֶץ בָּבֶל אֵין אֶבֶן כִּי אִם לְבֵנִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב ״הָבָה נִלְבְּנָה לְבֵנִים״ (בראשית יא:ג). לָמַדְנוּ שֶׁאֵין אֶבֶן בְּבָבֶל, וּלְפִי שָׁעָה הֱבִיאוּהָ מַלְאָכִים מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. אִם הִתְנָה בְּמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית עַל הַיָּם שֶׁיִּקָּרַע לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל, וְעַל הָאֵשׁ שֶׁיִּצְטַנֵּן לַחֲנַנְיָה וַחֲבֵרָיו, וְעַל הָאֲרָיוֹת מֵהַזִּיק לְדָנִיֵּאל, לֹא הִתְנָה עַל זְרִיקַת אֶבֶן וְזַיִן שֶׁלֹּא יַזִּיק בָּאָדָם. וְהַמֶּלֶךְ אָמַר: מֵעִם הָאֲרָיוֹת אִי אֶפְשָׁר לְסַלְּקוֹ, שֶׁכְּבָר נִגְזְרָה גְּזֵרָה, אֶזְדַּהֵר בּוֹ מֵהֶזֵּקַת אָדָם, וְהַנֵּס אִם יָבֹא יָבֹא (ספרים אחרים אומרים):

וְשָׂמַת עַל פֻּם גּוּבָּא. הוּשְׂמָה עַל פִּי הַגּוּמָּא׃

בְּעִזְקְתֵיהּ. בְּטַבַּעְתּוֹ, שֶׁלֹּא יְזִיזוּהָ מִמְּקוֹמוֹ וְיַשְׁלִיכוּ עָלָיו אֲבָנִים לְהָרְגוֹ:

דִּי לָא תִשְׁנֵא צְבוּ בְדָנִיֵּאל. שֶׁלֹּא יִשְׁתַּנֶּה רְצוֹנוֹ, כְּלוֹמַר שֶׁלֹּא יַעֲשׂוּ לוֹ הֶיזֵּק שֶׁלֹּא כִּרְצוֹנוֹ (ספרים אחרים כִּרְצוֹנָם):

פסוק יט

וּבָת טְוָת. לָן בְּתַעֲנִית:

וְדַחֲוָן. וְשֻׁלְחָן בַּמִּשְׁנָה (כלים בבא מציעא ה:א); כָּךְ פֵּתַר דּוֹנַשׁ; לֹא הִכְנִיסוּ לְפָנָיו שֻׁלְחָן לֶאֱכֹל:

וְשִׁנְתֵּהּ נַדַּת עֲלוֹהִי. נָדְדָה שְׁנָתוֹ:

פסוק כ

בִּשְׁפַּרְפָּרָא. בַּעֲלוֹת שַׁחַר, וְהַרְבֵּה יֵשׁ בְּתַרְגּוּם יוֹנָתָן:

יְקוּם בְּנָגְהָא. עָמַד לְאוֹר הַבֹּקֶר, וְלֹא בְּשָׁלֹשׁ שָׁעוֹת כִּשְׁאָר מְלָכִים:

וּבְהִתְבְּהָלָה לְגֻבָּא דִי אַרְיָוָתָא אֲזַל. וּבִבְהָלָה לַחֲפִירַת הָאֲרָיוֹת אֲזַל:

פסוק כג

חֲבוּלָה לָא עַבְדֵת. שׁוּם דְּבַר כִּעוּר וְשֶׁקֶר לֹא עָשִׂיתִי:

פסוק כד

שַׂגִּיא טְאֵב עֲלוֹהִי. הַרְבֵּה הוּטַב בְּעֵינָיו:

וּלְדָנִיֵּאל. וְאֶת דָּנִיֵּאל צִוָּה לְהַעֲלוֹת מִן הַבּוֹר:

דִּי הֵימַן בֵּאלָהֵהּ. אֲשֶׁר הֶאֱמִין בֵּאלֹהָיו:

פסוק כה

דִּי אֲכַלוּ קַרְצוֹהִי. אֲשֶׁר הִלְשִׁינוּ עָלָיו:

וְלָא מְטוֹ לְאַרְעִית גּוּבָּא. לֹא הִגִּיעוּ לְתַחְתִּיּוֹת הַבּוֹר עַד שֶׁמָּשְׁלוּ בָּהֶם הָאֲרָיוֹת וְכָל עַצְמוֹתֵיהֶם הַדִּיקוּ:

פסוק כו

בֵּאדַיִן דָּרְיָוֶשׁ מַלְכָּא וְכוּ׳ דִּי דָאֲרִין בְּכָל אַרְעָא שַׁדְּרִין בְּכָל הָאָרֶץ, שְׁלָמְכוֹן יִסְגֵּא:

פסוק כט

וּבְמַלְכוּת כּוֹרֶשׁ. שֶׁמָּלַךְ אַחַר דָּרְיָוֶשׁ, שֶׁלֹּא מָלַךְ דָּרְיָוֶשׁ הַמָּדִי אֶלָּא שָׁנָה אַחַת וְנֶהֱרַג בַּמִּלְחָמָה, כַּאֲשֶׁר כָּתוּב בְּסֵפֶר יוֹסֵף בֶּן גּוּרְיוֹן, וְהִמְלִיכוּ אֶת כּוֹרֶשׁ חֲתָנוֹ עֲלֵיהֶם בְּתוֹךְ הַחַיִל:

תוכן העניינים

רש"י על דניאל

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה