אור ברסלב

רש"י על דניאל· רש״י

פרק ג

פרק ב

פסוק א

עֲבַד וְגוֹ׳. מָלְאָה לִבּוֹ לַעֲשׂוֹת צֶלֶם שֶׁל זָהָב:

פְּתָיֵהּ אַמִּין שִׁת אֲקִימֵהּ וְגוֹ׳. אִם אֵין עָבְיוֹ אֶלָּא שֵׁשׁ, הֵיאַךְ יָכוֹל לַעֲמֹד בְּגֹבַהּ אַמִּין שִׁתִּין? אָמַר רַב בִּיבִי: מַעֲמִידִין אוֹתוֹ וְנוֹפֵל, עַד שֶׁהֵבִיאוּ כָּל זָהָב שֶׁל יְרוּשָׁלַיִם וְשָׁפְכוּ דִּימוֹס עַל רַגְלָיו, לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר (יחזקאל ז:יט) ״וְזָהָבָם לְנִדָּה יִהְיֶה״:

בְּבִקְעַת דּוּרָא. שֵׁם מָקוֹם׃

פסוק ב

לַאֲחַשְׁדַּרְפְּנַיָּא. דּוּכְסִין:

פַּחֲוָתָא. שָׁלְטוֹנִין:

אֲדַרְגָּזְרַיָּא גְדָבְרַיָּא וְגוֹ׳. כֻּלָּם שֵׁם עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת הֵם:

לַחֲנֻכַּת צַלְמָא. תְּחִלַּת עֲבוֹדוֹתָיו:

פסוק ד

וְכָרוֹזָא קָרֵא בְחָיִל. הַכָּרוֹז יוֹצֵא בְּכֹחַ גָּדוֹל:

לְכוֹן אָמְרִין עַמְמַיָּא. לָכֶם כָּל הָעַמִּים וְהַלְּשׁוֹנוֹת אוֹמְרִים מִכְּרוּז מִצְוַת הַמֶּלֶךְ בְּמִשְׁלַחַת הַמֶּלֶךְ׃

פסוק ה

בְּעִדָּנָא דְּתִשְׁמְעוּן קָל קַרְנָא מַשְׁרוֹקִיתָא. קוֹל הַקֶּרֶן שׁוֹרֶקֶת, כְּמוֹ ״אֶשְׁרְקָה לָהֶם וַאֲקַבְּצֵם״ (זכריה י:ח):

קַתְרוֹס סַבְּכָא וְגוֹ׳. כֻּלָּם כְּלֵי זֶמֶר הֵם:

זְנֵי זְמָרָא. מִינֵי זֶמֶר. ״לְמִינוֹ״ (בראשית א:יא) תַּרְגּוּם אוּנְקְלוֹס: לִזְנוֹהִי:

פסוק ו

אַתּוּן נוּרָא. גּוּמָּא שֶׁעוֹשִׂין לִשְׂרוֹף בָּהּ אֲבָנִים לְסִיד, וְהוּא כִּבְשָׁן שֶׁבְּכָל הַמִּקְרָא:

פסוק ז

כָּל קֳבֵל דְּנָה. כָּל עוּמַּת זוֹ שֶׁנִּזְהֲרוּ בְּמִצְוַת הַמֶּלֶךְ עַל כָּךְ:

בֵּהּ זִמְנָא. בּוֹ בַּזְּמַן שֶׁיִּשְׁמְעוּ קוֹל הַזֶּמֶר, שֶׁהוּא לְסִימָן שֶׁיָּבוֹאוּ הַמִּשְׁתַּחֲוִים לְהִשְׁתַּחֲווֹת, נָפְלִין כָּל עַמְמַיָּא וְגוֹ׳:

פסוק ח

כָּל קֳבֵל דְּנָה. כָּל עוּמַּת זוֹ שֶׁרָאוּ שׂוֹנְאֵי הַיְּהוּדִים שֶׁיֵּשׁ שָׁעָה לְהַלְשִׁין עֲלֵיהֶם:

קְרִיבוּ גֻבְרִין כַּשְׂדָּאִין וַאֲכַלוּ קַרְצֵיהוֹן. הִלְשִׁינוּ עֲלֵיהֶם, ״לֹא תֵלֵךְ רָכִיל״ (ויקרא יט:טז) מְתַרְגְּמִינָן ״וְלָא תֵיכוּל קוּרְצִין״, וְאוֹמֵר אֲנִי שֶׁכֵּן הָיְתָה דַּת שֶׁל הוֹלְכֵי רָכִיל לֶאֱכֹל לְגִימָה בַּמָּקוֹם שֶׁמַּלְשִׁינִין שָׁם, וְהוּא סִימָן קִיּוּם דְּבָרִים, שֶׁמֵּאוֹתָהּ שָׁעָה יֵשׁ עֲלֵיהֶם לְבָרֵר דִּבְרֵיהֶם וּלְאַמֵּת לָשׁוֹן הָרַע שֶׁאָמְרוּ. וְאוֹתָהּ סְעוּדָה נִקְרֵאת אֲכִילַת קוּרְצִין, לְשׁוֹן ״קוֹרֵץ בְּעֵינָיו״ (משלי ו:יג), שֶׁהוּא לְסִימָן לָשׁוֹן הָרַע:

פסוק ט

עֲנוֹ וְאָמְרִין. צָוְחוּ. כָּל עֲנִיָּה שֶׁבַּמִּקְרָא לְשׁוֹן קוֹל רָם הוּא:

פסוק י

שַׂמְתָּ טְּעֵם. גָּזַרְתָּ דָּבָר:

פסוק יב

אִיתַי. יֵשׁ:

יְהוּדָאיִן. מִשֵּׁבֶט יְהוּדָה:

אִלֵּךְ. אֵלֶּה:

לֹא שָׂמוּ עֲלָךְ מַלְכָּא טְעֵם. לֹא חָשׁוּ לָתֵת עֵצָה לְעַצְמָן לָחוּשׁ עַל גְּזֵרוֹתֶיךָ:

פסוק יג

אֲמַר לְהַיְתָיָה. צִוָּה לְהָבִיא:

הֵיתָיוּ. הוּבָאוּ׃

פסוק יד

הַצְדָא. שֶׁמָּא גְּזֵרוֹתַי צָדוּ וְשַׁמָּה וְדָבָר רֵיק הִיא בְּעֵינֵיכֶם, אַתֶּם שַׁדְרַךְ מֵישַׁךְ וַעֲבֵד נְגוֹ אֲשֶׁר לֵאלֹהַי אֵינְכֶם עוֹבְדִים? ה״א שֶׁל הַצְדָא מְשַׁמֶּשֶׁת בִּלְשׁוֹן תְּמִיהָה:

דִּי הֲקֵימֶת. שֶׁהֲקִימוֹתִי:

פסוק טו

כְּעַן הֵן אִיתֵיכוֹן עֲתִידִין. עַתָּה הִנְּכֶם עֲתִידִים עַל כָּרְחֲכֶם לְקַבֵּל זוֹ עֲלֵיכֶם:

וְהֵן לָא תִסְגְּדוּן. וְאִם לֹא תִשְׁתַּחֲווּ תִּהְיוּ מֻשְׁלָכִים:

לְגוֹ. לְתוֹךְ:

וּמַן הוּא אֱלָהּ. וּמִי הוּא שׁוּם אֱלוֹהַּ שֶׁיַּצִּיל אֶתְכֶם מִיָּדִי?

פסוק טז

לְמַלְכָּא נְבוּכַדְנֶצַּר. לָמָּה הוּזְכַּר שְׁמוֹ? אֶלָּא כָּךְ אָמְרוּ לוֹ: אִם לְקַבֵּל עָלֵינוּ גְּזֵרָתְךָ לָתֵת מִסִּין וְאַרְנוֹנִיּוֹת וְגֻלְגָּלִיּוֹת, אַתָּה מֶלֶךְ עָלֵינוּ, אִם לִכְפּוֹר בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, נְבוּכַדְנֶצַּר שְׁפַל אֲנָשִׁים בְּעֵינֵינוּ וּבָזוּי עַם אַתָּה:

לֹא חַשְׁחִין אֲנַחְנָא. לֹא חוֹשְׁשִׁין אָנוּ עַל זֹאת לִטּוֹל עֵצָה מַה לְּהָשִׁיבְךָ, כִּי הַמַּעֲנֶה מוּכָן וְשָׁגוּר בְּפִינוּ:

פסוק יז

יָכִיל לְשֵׁיזָבוּתַנָא. יָכוֹל לְהַצִּילֵנוּ מִכָּל צָרָה:

מִן אַתּוּן נוּרָא. וּמִן יְדָךְ מַלְכָּא יְשֵׁיזִיב מִן הַכִּבְשָׁן וּמִן יָדְךָ יַצִּיל׃

פסוק יח

וְהֵן לָא. וְאִם לֹא יַחְפֹּץ לְהַצִּיל גּוּפֵינוּ יְדִיעַ לֶהֱוֵי לָךְ:

פסוק יט

הִתְמְלִי חֱמָא. נִתְמַלֵּא חֵמָה:

וּצְלֵם אַנְפּוֹהִי אֶשְׁתַּנִּי. וּפַרְצוּף פָּנָיו נִשְׁתַּנּוּ:

לְמֵזֵא לְאַתּוּנָא. לְהַצִּית לְכִבְשַׁן הָאֵשׁ וּלְחַמְּמוֹ׃

חַד שִׁבְעָה עַל דִּי חֲזֵה לְמֵזְיֵהּ. עַל אַחַת שֶׁבַע פְּעָמִים שֶׁשִּׁעֲרוּהוּ עַד כְּדֵי הֶסֵּקוֹ, וּכְאִלּוּ יַבְעִירוּהוּ שִׁבְעָה שִׁעוּרִין כָּמוֹהוּ:

לְמֵזְיֵהּ. לְהַסִּיקוֹ:

פסוק כ

וּלְגֻבְרִין גִּבָּרֵי חַיִל דִּי בְחַיְלֵהּ. וְלַאֲנָשִׁים גִּבּוֹרֵי כֹחַ אֲשֶׁר בְּחֵילוֹ:

אֲמַר לְכַפָּתָה. צִוָּה לֶאֱסוֹר אוֹתָם, שֶׁרָאָה מִתְחַזְּקִים לַעֲנוֹתוֹ קָשׁוֹת, וְאָמַר: גִּבּוֹרִים הֵם אֵלּוּ, וְצִוָּה לַגִּבּוֹרִים אֲשֶׁר בְּחֵילוֹ לֶאֱסוֹר אוֹתָם:

פסוק כא

גּוּבְרַיָּא אִלֵּךְ. אֲנָשִׁים אֵלּוּ:

כְּפִיתוּ בְּסַרְבָּלֵיהוֹן. נִתְקַשְּׁרוּ בְּבִגְדֵי מַעֲטְפוֹתָן:

פַּטְּשֵׁיהוֹן וְכַרְבְּלָתְהוֹן מִינֵי מַלְבּוּשׁ מַלְכוּת שֶׁהָיָה לָהֶם, וְאַף עַל פִּי שֶׁהָיוּ יוֹצְאִין לִידּוֹן לִפְנֵי נְבוּכַדְנֶצַּר דִּינֵי מִיתָה, לֹא שִׁנּוּ בִגְדֵיהֶם לְהַשְׁפִּיל אֶת גְּדֻלָּתָם. מִכָּאן לָמְדוּ חֲכָמִים, שֶׁאֲפִלּוּ בִּשְׁעַת הַסַּכָּנָה לֹא יְשַׁנֶּה אָדָם מִן הַשְּׂרָרָה שֶׁהֻחְזַק בָּהּ:

וְכַרְבְּלָתְהוֹן. יֵשׁ לוֹ דֻגְמָא: ״וְדָוִד מְכֻרְבָּל״ (דברי הימים א טו:כז):

וּרְמִיו לְגוֹא אַתּוּן נוּרָא. וְהֻשְׁלְכוּ לְתוֹךְ כִּבְשָׁן בּוֹעֵרָה:

פסוק כב

כָּל קֳבֵל דְּנָה. כָּל עוּמַּת זֹאת אֲשֶׁר מִצְוַת הַמֶּלֶךְ הָיְתָה עַזָּה:

וְאַתּוּנָא אֵזֵה יַתִּירָא. וְהַכִּבְשָׁן הוּסַּק מְאֹד:

גּוּבְרַיָּא אִלֵּךְ. אֵלּוּ הָאֲנָשִׁים הַגִּבּוֹרִים אֲשֶׁר קָשְׁרוּ אֶת חֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה וְהִשְׁלִיכוּם לַכִּבְשָׁן:

קַטִּל הִמּוֹן שְׁבִיבָא דִּי נוּרָא. שָׂרַף אוֹתָם כֹּחַ שְׁבִיב הָאֵשׁ:

פסוק כג

מְכַפְּתִין. קְשׁוּרִין:

פסוק כד

תְּוַהּ. תָּמַהּ׃

וְקָם בְּהִתְבְּהָלָה. וְעָמַד בְּבֶהָלָה:

עָנַיִן וְאָמְרִין. עוֹנִין וְאוֹמְרִים לַמֶּלֶךְ:

יַצִּיבָא מַלְכָּא. אֱמֶת דְּבַר הַמֶּלֶךְ:

פסוק כה

שְׁרַיִן מַהְלְכִין בְּגוֹא נוּרָא. מוּתָּרִין מֵאֲסוּרֵיהֶן וְהוֹלְכִים בְּתוֹךְ הָאֵשׁ:

וַחֲבָל לָא אִיתַי בְּהוֹן. וַחֲבָלָה לֹא יֵשׁ בָּהֶם:

וְרֵוֵהּ דִּי. רְבִיעָאָה וְתוֹאֲרוֹ שֶׁל רְבִיעִי:

דָּמֵה לְבַר אֱלָהִין. דּוֹמֶה לְמַלְאָךְ שֶׁרָאִיתִי בִּהְיוֹתִי עִם סַנְחֵרִיב כְּשֶׁנִּשְׂרְפוּ אוּכְלוּסָיו, שֶׁנֶּאֱמַר ״וַיַּךְ בְּמַחֲנֵה אַשּׁוּר״ (מלכים ב יט:לה), וּנְבוּכַדְנֶצַּר הָיָה שָׁם וְנִמְלַט בְּתוֹךְ עֲשָׂרָה שֶׁנִּמְלְטוּ מֵהֶם:

פסוק כו

קְרֵב לִתְרַע אַתּוּן נוּרָא נִגַּשׁ לְשַׁעַר הֶחָצֵר שֶׁהַכִּבְשָׁן בְּתוֹכָהּ, לְדַבֵּר עִמָּהֶם; וּמִתְּחִלָּה הָיָה רוֹאֶה אוֹתָם מֵרָחוֹק:

פּוּקוּ וֶאֱתוֹ. צְאוּ וּבֹאוּ, וְלֹא אָמַר לָהֶם עֲלוּ וּבֹאוּ. מִכָּאן לָמַדְנוּ שֶׁצָּף קַרְקָעִית הַכִּבְשָׁן וְהִשְׁוָה לָאָרֶץ, שֶׁלֹּא יִטְרְחוּ לַעֲלוֹת:

בֵּאדַיִן נָפְקוּן. אַף עַל פִּי שֶׁבְּטוּחִין בַּנֵּס הֶעָשׂוּי לָהֶם, לֹא מָלְאָה לִבָּם לְזַלְזֵל בַּמַּלְכוּת לָצֵאת שֶׁלֹּא בִּרְשׁוּת:

פסוק כז

וּמִתְכַּנְּשִׁין אֲחַשְׁדַּרְפְּנַיָּא. אַרְבַּע אֻמּוֹת נִמְנוּ לְמַעְלָה בָּאֲסִיפָה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁלֹּא נִמְנוּ כָּאן: אֲדַרְגָּזְרַיָּא דְּתָבְרַיָּא גְּדָבְרַיָּא תִּפְתָּיָא, הֵם גִּבּוֹרֵי הַחַיִל אֲשֶׁר הֲרָגָם שְׁבִיב הָאֵשׁ בְּהַשְׁלִיכָם אֶת חֲנַנְיָה וַחֲבֵרָיו לָאוּר:

חָזַיִן לְגֻבְרַיָּא אִלֵּךְ. רוֹאִין אֶת הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה, חֲנַנְיָה וַחֲבֵרָיו:

דִּי לָא שְׁלֵט נוּרָא בְּגֶשְׁמְהוֹן. אֲשֶׁר לֹא שָׁלְטָה הָאֵשׁ בְּגוּפָם:

גִּשְׁמְהוֹן. גּוּפָן בִּלְשׁוֹן אֲרַמִּי, וְיֵשׁ רַבִּים בְּזֶה הַסֵּפֶר:

וּשְׂעַר רֵאשְׁהוֹן לָא הִתְחָרַךְ. שְׂעַר רֵאשֵׁיהוֹן לָא נֶחֱרַךְ:

לֹא שָׁנוּ. לֹא נִשְׁתַּנּוּ מִמַּרְאִיתָן:

לֹא עֲדָת בְּהוֹן. לֹא סָרָה לְתוֹכָם:

פסוק כח

עָנֵה נְבוּכַדְנֶצַּר. צָוַח נְבוּכַדְנֶצַּר:

דִּי הִתְרְחִיצוּ עֲלוֹהִי. אֲשֶׁר בָּטְחוּ עָלָיו:

וּמִלַּת מַלְכָּא שַׁנִּיו. וּמִלַּת הַמֶּלֶךְ שִׁנּוּ שֶׁלֹּא לְקַיְּמוֹ:

וִיהַבוּ גֶשְׁמְהוֹן. וּמָסְרוּ גוּפָם:

לֵאלָהֲהוֹן. זוּלָתִי לֵאלֹהֵיהֶם:

פסוק כט

שִׂים טְעֵם. כְּלוֹמַר: יוּשַׂם חֹק:

דִּי יֵאמַר שָׁלוּ. אֲשֶׁר יֹאמַר מִשְׁגֶּה, כְּלוֹמַר: שׁוּם דָּבָר שֶׁל גְּנַאי:

הַדָּמִין. אֵבָרִים, כְּלוֹמַר: יְנַתְּחוּהוּ לְאֵבָרִים:

נְוָלִי יִשְׁתַּוֵּה. אַשְׁפָּה יוּשַׂם:

דִּי יִכֻּל לְהַצָּלָה כִּדְנָה. אֲשֶׁר יָכוֹל לְהַצִּיל כָּזֹאת:

פסוק ל

הַצְלַח. הִצְלִיחַ וְהִגְדִּיל אוֹתָם:

פסוק לא

נְבוּכַדְנֶצַּר מַלְכָּא לְכָל עַמְמַיָּא. זֶה טֹפֶס כְּתַב הָאִגֶּרֶת: נְבוּכַדְנֶצַּר הַמֶּלֶךְ שׁוֹאֵל לְשָׁלוֹם לְכָל הָעַמִּים:

פסוק לב

שְׁפַר קׇדָמַי לְהַחֲוָיָה. טוֹב לִי לְהַגִּיד:

תוכן העניינים

רש"י על דניאל

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה