אור ברסלב

רש"י על דניאל· רש״י

פרק ב

פרק א

פסוק א

וּבִשְׁנַת שְׁתַּיִם לְמַלְכוּת נְבוּכַדְנֶצַּר. אִי אֶפְשָׁר לוֹמַר כֵּן, אֶלָּא בִּשְׁנַת שְׁתַּיִם לְחֻרְבַּן הַבַּיִת; כָּךְ שְׁנוּיָה בְּסֵדֶר עוֹלָם (פרק כח). וּקְרָאוֹ לְמַלְכוּת נְבוּכַדְנֶצַּר, עַל שֶׁהֶרְאָה זְדוֹנוֹ לִכָּנֵס לְתוֹךְ דְּבִיר מַלְכּוֹ שֶׁל עוֹלָם:

וַתִּתְפָּעֶם רוּחוֹ. בְּפַרְעֹה נֶאֱמַר ״וַתִּפָּעֶם רוּחוֹ״ (בראשית מא:ח) שֶׁלֹּא נֶעְלַם מִמֶּנּוּ אֶלָּא פִּתְרוֹן הַחֲלוֹם, וְכָאן שֶׁנֶּעְלַם מִמֶּנּוּ גַּם הַחֲלוֹם נִכְפְּלָה הַלָּשׁוֹן וַתִּתְפָּעֶם. לְשׁוֹן פְּעִימָה וַהֲלִימָה, (וּבַחוּמָּשׁ פֵּרֵשׁ רַשִׁ״י זַ״ל לְשׁוֹן נְקִיפָה):

נִהְיְתָה עָלָיו. לְשׁוֹן שִׁבָּרוֹן, כְּמוֹ ״הוֹוָה עַל הוֹוָה״ (יחזקאל ו:יא):

פסוק ד

לְעָלְמִין חֱיִי. לְעוֹלָם יִחְיֶה:

אֱמַר חֶלְמָא לְעַבְדָּךְ. אֱמוֹר הַחֲלוֹם לְעַבְדֶּךָ:

פסוק ה

מִלְּתָא מִנִּי אַזְדָּא. הַדָּבָר מִמֶּנִּי הָלַךְ׃

הֵן לָא תְהוֹדְעוּנַּנִי חֶלְמָא וּפִשְׁרֵהּ. אִם לֹא תוֹדִיעוּנִי הַחֲלוֹם וּפִתְרוֹנוֹ:

הַדָּמִין תִּתְעַבְדוּן. לְאֵבָרִים תִּתְחַתְּכוּ, וְהַרְבֵּה יֵשׁ בַּגְּמָרָא הַדּוֹמֵי הַדְמוּהָ בְּמַסֶּכֶת גִּטִּין (גיטין סז:):

נְוָלִי. אַשְׁפָּה:

יִתְּשָׂמוּן. לְשׁוֹן ״וַיָּשֶׂם״ (דניאל א:ב), יְהוֹן שׂוּמוֹת לְאַשְׁפּוֹת:

פסוק ו

וְהֵן. וְאִם:

וּנְבִזְבָּה. דּוֹרְנוֹת:

לָהֵן. אַךְ:

הַחֲוֺנִי. תַּגִּידוּ לִי:

פסוק ז

תִּנְיָנוּת. שֵׁנִית:

נְהַחֲוֵה. נַגִּיד:

פסוק ח

מִן יַצִּיב יָדַע אֲנָה. בֶּאֱמֶת יוֹדֵעַ אֲנִי:

יַצִּיב. דָּבָר אֱמֶת וְיַצִּיב:

דִּי עִדָּנָא אַנְתּוּן זָבְנִין. אֲשֶׁר זוֹ הַשָּׁעָה אַתֶּם מְסוּרִים לַמָּוֶת:

כָּל קֳבֵל דִּי חֲזֵיתוֹן. כָּל כְּנֶגֶד שֶׁאַתֶּם רוֹאִים שֶׁהָלַךְ מִמֶּנִּי הַדָּבָר וְאַתֶּם כּוֹפְלִים לִי לְהַגִּיד לָכֶם:

פסוק ט

דִּי הֵן חֶלְמָא לָא תְהוֹדְעֻנַּנִי. שֶׁאִם הַחֲלוֹם וּפִתְרוֹנוֹ לֹא תוֹדִיעוּנִי, אַחַת הִיא דָתְכֶם לָמוּת:

וּמִלָּה כִדְבָה וּשְׁחִיתָה הִזְדַּמִּנְתּוּן. אוֹ אִם דָּבָר כָּזָב וְנִשְׁחָת תָּכִינוּ עַצְמְכֶם לוֹמַר לְפָנַי:

עַד דִּי עִדָּנָא יִשְׁתַּנֵּא. עַד אֲשֶׁר יִשְׁתַּנֶּה הָעֵת, כְּלוֹמַר: קֹדֶם נְטוֹת צִלְלֵי עֶרֶב (ירמיה ו:ד), שֶׁיִּשְׁתַּנֶּה מוֹעֵד הַבֹּקֶר:

עַד דִּי עִדָּנָא יִשְׁתַּנֵּא. לְשׁוֹן גְּעָרָה וְגִזּוּם הוּא. כָּךְ יֵעָנֵשׁ, וְהָעֹנֶשׁ כְּבָר פֵּרֵשׁ לְמַעְלָה. וְדוּגְמָתוֹ ״לָכֵן כָּל הֹרֵג קַיִן״ (בראשית ד:טו):

לָהֵן. אַךְ הַחֲלוֹם אִמְרוּ לִי מַה חָלַמְתִּי, וְאֵדַע כָּל שֶׁכֵּן שֶׁהַפִּתְרוֹן תַּגִּידוּ:

פסוק י

דִּי מִלַּת מַלְכָּא. אֲשֶׁר דְּבַר הַמֶּלֶךְ יוּכַל לְהַגִּיד:

כָּל קֳבֵל. כָּל כְּנֶגֶד, כְּלוֹמַר: תְּשׁוּבָתֵנוּ זוֹ אֱמֶת הִיא, לְעֻמַּת שֶׁלֹּא הָיָה מֶלֶךְ מֵעוֹלָם שֶׁשָּׁאַל דָּבָר כָּזֶה:

מִלָּה כִדְנָה. דָּבָר כָּזֶה:

וְאָשַׁף. הַדּוֹחֵק בַּמַּזָּל:

פסוק יא

יַקִּירָה. כְּבֵדָה, וּמַשָּׂאָהּ כָּבֵד:

וְאָחֳרָן לָא אִיתַי דִּי יְחַוִּנַּהּ. וְאַחֵר אֵין אֲשֶׁר יַגִּידֶהָ:

לָהֵן אֱלָהִין. אַךְ הַמַּלְאָכִים אֲשֶׁר מְדוֹרָם עִם בָּשָׂר וָדָם אֵינֶנּוּ:

מְדָרְהוֹן. מְגוּרֵיהוֹן. וּמִדְרַשׁ רַבִּי תַּנְחוּמָא וְאָחֳרָן לָא אִיתַי וְאַהֲרֹן לָא אִיתַי כֹּהֵן הַלּוֹבֵשׁ אוּרִים וְתֻמִּים אֵינוֹ כָאן שֶׁיַּגִּיד לְךָ. אָמַר לָהֶם: כָּל כָּךְ הָיָה כֹּחַ בְּאוֹתוֹ בַּיִת וּנְתַתֶּם לִי עֵצָה לְהַחֲרִיבוֹ?! מִיָּד כָּעַס וְצִוָּה לְהָרְגָן:

פסוק יב

כָּל קֳבֵל דְּנָה. לְעֻמַּת הַתְּשׁוּבָה הַזֹּאת:

מַלְכָּא בְּנַס וּקְצַף שַׂגִּיא. הָיָה הַמֶּלֶךְ בְּזַעַף וְקֶצֶף גָּדוֹל:

בְּנַס. בְּזַעַף, ״וְהִנָּם זֹעֲפִים״ (בראשית מ:ו) תִּרְגֵּם אוּנְקְלוֹס: ״וְהָא אִינּוּן נְסִיסִין״:

וַאֲמַר לְהוֹבָדָה. וַיֹּאמֶר לְהַאֲבִיד, וָי״ו שֶׁל וַאֲמַר נִתְעַצְּמוּ בּוֹ מְנַחֵם וְדוּנָ״שׁ, מְנַחֵם דָּחַק עַצְמוֹ לָתֵת בֵּי״ת שֶׁל בְּנַס בִּיסוֹד הַתֵּיבָה וְלֹא פָּתַר בְּנַס וּקְצַף לְשׁוֹן שְׁמוֹת דְּבָרִים אֶלָּא לְשׁוֹן פֹּעַל רָגַז וְקָצַף הַרְבֵּה, וְאָמַר לְהַאֲבִיד וָי״ו שֶׁבְּוַאֲמַר דְּחָקוֹ לִפְתֹּר כֵּן, וְדוּנָשׁ אָמַר אִי אֶפְשָׁר לִהְיוֹת בֵּי״ת בְּנַס יְסוֹד בַּתֵּיבָה אֶלָּא שֵׁם דָּבָר הוּא, וְכֵן פָּתְרוֹ בְּזַעַף וְקֶצֶף גָּדוֹל אָמַר לְהַאֲבִיד, וְשָׁם הַוָּי״ו טְפֵלָה וִיתֵרָה כְּמוֹ וָי״ו שֶׁל ״וְרֶכֶב וָסוּס״ (תהלים עו:ז). וַאֲנִי אוֹמֵר אֵין הַוָּי״ו דְּחוּקָה לִהְיוֹת טְפֵלָה וִיתֵרָה כִּי כֵּן פִּתְרוֹנוֹ מַלְכָּא בְּנַס וּקְצַף שַׂגִּיא הַמֶּלֶךְ נִהְיָה בְּזַעַף וְקֶצֶף גָּדוֹל וְאָמַר בְּזַעְפּוֹ לְהַאֲבִידָם וּמִן הַמִּקְרָאוֹת קִצְרֵי לָשׁוֹן הִיא:

פסוק יג

וְדָתָא נֶפְקַת. דַּת הַמֶּלֶךְ וּגְזֵרָתוֹ יָצָא בַּמְּדִינָה:

וּבְעוֹ דָנִיֵּאל וְחַבְרוֹהִי לְהִתְקְטָלָה. וְנִתְבַּקְשׁוּ דָנִיֵּאל וַחֲבֵרָיו לֵיהָרֵג:

פסוק יד

בֵּאדַיִן. תַּרְגּוּם שֶׁל אָז:

הֲתִיב עֵטָא וּטְעֵם לְאַרְיוֹךְ. הֵשִׁיב עֵצָה וְטַעַם לְאַרְיוֹךְ שֵׁם הָאִישׁ:

רַב טַבָּחַיָּא. שַׂר הַהוֹרְגִים הַמְחֻיָּבִים הֲרִיגָה:

פסוק טו

עַל מָה דָּתָא מְהַחְצְפָה. מָה זֶּה שֶׁדַּת הַמֶּלֶךְ חֲצוּפָה לַהֲרוֹג?

אֱדַיִן מִלְּתָא הוֹדַע אֲרְיוֹךְ לְדָנִיֵּאל. שֶׁקָּצַף הַמֶּלֶךְ עַל שֶׁאֵין מַגִּיד חֲלוֹמוֹ:

פסוק טז

עַל וּבְעָא. נִכְנַס וּבִקֵּשׁ׃

יִנְתִּן לֵיהּ. יִתֵּן לוֹ:

פסוק יט

רָזָא גְלִי. בְּסֵתֶר נִגְלָה:

פסוק כא

מְהַשְׁנֵא. מְחַלִּיף:

מְהַעְדֵּה. מֵסִיר מַלְכִין. עַל שֶׁהֵבִין מִתּוֹךְ הַחֲלוֹם שֶׁמַּלְכוּת נְבוּכַדְנֶצַּר פּוֹסֶקֶת וּמַלְכוּת אַחֶרֶת עוֹמֶדֶת:

פסוק כב

הוּא גָּלֵא עַמִּיקָתָא. גּוֹלֶה עֲמוּקוֹת:

וּמְסַתְּרָתָא. עַל שֶׁגִּלָּה לוֹ עֹמֶק זֶה:

פסוק כג

הוֹדַעְתֶּנָא. הוֹדַעְתַּנִי:

פסוק כד

כָּל קֳבֵל דְּנָה. כָּל עוּמַּת זֶה שֶׁנִּגְלָה לוֹ הַסּוֹד:

דָּנִיֵּאל עַל עַל אַרְיוֹךְ. נִכְנַס אֵצֶל אַרְיוֹךְ:

דִּי מַנִּי. שֶׁהִפְקִיד:

אַל תְּהוֹבֵד. אַל תְּאַבֵּד:

הַעֵלְנִי. הַכְנִיסֵנִי:

פסוק כה

אֱדַיִן. אָז:

בְּהִתְבְּהָלָה. בְּבֶהָלָה, כְּלוֹמַר: בִּמְהִירוּת:

הַנְעֵל. הִכְנִיס אֶת דָּנִיֵּאל:

דִּי הַשְׁכַּחַת גְּבַר. אֲשֶׁר מָצָאתִי אִישׁ׃

גָּלוּתָא דִּי יְהוּד. גָּלוּת יְהוּדָה:

פסוק כו

הַאִיתָךְ כֹּהֵל. הֲיֶשְׁךָ יָכוֹל?

דִּי חֲזֵית. אֲשֶׁר רָאִיתִי׃

פסוק כז

גָּזְרִין. שֵׁם מִין בַּעַל כִּשּׁוּף:

פסוק כח

בְּרַם אִיתַי וְגוֹ׳: וְהוֹדַע לְמַלְכָּא וְגוֹ׳. הוּא גִּלָּה לִי רָז זֶה, וְעַל יָדוֹ הוֹדִיעַ לַמֶּלֶךְ עִקַּר חֲלוֹמוֹ בָּעֲתִידוֹת:

חֶלְמָךְ וְחֶזְוֵי רֵאשָׁךְ עַל מִשְׁכְּבָךְ. אֲשֶׁר עַל מִשְׁכְּבָךְ זֶהוּ:

פסוק כט

רַעְיוֹנָךְ. הִרְהוּרְךָ:

עַל מִשְׁכְּבָךְ סְלִיקוּ. מָה שֶׁהָיִיתָ מְהַרְהֵר בַּיּוֹם מָה יִהְיֶה אַחֲרֶיךָ, עַל מִשְׁכָּבְךָ עָלוּ:

וְגָלֵא רָזַיָּא הוֹדְעָךְ. וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְגַלֶּה רָזִים הוֹדִיעֲךָ אֶת אֲשֶׁר יִהְיֶה:

פסוק ל

וַאֲנָה לָא בְחָכְמָה. וַאֲנִי לֹא מֵרוֹב הַחָכְמָה שֶׁיֵּשׁ בִּי מִשְּׁאָר הַבְּרִיּוֹת יוֹתֵר נִגְלָה לִי הַסּוֹד הַזֶּה:

לָהֵן עַל דִּבְרַת דִּי פִשְׁרָא לְמַלְכָּא יְהוֹדְעוּן. יוֹדִיעוּךָ מִן הַשָּׁמַיִם:

וְרַעְיוֹנֵי לִבְבָךְ תִּנְדַּע. וְהִרְהוּרֵי לְבָבְךָ שֶׁאַתָּה מְהַרְהֵר תָּמִיד לָדַעַת מִי יָקוּם אַחֲרֶיךָ:

תִּנְדַּע. תֵּדַע:

פסוק לא

חָזֵה הֲוַיְתָ. רוֹאֶה הָיִיתָ:

וַאֲלוּ. לְשׁוֹן וְהִנֵּה:

צַלְמָא דִּכֵּן רַב. צֶלֶם אֲשֶׁר הָיָה לוֹ כַּן גָּדוֹל:

וְזִיוֵהּ יַתִּיר קָאֵם לְקָבְלָךְ. הָיָה עוֹמֵד לְנֶגְדְּךָ:

וְרֵוֵהּ דְּחִיל. וְתָאֳרוֹ נוֹרָא:

פסוק לב

דִּי דְהַב טָב. שֶׁל זָהָב טוֹב׃

חֲדוֹהִי. חָזֶה שֶׁלּוֹ:

וּדְרָעוֹהִי. וּזְרוֹעוֹתָיו:

מְעוֹהִי וְיַרְכָתֵהּ. בִּטְנוֹ וִירֵכוֹתָיו:

פסוק לג

שָׁקוֹהִי דִּי פַרְזֶל. שׁוֹקָיו שֶׁל בַּרְזֶל:

מִנְּהֵין דִּי פַרְזֶל וּמִנְּהֵן דִּי חֲסַף. מֵהֶם שֶׁל בַּרְזֶל וּמֵהֶם שֶׁל חֶרֶס:

פסוק לד

דִּי הִתְגְּזֶרֶת אֶבֶן. אֲשֶׁר נֶחְתְּכָה וְנִבְדְּלָה אֶבֶן אַחַת:

דִּי לָא בִידַיִן. אֲשֶׁר לֹא בְיָדַיִם, כִּי אִם מֵאֵילֶיהָ:

וּמְחָת לְצַלְמָא. וְהִכִּיתָ אֶת הַצֶּלֶם:

וְהַדֵּקֶת הִמּוֹן. וְהִדִּיקָה אוֹתָם:

פסוק לה

בֵּאדַיִן דָּקוּ כַחֲדָה. אָז הוּדְקוּ יַחַד כָּל מִינֵי מַתָּכוֹת וְחֶרֶס שֶׁהָיָה בּוֹ:

וַהֲווֹ כְּעוּר מִן אִדְּרֵי קַיִט. וְהָיוּ כְּמוֹץ מִגָּרְנוֹת הַקַּיִץ:

וּנְשָׂא הֲמוֹן רוּחָא. וְתִשָּׂא אוֹתָם הָרוּחַ:

וְכָל אֲתַר לָא הִשְׁתְּכַח לְהוֹן. כְּלוֹמַר: לֹא נוֹדַע מְקוֹמָהּ הָרִאשׁוֹן, וְלֹא נִכָּר שֶׁהָיוּ שָׁם מֵעוֹלָם:

הֲוָת לְטוּר רַב. נַעֲשֵׂית הַר גָּדוֹל:

פסוק לו

דְּנָה חֶלְמָא. הֲרֵי זֶה הַחֲלוֹם שֶׁחָלַמְתָּ:

וּפִשְׁרֵיהּ נֵאמַר וְגוֹ׳. וּפִתְרוֹנוֹ נֹאמַר לָךְ:

פסוק לז

מֶלֶךְ מַלְכַיָּא. פֵּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: כָּל מֶלֶךְ מַלְכַיָּא דְּדָנִיֵּאל מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם, חוּץ מִזֶּה, שֶׁכְּנֶגֶד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָמַר (שבועות לה:). וְכֵן פִּתְרוֹנוֹ: מֶלֶךְ הַמְּלָכִים שֶׁהוּא אֱלֹקֵי הַשָּׁמַיִם:

מַלְכוּתָא חִסְנָא. מַלְכוּת חָזָק וְכָבֵד נָתַן לְךָ׃

פסוק לח

וְהַשְׁלְטָךְ בְּכָלְהוֹן. וְהִשְׁלִיטְךָ עַל כֻּלָּם, שֶׁאֲפִלּוּ גּוֹזֵר עַל הַסּוּס לֹא יְהֵא צוֹנֵף, וְעַל הָעוֹף לֹא יִפְרַח, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ״וְאֶת חַיַּת הַשָּׂדֶה נָתַתִּי לְעָבְדוֹ״ (ירמיה כז:ו):

אַנְתְּ הוּא רֵאשָׁה דִּי דַהֲבָא. רֹאשׁ הַזָּהָב שֶׁל הַצּוּרָה שֶׁרָאִיתָ אַתָּה הוּא, שֶׁמַּלְכוּתְךָ חֲזָקָה וְעַתָּה קַיֶּמֶת, וְהִיא חֲשׁוּבָה מְאֹד:

פסוק לט

וּבָתְרָךְ תְּקוּם מַלְכוּ אָחֳרִי אֲרַע מִנָּךְ. וְאַחֲרֶיךָ, אַחַר מַלְכוּת בֵּלְשַׁצַּר בִּנְךָ, תָּקוּם מַלְכוּת שֶׁתִּטֹּל הַשְּׂרָרָה מִזַּרְעֲךָ, נְמוּכָה וּשְׁפֵלָה מִמַּלְכוּת שֶׁלְּךָ:

אֲרַע. תַּחְתּוֹנָה וּנְמוּכָה, כְּמוֹ שֶׁהַכֶּסֶף נָמוּךְ וְשָׁפָל מֵהַזָּהָב, וְרָאִיתָ שֶׁהֶחָזֶה שֶׁהִיא אַחַר הָרֹאשׁ הִיא שֶׁל כֶּסֶף, כָּךְ תְּהֵא מַלְכוּת מָדַי וּפָרַס אַחַר מַלְכוּת בָּבֶל שְׁפָלָה מִמַּלְכוּת נְבוּכַדְנֶצַּר:

וּמַלְכוּ תְּלִיתָאָה אָחֳרִי. אַחֶרֶת:

דִּי נְחָשָׁא. חֲסִינָא כִּנְחֹשֶׁת, וְהִיא מַלְכוּת יָוָן מַלְכוּת אֲלֶכְּסַנְדְּרוֹס מוֹקְדָן:

פסוק מ

וּמַלְכוּ רְבִיעָאָה. הִיא קָשָׁה כְּפַרְזְלָא, כַּאֲשֶׁר רָאִיתָ הַשּׁוֹקַיִם שֶׁהֵם רְבִיעִים לָרֹאשׁ וְלֶחָזֶה וְלַמֵּעַיִם וְהֵם שֶׁל בַּרְזֶל:

מְהַדֵּק וְחָשֵׁל כֹּלָּא. מְרַדֵּד וּמְהַדֵּק כָּל מִינֵי מַתָּכוֹת שֶׁמְּרַדְּדִין אוֹתָם בְּקוּרְנָס:

וְחָשֵׁל. וּמְרַדֵּד, וְהַרְבֵּה יֵשׁ בַּגְּמָרָא: חַשְּׁלֵי דּוּדֵי (כתובות עז.), בֵּיעֵי חֲשִׁילְתָא (חולין צב.):

כָּל אִלֵּין. כָּל מִינֵי מַתָּכוֹת הַלָּלוּ שֶׁרָאִיתָ בַּצֶּלֶם:

תַּדִּיק וְתֵרֹעַ. תַּדִּיק וּתְרוֹצֵץ:

פסוק מא

חֲסַף דִּי פֶחָר. חֶרֶס שֶׁל יוֹצֵר, וְהַרְבֵּה יֵשׁ בַּגְּמָרָא מָאנֵי דְפַחְרָא (תענית ז.):

מַלְכוּ פְלִיגָה תֶהֱוֵה. מַלְכוּת חֲלוּקָה תִּהְיֶה, שְׁנֵי מְלָכִים יִהְיוּ מִמֶּנָּה כְּאֶחָד, חָזָק וְחַלָּשׁ, כְּמוֹ שֶׁמְפֹרָשׁ לְמַטָּה מִן קְצָת מַלְכוּתָא תֶהֱוֵה תַקִּיפָא:

וּמִן נִצְבְּתָא דִי פַרְזְלָא לֶהֱוֵא בַהּ. אַף הַחַלָּשׁ יְהֵא חָזָק עַל אֲחֵרִים עַל יְדֵי חוֹזֶק חֲבֵרוֹ, שֶׁיִּירְאוּ מִפָּנָיו. וְזֶה מִן נִצְבְּתָא דִי פַרְזְלָא לֶהֱוֵא בַהּ, מִן חוֹזֶק מַצַּב הַבַּרְזֶל, יִהְיֶה בַּמֶּלֶךְ הַחַלָּשׁ:

כָּל קֳבֵל דִּי חֲזַיְתָה. כָּל־עוּמַּת שֶׁרָאִיתָ בַּרְזֶל מְעֹרָב בַּחֲרָסִית הַטִּיט:

פסוק מג

מִתְעָרְבִין לֶהֱוֺן בִּזְרַע אֲנָשָׁא וְגוֹ׳. מִתְחַתְּנִים יִהְיוּ עִם שְׁאָר הָאֻמּוֹת, וְלֹא יִהְיוּ שְׁלֵמִים וְנִדְבָּקִים עִמָּם בֶּאֱמֶת וְלֵב שָׁלֵם, וְדָתֵיהֶם שׁוֹנוֹת מִדָּתֵי שְׁאָר הָאֻמּוֹת:

הָא כְּדִי פַרְזְלָא לָא מִתְעָרַב. הֲלֹא הוּא כְּמוֹ שֶׁאֵין הַבַּרְזֶל נִדְבָּק יָפֶה עִם הַחֶרֶס:

פסוק מד

וּבְיוֹמֵיהוֹן דִּי מַלְכַיָּא אִנּוּן. בִּיוֹמֵיהוֹן שֶׁל מְלָכִים הַלָּלוּ, בְּעוֹד מַלְכוּתָם שֶׁל רוֹמִיִּים קַיֶּמֶת:

יְקִים אֱלָהּ שְׁמַיָּא. מַלְכוּת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁלְּעוֹלָם לֹא תִתְחַבַּל מַלְכוּ, וְהִיא מַלְכוּת מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ:

תַּדִּק וְתָסֵף. תַּדִּק וּתְכַלֶּה כָּל אֵלּוּ הַמַּלְכֻיּוֹת:

פסוק מה

כָּל קֳבֵל דִּי חֲזַיְתָ. כָּל עוּמַּת שֶׁרָאִיתָ שֶׁנִּתְפָּרְקָה אֶבֶן מִן הָהָר שֶׁהִדִּיקָה כָּל הַצֶּלֶם, זֶה פִּתְרוֹן שֶׁהַמַּלְכוּת הַחֲמִישִׁית תְּכַלֶּה וּתְרוֹצֵץ אֶת כֻּלָּם:

מָה דִּי לֶהֱוֵא אַחֲרֵי דְנָה. מַה שֶׁיִּהְיֶה אַחַר זֹאת, אַחַר מַלְכוּת זוֹ שֶׁלְּךָ:

תוכן העניינים

רש"י על דניאל

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה