רש"י על דניאל· רש״י
פרק ז · פסוק ו
גַּפִּין אַרְבַּע וְגוֹ׳ וְאַרְבְּעָה רֵאשִׁין. הֵם אַרְבָּעָה מוֹשְׁלִים שֶׁחִלֵּק לָהֶם אֲלֶכְּסַנְדְּרוֹס מוּקְדּוֹן בְּמוֹתוֹ אֶת מַלְכוּתוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּסֵפֶר יוֹסֵף בֶּן גּוּרְיוֹן; שֶׁהַחַיָּה הַזֹּאת הַשְּׁלִישִׁית הִיא מַלְכוּת אַנְטִיוֹכוֹס, וְנִקְרָא נְמַר עַל שֵׁם שֶׁהָיְתָה גּוֹזֶרֶת גְּזֵרוֹת עַל יִשְׂרָאֵל מְנֻמָּרוֹת וּמְשֻׁנּוֹת זוֹ מִזּוֹ:
וְשָׁלְטָן יְהִב לַהּ. וּמֶמְשָׁלָה נִתְּנָה לָהּ: