רש"י על דניאל· רש״י
פרק ג · פסוק כז
וּמִתְכַּנְּשִׁין אֲחַשְׁדַּרְפְּנַיָּא. אַרְבַּע אֻמּוֹת נִמְנוּ לְמַעְלָה בָּאֲסִיפָה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁלֹּא נִמְנוּ כָּאן: אֲדַרְגָּזְרַיָּא דְּתָבְרַיָּא גְּדָבְרַיָּא תִּפְתָּיָא, הֵם גִּבּוֹרֵי הַחַיִל אֲשֶׁר הֲרָגָם שְׁבִיב הָאֵשׁ בְּהַשְׁלִיכָם אֶת חֲנַנְיָה וַחֲבֵרָיו לָאוּר:
חָזַיִן לְגֻבְרַיָּא אִלֵּךְ. רוֹאִין אֶת הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה, חֲנַנְיָה וַחֲבֵרָיו:
דִּי לָא שְׁלֵט נוּרָא בְּגֶשְׁמְהוֹן. אֲשֶׁר לֹא שָׁלְטָה הָאֵשׁ בְּגוּפָם:
גִּשְׁמְהוֹן. גּוּפָן בִּלְשׁוֹן אֲרַמִּי, וְיֵשׁ רַבִּים בְּזֶה הַסֵּפֶר:
וּשְׂעַר רֵאשְׁהוֹן לָא הִתְחָרַךְ. שְׂעַר רֵאשֵׁיהוֹן לָא נֶחֱרַךְ:
לֹא שָׁנוּ. לֹא נִשְׁתַּנּוּ מִמַּרְאִיתָן:
לֹא עֲדָת בְּהוֹן. לֹא סָרָה לְתוֹכָם: