אור ברסלב

רש"י על דניאל· רש״י

פרק ה

פרק ד

פסוק א

בֵּלְשַׁאצַּר מַלְכָּא. בְּנוֹ הָיָה, וּמָלַךְ לְאַחַר אֱוִיל מְרֹדַךְ שֶׁמָּלַךְ תַּחַת נְבוּכַדְנֶצַּר, וְגַם (הוּא) הָיָה בְּנוֹ שֶׁל נְבוּכַדְנֶצַּר:

עֲבַד לְחֶם רַב. עָשָׂה סְעוּדָּה גְּדוֹלָה. מָצִינוּ בְּסֵפֶר יוֹסִיפוֹן שֶׁנִּלְחַם בַּיּוֹם עִם דָּרְיָוֶשׁ הַמָּדִי וְכוֹרֶשׁ וְנִצַּח הַמִּלְחָמָה, וְלָעֶרֶב עָשָׂה מִשְׁתֶּה, כְּמוֹ שֶׁנִּבָּא עָלָיו יְשַׁעְיָה ״עָרוֹךְ הַשֻּׁלְחָן צָפֹה הַצָּפִית אָכוֹל שָׁתֹה קוּמוּ הַשָּׂרִים וְגוֹ׳״ (ישעיה כא:ה) שֶׁבְּתוֹךְ הַמִּשְׁתֶּה חָזְרוּ אוֹיְבָיו וְנִלְחֲמוּ עַל הָעִיר וּלְכָדוּהָ:

וְלׇקֳבֵל אַלְפָּא חַמְרָא. כְּנֶגֶד אֶלֶף אִישׁ הָיָה שׁוֹתֶה יַיִן:

פסוק ב

אֲמַר בִּטְעֵם חַמְרָא. אָמַר בַּעֲצַת הַיַּיִן שֶׁנִּשְׁתַּכֵּר:

לְהַיְתָיָה. לְהָבִיא:

דִּי הַנְפֵּק. שֶׁהוֹצִיא׃

שֵׁגְלָתֵהּ. לְשׁוֹן מַלְכָּא בִּלְשׁוֹן אֲרָמִי, כְּמוֹ ״וְהַשֵּׁגַל יוֹשֶׁבֶת אֶצְלוֹ״ (נחמיה ב:ו):

פסוק ג

הַיְתִיו. הוּבָאוּ׃

דִּי הַנְפִּקוּ. שֶׁהוֹצִיאוּ:

פסוק ה

נָפְקוּ: אֶצְבְּעָן. יָצְאוּ אֶצְבְּעוֹת יַד אָדָם מִן הַשָּׁמַיִם:

לָקֳבֵל נֶבְרַשְׁתָּא. לְמוּל הַמְּנוֹרָה אֲשֶׁר לִפְנֵי הַשֻּׁלְחָן, וְדֻגְמָתוֹ בְּמַסֶּכֶת יוֹמָא: עָשְׂתָה נִבְרֶשֶׁת שֶׁל זָהָב (יומא לז.):

עַל גִּירָא. עַל סִיד טִיחַ כּוֹתֶל הַבַּיִת, כְּמוֹ (ישעיהו כז:ט) ״כְּאַבְנֵי גִר מְנֻפָּצוֹת״, וְהוּא דּוֹמֶה לְסִיד:

פסוק ו

זִיוֺהִי שְׁנוֹהִי. תָּאֳרָיו נִשְׁתַּנּוּ עָלָיו:

וְרַעְיוֹנוֹהִי. מַחְשְׁבוֹתָיו:

וְקִטְרֵי חַרְצֵהּ מִשְׁתָּרַיִן. אֵזוֹר חֲלָצָיו נִפְתָּח, שֶׁהָיוּ מָתְנָיו מִתְרוֹקְנִין מֵחֲמַת הַיִּרְאָה וַחֲגוֹרוֹ נִפְתָּח:

וְקִטְרֵי חַרְצֵהּ מִשְׁתָּרַיִן. נִתְרִין:

וְאַרְכֻבָּתֵהּ. וּבִרְכָּיו:

דָּא לְדָא נָקְשָׁן. מַקִּישׁוֹת וְדוֹפְקוֹת:

פסוק ז

בְּחַיִל. בְּכֹחַ:

לְהֶעָלָה. לְהַכְנִיס:

כְּתָבָה דְנָה. מִכְתָּב זֶה:

אַרְגְּוָנָא יִלְבַּשׁ. כְּמִשְׁפַּט הַפַּרְתְּמִים:

וְהַמְנִיכָא. רְבִיד עֲנָק:

וְתַלְתִּי בְמַלְכוּתָא יִשְׁלַט. בִּשְׁלִישׁ הַמַּלְכוּת יִמְשׁוֹל:

פסוק ח

עָלִין. נִכְנָסִין:

פסוק ט

שַׂגִּיא מִתְבָּהַל. הַרְבֵּה מִתְפַּחֵד:

מִשְׁתַּבְּשִׁין. נֶחְפָּזִין:

פסוק י

מַלְכְּתָא לָקֳבֵל מִלֵּי מַלְכָּא. הַמַּלְכָּה כְּלַפֵּי שֶׁשָּׁמְעָה אֶת דִּבְרֵי הַמֶּלֶךְ וְשָׂרָיו לְבֵית הַמִּשְׁתֶּה בָּאָה:

פסוק יא

אִיתַי גְּבַר. יֵשׁ אָדָם בְּמַלְכוּתְךָ אֲשֶׁר רוּחַ קְדוֹשִׁים בּוֹ:

כְּחָכְמַת אֱלָהִין. מַלְאָכִים:

הֲקִימֵהּ. מִנָּהוּ שַׂר עַל כֻּלָּם:

פסוק יב

כָּל קֳבֵל וְגוֹ׳. כְּלַפֵּי אֲשֶׁר רוּחַ יְתֵירָה וְדַעַת הַשֵּׂכֶל יֵשׁ בּוֹ, וְהַגָּדַת חִידוֹת:

וּמְשָׁרֵא קִטְרִין. סָתוּם כָּל סֵתֶר נִמְצָא בוֹ בְּדָנִיֵּאל:

פסוק טז

תִכּוּל. אִם תּוּכַל:

פסוק יז

וּנְבָזְבְּיָתָךְ. דּוֹרְנוֹתָךְ׃

לְאָחֳרָן הַב. לְאַחֵר תֵּן:

פסוק יט

דִּי הֲוָה צָבֵא. לְמִי שֶׁהָיָה חָפֵץ:

הֲוָה מַחֵא. מְחַיֵּיהּ:

פסוק כ

וּכְדִי רִם לִבְבֵיהּ. וְכַאֲשֶׁר רָם לְבָבוֹ:

לְהָזָדָה. לְהַרְשִׁיעַ:

הׇנְחַת. הוֹרִיד:

הֶעְדִּיו מִנֵּהּ. הֵסִירוּ מִמֶּנּוּ:

פסוק כא

טְרִיד. נִגְרָשׁ:

פסוק כב

כָּל קֳבֵל דִּי כָל דְּנָה יְדַעְתָּ. כָּל עוּמַת אֲשֶׁר כָּל זֶה יָדַעְתָּ שֶׁאֵרַע לְאָבִיךָ, וְהָיָה לְךָ לִהְיוֹת יָרֵא מִלִּפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא:

פסוק כד

שְׁלִיחַ פַּסָּא דִּי יְדָא. נִשְׁלַח כַּף יָד:

וּכְתָבָא דְנָה רְשִׁים. וְזֶה הַמִּכְתָּב אֲשֶׁר חָקַק:

פסוק כו

מְנֵא מְנָא. מְנָה אֱלָהָא, כְּלוֹמַר מְנָא זֶהוּ פֵּרוּשׁוֹ מְנָה אֱלָהָא מַלְכוּתָךְ:

וְהַשְׁלְמַהּ. חָשַׁב קֵץ שֶׁנִּפְסַק מַלְכוּת שֶׁל אָבִיךָ וְזַרְעוֹ וּמָצָא שֶׁכְּבָר הֻשְׁלְמָה:

פסוק כז

תְּקֵל תְּקִילְתָּא בְמֹאזַנְיָא. תְּקֵל זֶהוּ פֵּרוּשׁוֹ: נִשְׁקַלְתָּ לְפָנָיו בְּמֹאזְנַיִם וְנִמְצֵאתָ חָסֵר מִכָּל צְדָקָה:

פסוק כח

פְּרֵס פְּרִיסַת מַלְכוּתָךְ וְגוֹ׳. כְּלוֹמַר: ״וּפַרְסִין״ מַשְׁמַע שְׁנֵי פְרָסִין, הָאֶחָד: פְּרִיסַת מַלְכוּתָךְ, נִשְׁתַּבְּרָה מַלְכוּתְךָ, וְהַשֵּׁנִי, שֶׁנִּתְּנָה לְמָדַי וּפָרָס:

תוכן העניינים

רש"י על דניאל

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה