רש"י על דניאל· רש״י
פרק ז · פסוק ז
בְּחֶזְוֵי לֵילְיָא. בְּלַיְלָה אַחֶרֶת. הַשָּׁלֹשׁ הָרִאשׁוֹנוֹת רָאָה בְּלַיְלָה אַחַת, וְזוֹ בְּלַיְלָה אַחֶרֶת, עַל שֵׁם שֶׁהִיא שְׁקוּלָה כְּנֶגֶד שְׁלָשְׁתָּן בְּוַיִּקְרָא רַבָּה:
וְשִׁנַּיִן דִּי פַרְזֶל לַהּ. שִׁנֵּי בַרְזֶל לָהּ:
וּמַדֱּקָה. מְדִיקָה וְשׁוֹחֶקֶת הַדֵּק:
וּשְׁאָרָא. מוֹתַר אֲכִילָתָהּ:
וְקַרְנַיִן עֲשַׂר. עֶשֶׂר קַרְנוֹת. זוֹ פֵּרֵשׁ לוֹ הַמַּלְאָךְ (דניאל ז:כד), שֶׁהֵם עֲשָׂרָה מְלָכִים שֶׁיַּעַמְדוּ לְרוֹמִי קֹדֶם לְאַסְפַּסְיָנוּס שֶׁחָרַב אֶת הַבַּיִת: